בתחילת העשור, בעיצומה של בועת ההיי-טק, נתפש הסחר ברכב באמצעות האינטרנט כ"דבר הגדול הבא". בכל רחבי העולם החלו לצוץ מיזמי אינטרנט שהתיימרו להפוך ל"סופרמרקטים מקוונים לרכב חדש ומשומש", שיחליפו את הסוכנויות המסורתיות ואת אנשי המכירות ויפעלו בהיקפי ענק. חלק מאתרי המכירה המקוונים הגדולים לרכב, בעיקר בארה"ב, מיהרו לגייס משקיעים ואפילו להנפיק. בשיא הבועה הם תומחרו במאות מיליוני דולרים, למרות שהרווחים המעשיים שייצרו היו וירטואליים למדי. פקיעת הבועה הוציאה את האוויר גם ממיזמים אלה, ורבים מהם נעלמו או הפכו לשלוחה תומכת ומשלימה של רשתות דילרים "פיזיות" מסורתיות.
אבל 10 שנים הן זמן רב, וגם הטכנולוגיה המקוונת התקדמה בינתיים בקצב מואץ שהרחיב את הפוטנציאל. כמעט כל בית ועסק במערב מחובר כיום לרשת מהירת גלישה, שהיתה תיאורטיות בתחילת העשור, המאפשרת להעביר וידיאו, קול ומידע "כבד" בין מדינות בזמן אמת. גם שיטות התשלום והעברת הכספים באמצעות הרשת השתכללו וזכו לאמינות משופרת, וגם משתמשי הקצה הפכו להיות מתוחכמים יותר. התוצאה היא דור חדש של אתרי סחר רכב מקוונים לרכב, שאינם מתיימרים לשנות את העולם ו"לנפח ערך", אבל מתפקדים בתור כלי עבודה יעיל ושימושי עם ערך מוסף אמיתי.
רק לא בישראל
בישראל, שלוקה בריכוזיות רבה של שוק ייבוא הרכב, לא צמח עד היום מסחר מקוון אמיתי ברכב חדש ומשומש, למרות שיש לנו לא מעט "לוחות מודעות" מקוונים שבהם פעילים סוחרי רכב. אבל הרשת היא זירה בינלאומית, כידוע, והיא מאפשרת לישראלים בעלי תושייה לנצל את אתרי הסחר מהדור החדש לתועלתם. הכוונה היא לשימוש באינטרנט לצורך ייבוא אישי של רכב, בעיקר מארה"ב, שבה פועלים כיום אתרי סחר יעילים ונרחבים, שתכליתם העיקרית היא שירות-מרחוק לאיתור ורכישה במכירה פומבית מקוונת וייצוא של כלי רכב.
אתרים אלה מטפלים באופן יסודי בכל התהליך: הלקוח יכול לחפש רכב מסוג מסוים במנוע החיפוש, ולאתר אותו באחת ממאות המכירות הפומביות שמתנהלות ברשת. המידע על הרכב, שזמין באתרים הרציניים, מקיף ואמין מאוד: תמונות, מפרט טכני, צילומים של בדיקות טכניות של הרכב ועוד. לאחר הבחירה אפשר להשתתף במכירה הפומבית של אותו רכב בצורה מקוונת ובזמן אמת, תוך צפייה בהצעות המתחרות, ולבצע את הרכישה מבלי לקום מהכיסא, גם כשהרכב נמצא ביבשת אחרת. העברת התשלום לחברה המקוונת האמריקנית, שמבצעת את הרכישה הפיזית מהמוכר, מתבצעת באמצעים מקובלים כמו העברה בנקאית. לאחר הרכישה החברה המקוונת מבצעת את ההובלה עד לנמלי הייצוא, ובחלק מהמקרים אף יכולה לטפל מרחוק, תמורת עמלה הולמת, בסידורי ההובלה הימית.
המעורבות הפיזית היחידה של הרוכש בתהליך היא טיפול בהובלה מארה"ב באמצעות חברת שילוח, אם כי לעתים ניתן לשכור "מרחוק" שירותים של חברות מתמחות. כמובן, שלא כל האתרים אמינים באותה מידה ויש סיכונים. אבל מסתבר שבישראל האתרים הללו הם להיט מוכר היטב. אחד האתרים הגדולים בתחום, www.exporttrader.com, למשל, מציין כי יש לו 78 "דילרים רשומים" בישראל, ועשרות מתוכם פעילים על בסיס קבוע.
כמובן, שכל התחכום של סחר הרכב ברשת לא יחסוך את כאב הראש שמחכה למייבא בהתמודדות עם המכס, משרד התחבורה והנמלים, אבל זו כבר אופרה אחרת.
