נהיגה בכבישי ישראל הייתה תמיד אתגר קשה. הנהגים העצבניים, הכבישים הגרועים, השילוט המבלבל ופקקי התנועה האינסופיים.
אבל כנראה שאין דבר מעצבן יותר מלעקוף רכב שנוסע ממש לאט או מזגזג בין הנתיבים ולגלות שהנוהג בו מחזיק את הסלולרי שלו ביד ומדבר מבלי לשים לב לכביש. האמת, יותר מעצבן מזה הוא להיות אותו נהג עם סלולרי ביד, כששוטר עוצר אותך ונותן לך דו"ח של 1,000 שקל פלוס 6 נקודות.
כ-100 אלף דו"חות כאלה (כ-8% מסך הדו"חות) ניתנו ב-2008 לנהגים שניהלו שיחות בזמן הנהיגה וללא דיבורית. דו"ח כזה, אגב, יכול לקבל גם מי שרק רצה לקרוא הודעת SMS או לכתוב אחת כזאת.
הציבור לא מודע לקנסות ולחוקים
הקנסות בישראל עוד יחסית נמוכים. בסוף ינואר האחרון החליט הממשל האמריקני לאסור על שליחת הודעות SMS בזמן נהיגה במשאיות מסחריות גדולות ובאוטובוסים, כדי למנוע את הסחת דעתו של הנהג. הקנס על הפרת החוק הוא 2,750 דולר והוא הוטל לאחר שמועצת הבטיחות הלאומית בארה"ב העריכה כי עשרות תאונות בכבישים התרחשו בעקבות התעסקות של הנהגים בהודעות SMS במהלך הנהיגה. במדינת יוטה הלכו אפילו רחוק יותר, והם מאיימים על נהגים במאסר של שלושה חודשים, בעקבות כתיבת הודעת SMS בסלולרי בזמן הנהיגה.
תופעת השימוש בטלפון סלולרי בזמן הנהיגה היא חמורה בישראל ועל-פי סקר שערכה עמותת אור ירוק בשנה שעברה, נמצא כי כ-14% מהישראלים כותבים או קוראים הודעות SMS בזמן הנהיגה. הסקר מצא כי נושא המודעות בתחום בעייתי במיוחד: רק שליש מהם מודעים לגובה הקנס. עוד עלה מהסקר כי 25% אינם מודעים לאיסור לכתוב SMS במהלך הנהיגה וכי שליש לא יודעים שאסור לבצע שיחות ללא דיבורית גם כשהרכב עומד, למשל, ברמזור.
אז מה ניתן לעשות כדי להימנע מקנס של 1,000 שקל, נקודות ואפשרות לגרימת תאונה לנהג ולכלי רכב אחרים? לחברות הטכנולוגיה יש מספר פתרונות, שחלקם כבר נמצאים בשטח וחלקם עדיין בפיתוח.
הבלוטות' מוביל את הפתרונות לרכב
הטכנולוגיה העיקרית היא הבלוטות'. זו הביאה לחיינו את הפתרון הפשוט של אוזניות אלחוטיות (דיבורית אישית) וכן את הדיבוריות הקבועות לרכב. שני פתרונות אלה הם הפופולריים ביותר כיום וגם עלותם נמוכה יחסית. מחיר אוזנייה מתחיל בכ-100 שקל ומחיר דיבורית לרכב מתחיל בכ-200 שקל לדיבורית המוצבת על מגן השמש של המכונית (וחוסך קידוח ברכב ועלות התקנה) ומגיע ל-400 שקל ומעלה עבור דיבורית קבועה לרכב. בהחלט מחירים סבירים ביחס לקנס הצפוי של 1,000 שקל.
היתרון בבלוטות', מעבר לאלחוטיות שבו, הוא ההתאמה האוניברסלית שלו ויכולתו להתחבר למגוון רחב של מכשירים שתומכים בטכנולוגיה. זאת לעומת הדיבוריות הישנות, שכל אחת מהן הייתה מותאמת לסוג אחר של מכשירים.
פתרון אחר, שנכנס כבר לפני מספר שנים אך לא ממש צבר תאוצה בישראל, הוא חיוג קולי, שבאמצעותו ניתן להגיד למכשיר למי מאנשי הקשר לחייג. אחת החברות הראשונות שהכניסו את הטכנולוגיה לשוק הייתה מוטורולה, ששילבה בדגמי הטלפונים הקבועים שלה, ספיריט, יכולות של פקודות קוליות.
גם לאייפון יש פתרון של חיוג קולי ואופציה זו גם מאפשרת לתפעל את נגן המוזיקה במכשיר באמצעות הקול. כך, למשל, ניתן לבקש מהמכשיר להשמיע שירים של אמן מסוים או להגיע לשיר ספציפי מבלי לבצע חיפושים ארוכים שעלולים להסיח את דעת הנהג. הבעיה היחידה היא שהפונקציות פועלות רק באנגלית.
מהכתבה קולית של הודעה ועד ל-SMS
פיתוחי הטכנולוגיה החדשניים יותר מאפשרים גם לפתור את בעיית כתיבת וקריאת הודעות ה-SMS בזמן הנהיגה. בקומברס, למשל, מתכננים פתרון מונע לשימוש ב-SMS כשהמשתמש נוהג: השירות שלהם יידע אדם השולח SMS לאדם אחר הנמצא מאחורי ההגה כי האדם המיועד נוהג כעת ולכן אולי כדאי להתקשר אליו. עדיין לא ברור מתי הטכנולוגיה הזאת תגיע לשוק, אך היא תחייב חיבור עם חברות הסלולר.
בקומברס צריכים לדאוג גם שהטכנולוגיה תדע לזהות מתי האדם ברכב הוא הנהג ולא הנוסע לצידו, שדווקא פנוי לעסוק בכתיבת הודעות. אחת האפשרויות לכך עשויה להיות זיהוי האדם הנוהג באמצעות בלוטות', כשהוא מתחבר לדיבורית במכונית והטלפון שלו עובר לפרופיל רכב.
בקומברס גם מציעים שירות שמאפשר להכתיב הודעות SMS. לדברי שחר יעקובי, מנהל שיווק בינלאומי של מוצרי תא קולי ויזואלי בקומברס, לחברה יש יכולת להציע שירות המאפשר להיכנס לשירות קולי, להגיד את שם האדם אליו הוא רוצה לשלוח את ההודעה ולהכתיב את הטקסט. השירות ישלח באופן אוטומטי את ההודעה הכתובה לנמען.
יעקובי מספר כי חלק מחברות הסלולר בישראל עושות ניסויים בחלק מהטכנולוגיות הקשורות לשירות. החברות יכולות להציע את השירות הזה באמצעות מספר אליו מתקשרים או באמצעות אפליקציה המותקנת על הטלפון. יש לציין כי כיום מציעה בזק שירות המאפשר לשלוח SMS לקו טלפון ביתי, כשהלקוח המיועד מקבל שיחת טלפון שמקריאה לו בקול ממוחשב את ההודעה. אך, כאמור, כרגע מדובר בפתרון לטלפון קווי בלבד ולא לנהגים.
הבעיה הגדולה בכל השירותים שהופכים קול לטקסט היא איכות הדיוק שלהם. לדברי יעקבי, שירות דומה של גוגל, גוגל voice, המתרגם הודעות קוליות הנשמרות בתא קולי לטקסט, מציע רמת דיוק של 60%, כשגוגל מציעה אותו בעיקר באנגלית, כדי לא להסתבך עם מבטאים שונים במגוון גדול של שפות.
לראות הודעות בגדול
חברת נוקיה מציעה גם היא פתרון בנושא הקראת SMS בקול. הפתרון נשמע מוצלח, אולם התוכנה המשולבת בחלק ממכשירי הטלפון של החברה, מחייבת שההודעות יגיעו רק באנגלית וברוסית ועדיין לא ברור מתי נוקיה תשלב בו עברית. פתרון דומה ניתן למצוא גם באייפון של אפל באמצעות אפליקציה מיוחדת המאפשרת להכתיב הודעות SMS או מיילים בקול, אך גם במקרה הזה היא פועלת רק באנגלית.
נוקיה מציעה בעולם פתרון נוסף המקל מעט על קריאת הודעות SMS בנהיגה ומאפשר לעשות זאת ללא הצורך להחזיק את הסלולרי ביד. מדובר על דיבורית בלוטות' קבועה שמגיעה עם מסך ומותקנת באזור לוח המכוונים של כלי הרכב. המסך מאפשר קריאה של הודעות בצורה ברורה באמצעות המסך אך עדיין נדרשת זהירות יתרה ועדיף כמובן לעצור בצד הדרך כדי לקרוא את ההודעה מאשר לצפות בה בתנועה, גם אם המסך מעט גדול יותר ממסך של טלפון ממוצע.
כבר עכשיו ברור, שפתרונות ההפעלה וההקראה הקולית הם העתיד הקרוב בתחום התקשורת ברכב. הבעיה היחידה שליצרניות יהיו מספר חסמים קשים, בהם חוסר התלהבות הציבור מהפעלה קולית. נראה כי הציבור סבור שהטכנולוגיה היום לא עובדת מספיק טוב באנגלית ובעיקר בעברית. אם החברות יצליחו להתגבר על המכשולים הטכנולוגיים, הן יצטרכו להתגבר גם על המכשול החברתי, שלא בטוח שיגרום למשתמשים להתחיל לתת פקודות קוליות למכשירים שלהם בזמן שנמצאים ברכב עוד אנשים.
