כמעט מדי שבוע מתפרסמות במדיה כותרות על-אודות יצרן רכב כזה או אחר שמגיש לממשלתו בקשה דחופה לסיוע או שפונה אל רגש הלאומיות של לקוחותיו המקומיים בתקווה להמריץ את מכירותיו. זה קרה בגרמניה, בצרפת, בבריטניה, בשוודיה, ביפן וכמובן בארצות הברית, שבה נמצאת כיום תעשיית הרכב כמעט על סף הלאמה. רק תעשיית הרכב הענקית של קוריאה נותרה דוממת - בלי בקשות ובלי תחינות.
הסיבה לכך היא לאו דווקא עמידות כלכלית יוצאת דופן בפני המשבר. בדרום קוריאה המערכת הכלכלית והפוליטית קשורות זו לזו בעבותות, וכל ניסיון לפגוע בתעשיית הרכב, למנוע ממנה סיוע או חלילה להרגיז את איגודי העובדים המיליטנטיים של יונדאי ושות' הוא בחזקת התאבדות פוליטית, שתיגמר במהומות רחוב אלימות. גם אין הרבה טעם בפנייה אל רגש הלאומיות של הלקוחות הקוריאניים. כ-95% מהמכירות בשוק הרכב המקומי הן של היצרנים המקומיים; רכישת מכונית מתוצרת זרה נחשבת בדרום קוריאה לאקט של התרסה אנטי-חברתית.
לפיכך אין זה מפתיע שתערוכת הרכב הבינלאומית של סאול, שנפתחה בתחילת החודש, הייתה על טהרת התעשייה המקומית. הייתה בה גם נוכחות סמלית של אמריקאים, יפנים ואירופים, אולם אלה רוכזו על-פי המסורת באולם צדדי ונידח. כך היו בתערוכה לא מעט חידושים שיכולים לעניין את שוק הרכב הישראלי, שכ-15%-20% מכלי הרכב שנמכרים בו מדי שנה הם מתוצרת דרום קוריאה (גם אם קוראים להם שברולט). להלן סקירה קצרה שלהם.
סננגיונג מוטורס, אחת מיצרניות הרכב העצמאיות הקטנות בעולם, חוותה הרבה טראומות בשנותיה המעטות, וניצלה כבר לא פעם מפשיטת רגל וממשברים כלכליים בזכות הממשלה. גם מהמשבר העולמי הנוכחי היא יוצאת בשן ועין, ולתערוכת סאול היא הגיעה תחת הגנת בית המשפט, לאחר שחוותה ירידה קשה במכירות ושנקלעה למשבר נזילות חמור. כיום מסרבת בעלת המניות העיקרית בה, SAIC הסינית, לתמוך בה פיננסית. הספקים מסרבים לספק לה חלקים וחומרי גלם באשראי, ואיגוד העובדים המיליטנטי שלה מתנגד בתוקף לפיטורים ולקיצוצים. החברה הייתה אמורה להציג בתערוכה שורה של חידושים, ובראשם הגרסה הסדרתית של רכב הכביש-שטח הקומפקטי החדש C200. כתחליף היא הסתפקה בדגם תצוגה "קרוב לייצור". מדובר במכונית קטנה יחסית, שאמורה להתחרות בכלים כמו יונדאי טוסון, טויוטה ראב 4 ושות'. בתערוכה הוא הוצג עם מנוע שני ליטרים טורבו-דיזל מודרני. האם לחברה יש מספיק משאבים כדי להעלות אותו לפס הייצור? ספק רב, אבל בעלת הבית הסינית, ששאבה מבת חסותה הקוריאנית הרבה טכנולוגיות וידע בטרם נטשה אותה, מתכוונת להציג בסין רכב סדרתי דומה מאוד לג'יפ הקוריאני.
קשה להגיד על יצרני הרכב הקוריאנים שאין להם יומרות. בהשקת הדור החדש של מכונית הפאר יונדאי אקווס (Equus), שנערכה בסמוך לתערוכה, הוצגה המכונית למבחן יחד עם שתי מכוניות, שיונדאי מכנה אותן "מתחרותיה הטבעיות" - מרצדס S500 ולקסוס LS460, לא פחות. על אף שההשוואה עלולה לגרום לכמה מנהלים יפנים וגרמנים להיחנק מהפרעצל (או מהסושי), עדיין מדובר בקפיצת דרך מרשימה. למכונית יש עיצוב דינמי ונקי שתוכנן בקליפורניה ובאירופה, פרופורציות אתלטיות, ממדים מיניסטריאליים דוגמת אורך של חמישה מטרים ובסיס גלגלים של כשלושה מטרים בדגם "הקצר" וטכנולוגיות עדכניות מאוד. השלדה שלה ניצבת על מתלי אלומיניום עם בולמי זעזועים מתכווננים אלקטרונית מתוצרת ZF הגרמנית, ויש לה מנועי V6 בנפח 3.8 ליטרים ו-V8 בנפח 4.6 ליטרים מפיתוח עצמי, המשודכים לתיבה אוטומטית בת שש מהירויות. גם באגף האבזור מצוידת המכונית ב"צעקה האחרונה", כגון מערכת בקרת שיוט מונחית רדאר ששולטת בבלמים, שני מסכי LCD צבעוניים בלוח המחוונים, ומערכת קול פרימיום עם לא פחות מ-17 רמקולים. בשלב הראשון לפחות, המכונית מיועדת לשיווק בקוריאה, בסין ובמדינות במזרח התיכון כמו דובאי וכווית. אבל עם מחירים שמת חילים בסביבות 60 אלף דולר לגרסה ה"רגילה" ומנועים בתקן יורו 5, נראה שיונדאי בשלה לשגר את המכונית בעתיד גם לאירופה ולארצות הברית.
תערוכת הרכב בסאול עמדה בסימן "הנעה אלטרנטיבית", והקוריאנים מתכוונים להימנות עם מובילי הטרנד הזה. את הכוונות המחישה הגרסה ההיברידית של היונדאי "אלנטרה", שנחשפה בתערוכה. מדובר בהנעה היברידית "קלה" יחסית, עם מנוע חשמלי צנוע בהספק עשרים כ"ס, שמשולב עם מנוע הפועל על גז נוזלי (LPG) בנפח 1.6 ליטרים ועם תיבה אוטומטית רציפה (CVT). על אף שהיא אינה מנסה לקרוא תגר על הטויוטה פריוס המתקדמת, למכונית יש בהחלט במה להתהדר: כשתושק בקיץ הקרוב בקוריאה, היא תהיה הראשונה בעולם שמצוידת בסוללת ליתיום-פולימר מתקדמת. הסוללה מציעה דחיסות אנרגיה גבוהה יותר, משקל קל יותר, וממדים קומפקטיים יותר מכל סוללה נטענת אחרת שנמצאת בשימוש. בחברה מדברים על פליטה של 103 גרם CO2 לקילומטר בלבד, שתזכה את המכונית בהטבות מס נאות, ובצריכת דלק של יותר מ-33 קילומטר לליטר. הסוללה, אגב, פותחה בחטיבת הכימיקלים של LG הקוריאנית ונבחרה לשמש גם את GM בשברולט Volt העתידית. יונדאי רואה במכונית שלב ביניים בלבד, ובכוונתה לשגר בתוך שנתיים גם מכונית חשמלית נטענת וגם מכונית חשמלית מלאה על בסיס היונדאי I20 החדשה (גטס לשעבר).
תחת כנפי החברה האם יונדאי מוטורס, הפכה קיה בעשור האחרון מיצרן זניח לכוח בינלאומי, שמצליח להכות יצרנים אירופים בטריטוריה הפרטית שלהם. האוריינטציה האירופית ניכרת גם בדור החדש של הסורנטו, שעל עיצובו חתום מנהל העיצוב של קיה, פיטר שרייר, לשעבר מנהל העיצוב של אודי. שרייר עיצב רכב עדין, ספורטיבי ונקי יותר מקודמו, והוא נוטש את מבנה השלדה ואת המרכב הנפרדים בנוסח רכבי שטח קשוחים, לטובת שלדה אחודה נוסח רכב כביש. המכונית החדשה נמתחת לאורך של 4.7 מטרים, שעליהם הוצבו שבעה מושבים בשלוש שורות, לעומת חמישה בלבד בסורנטו היוצא. עם זאת, עדיין לא ברור אם גם גרסת היצוא תצויד בשבעה מקומות. תא הנוסעים מתוכנן היטב, ומציע תוספת של כמעט שבעה סנטימטרים למרחב הראש, עשרה סנטימטרים נוספים לרגליים, ותוספת נפח של כ-15% לתא המטען. המנוע העיקרי שבו יצויד הרכב, באירופה ואצלנו, הוא טורבו-דיזל אולטרא-מודרני עם ארבעה צילינדרים, שמנפח של 2.2 ליטרים בלבד מייצר לא פחות מ-197 כ"ס ומומנט של 43 קג"מ - נתונים שלא היו מביישים V6 בנזין או דיזל. המנוע משודך לתיבה אוטומטית מדור חדש. קיה לא מזכירה הרבה את המילה "שטח" בהקשר לכלי החדש, וגם לא מזכירה מושגים כמו "הילוך כוח" או "נעילת דיפרנציאלים". עם זאת, נצטרך לחכות להשקה המקומית כדי לדעת אם הרכב יצדיק את מוניטין עבירות השטח המרשימה של קודמו.
קיצוץ העלויות, שמביא את יצרני הרכב לשווק כלי רכב זהים תחת שמות שונים במדינות שונות, הביא לחשיפה מוקדמת בסאול של אחת המכוניות החשובות ביותר שישפיעו על השוק הישראלי בשנים הקרובות. מדובר ברנו מגאן-סדאן החדשה, שנחשפה בקוריאה תחת השם רנו סמסונג SM3, ושתיקרא באירופה Fluence. מלבד חשיבותה כיורשת של אחת המשפחתיות הנמכרות ביותר בישראל, למכונית הזו תהיה גם גרסה חשמלית מלאה, הראשונה בעולם מייצור סדרתי, שאמורה לשמש החל בשנת 2011 כחוט השדרה השיווקי של פרויקט ההטענה והרכב החשמלי "בטר פלייס".
לגרסה החשמלית "שלנו", שתיוצר בטורקיה, יהיו סוללת ענק ומנוע חשמלי רב עוצמה במקום מכל דלק ומנוע מקובל, ותהיה לה גם מערכת ייחודית, שתאפשר החלפה מהירה של סוללות בתחנות החלפה. אולם העיצוב והממדים שלה יהיו דומים עד זהים לגרסה הקוריאנית, שנחשפה בסאול, פרט לעיצוב החרטום. זהו עיצוב הרמוני ונאה, שעומד בפני עצמו ושמדגיש את ממדיה הנכבדים של המכונית: אורך 4.62 מטרים לרוחב 1.82 מטרים, ובסיס גלגלים של 2.7 מטרים. תא המטען עצום בגודלו, ומטרתו, בין השאר, לארח את סוללת הענק של הדגם החשמלי ועדיין להותיר מקום למזוודות. בקוריאה הוצגה המכונית עם מנוע שני ליטרים טורבו-בנזין ועם תיבת הילוכים רציפה (CVT).
