הרומן של האיטלקים עם הרכב הדו-גלגלי החל בסביבות 150 לפני הספירה, כאשר האימפריה הרומית אימצה את הכרכרות הדו-גלגליות של היוונים ואף שדרגה אותן. הכלים הראשונים צוידו במערכת הנעה בהספק של כוח סוס אחד, אם כי דגמים משופרים היו רתומים אפילו לשישה כוחות סוס.
אבל למרות ההספק הצנוע הפכה הכרכרה לסמל אופנה ממדרגה ראשונה בקרב צעירים בעלי אמצעים, שהתחרו ביניהם במירוצים במסלולים סגורים ופתוחים, והצטיידו בדגמים מקושטים להפליא לשימוש יומיומי.
משהו כמו 2,100 שנים מאוחר יותר מתברר שלא הרבה השתנה. הצעירים האיטלקים עדיין מאוהבים ברכב הדו-גלגלי, ורואים בו לא רק כלי תחבורה חסכוני והגיוני אלא יצירת אמנות, סמל מעמד ואמצעי לביטוי עצמי על המסלול ומחוצה לו. הביקוש יוצר היצע, ולאחר כמה שנים קשות עוברים כיום יצרני האופנועים האיטלקים תקופה של רנסנס, שמלווה בפרץ יצירתיות בעיצוב, ולא פחות מכך בטכנולוגיה מתקדמת.
האיטלקים הם אלה שמובילים כיום את מהפכת המחשוב של האופנוע, השוברת את הגבולות המסורתיים בין הקטגוריות, דוחפת את רף הביצועים קדימה, ויוצרת זנים דו-גלגליים חדשים כמו "ארבעה אופנועים באחד". אין זה מפתיע שבתערוכת האופנועים הבינלאומית של מילאנו EICMA, שנערכה החודש, שמרו היפנים על פרופיל נמוך והשאירו את הזירה פנויה למקומיים (עם נוכחות של כבוד גם לגרמנים). היה מה לראות - ולחלום.
אגוסטה MV-F4: - שלוש מאות וחמישה קמ"ש
אחד ההסכמים הבלתי כתובים בין יצרני האופנועים בעולם קובע שיש להימנע מציון פומבי של המהירות המרבית שלהם. גם כך נחשבים אופנועי הסופר ספורט לכלים אנטי חברתיים במדינות רבות, ו"מירוץ החימוש" בין היצרנים בכל הנוגע לכוח ולמהירות זוכה לביקורת פוליטית קשה, עד כדי איומים להגבלת ההספק.
אבל לאיטלקים, כידוע, יש חוקים וכללים משלהם, ואיפוק הוא דבר קשה מאוד ליצרן איטלקי, במיוחד אם הוא מציג אופנוע סופר ספורט נערץ בתערוכה ביתית כשהוא מוקף במעריצים פנאטיים. גם חברת MV אוגוסטה לא עמדה בפיתוי בעת שחשפה בתערוכה את מודל 2010 של ה-F4 החדש שלה - אחד מאופנועי הספורט הקיצוניים והנחשקים ביותר שיש.
ל-F4 יש מנוע חדש לגמרי, עם שני מזרקים אלקטרוניים לכל אחד מארבעת הצילינדרים, ובסיוע מערכת ניהול אלקטרונית חדשה הוא מייצר כעת 186 כוחות סוס, תוספת של 13 סוסים להספק של הדגם היוצא. הכלי שוקל 192 קילוגרמים בלבד לאחר דיאטה מקיפה, והשילוב מייצר ביצועים מעניינים מאוד. כבר בהילוך שלישי מגיע הכלי למהירות של 210 קמ"ש, ומי שימתח את ההילוך השישי עד לקו האדום של המנוע, שנמצא ב-13,500 סל"ד(!), יגיע למהירות מוצהרת של 305 קמ"ש, וזה עוד לפני שיפורים ותכנות מחדש שרבים מהלקוחות יבחרו לעשות.
כדי להרגיע, אגוסטה מפגינה גם אחריות ציבורית ומציעה לרוכבים חסרי ביטחון מצב "גשם", שמפחית משמעותית את כוח המנוע. יש אפילו אפשרות להזמין גרסה "מוגבלת" של הכלי, עם אותה שלדה אך עם מאה כוחות סוס בלבד. בגרסה הזו מסוגל האופנוע להעפיל בקושי ל-249 קמ"ש. מיועד לילדים בלבד (בתנאי שיש להם 13 אלף דולרים זמינים).
CR&S דואו: פיסול קינטי בתפירה אישית
מה קורה כאשר אוספים צוות יצירתי ומנוסה מאוד של מעצבים ושל מהנדסים איטלקים, ממקמים אותם בסדנת היי-טק ומאפשרים להם לתכנן אופנוע בלי מגבלות של ייצור ושל עלויות? התוצאה היא האופנוע החדש DUU - "שני ליטרים" בסלנג המילאנזי - שהשיקה סדנת CR&S בתערוכה.
הסדנה הוקמה על-ידי יזם אמריקאי-איטלקי כדי לפתח אופנועי חלומות, שאותם ניתן "לתפור" על-פי דרישות וגחמות של הלקוח, ולייצרם. גם את ה-DUU, על כל גודש העיצוב הבסיסי שלו, ניתן להתאים באופן מלא החל בצבע, עבור בסוג הריפוד של המושב, וכלה בפריטים אווירודינמיים שונים.
מלבד הקונספט השיווקי זהו גם קרוזר רציני. יש לו שלדה אירופית מתוחכמת עם פתרונות הנדסיים כמו אחסון הדלק בתוך צינורות השלדה (שכבר ראינו אצל Buell), ומנוע "טווין" אמריקאי בריא ומפוסל בנפח של לא פחות מ-1,999 סמ"ק. יש גם מתלה אחורי חד-צדדי מתוחכם, מערכת ניהול מנוע מדור אחרון, ועוד. הייצור של ה-DUU צפוי להתחיל בשנה הבאה במחיר בסיסי של כ-20 אלף אירו, פחות מהמחיר של ימאהה Vmax. כמובן, מי שיבחר לשדרג את הכלי על-פי טעמו יוכל גם להכפיל את המחיר ללא קושי.
ב.מ.וו קונספט 6: טובים השישה מהארבעה
הייצוג הלא-איטלקי המכובד ביותר בתערוכה היה של דגם התצוגה "קונספט 6" של ב.מ.וו. בחברה הגרמנית החליטו להחיות את הרעיון של מנוע ה-6 צילינדרים הטורי המיתולוגי, שהופיע בכמה דגמים יפניים בשנות ה-80 ונעלם ללא שוב. מנועי ה-6 צילינדרים ההיסטוריים היו בעיקר גימיק שיווקי שלווה בבעיות הנדסיות לא קלות; הם היו קצרים אבל רחבים מאוד, מה שהקשה חלוקת משקל מאוזנת, ואם לא די בכך הם גם היו כבדים וצמאים מאוד.
מנוע ה-6 צילינדרים הטורי החדש של ב.מ.וו הוא סיפור שונה. בסיוע מיטב הטכנולוגיה העדכנית יצרה החברה מנוע קומפקטי, צר בכעשרה סנטימטרים מהמנועים של שנות ה-80. חומרים מתקדמים וטכנולוגיות עיבוד וכרסום מתכת ממוחשבות אפשרו גם להפחית דרמטית את המשקל. בסיוע מצערת אלקטרונית ניהול חכמה המנוע מתגאה בצריכת דלק הגיונית ובפליטה מרוסנת, על אף שיש לו שישה(!) אגזוזים (צינורות מפלט בעברית).
הבונוסים העיקריים של המנוע הזה - מלבד, כמובן, פיתוי רוכבים בעלי ממון שכבר חוו כל כלי סדרתי שבנמצא - הם מומנט יוצא דופן וטווח פעולה רחב מאוד. המנוע, שנפחו יעמוד כנראה על 1.6 ליטרים, מייצר מומנט של 13 קג"מ כבר באלפיים סל"ד, אך הוא יכול לטפס ללא קושי עד 9,000 סל"ד.
אופנוע התצוגה עצמו לא ייוצר סדרתית, אבל המנוע שלו יככב החל בשנה הבאה בדגמי קרוזר חדשים ויוקרתיים של ב.מ.וו.
דוקאטי מולטיסטרדה 1200: ארבעה אופנועים באחד
דוגמה טובה למה שניתן לבצע כיום באופנוע כשדוחסים בו מספיק אלקטרוניקה מתוחכמת סיפק דגם המולטיסטרדה 1200 החדש, שחשפה דוקאטי בתערוכה. מדובר באופנוע שיכול לדלג בין ארבע קטגוריות שימוש בלחיצה אחת על מתג בלוח הבקרה: ספורט, טורינג, אנדורו ואופנוע אורבני.
במצבי ספורט וטורינג, למשל, מספק המנוע 150 כוחות סוס בריאים וביצועים של אופנוע כביש רציני. ההבדל בין ספורט לטורינג הוא בכיול של מערכת בקרת המשיכה האלקטרונית, שבמצב הספורט התערבותה מזערית. בחירה במצב "עירוני" מפחיתה מיידית את כוח המנוע למאה כוחות סוס בלבד ומאפשרת תנועה חלקה, מבוקרת וחסכונית בשטחים עמוסים בתנועה. המצב הרביעי, שמיועד לרכיבת שבילים ושטח, מגביל גם הוא את כוח המנוע למאה כוחות סוס, אבל גם מגביה במקביל אוטומטית את המתלים הנשלטים אלקטרונית, ומבטל את פעולת מערכת ה-ABS.
לטובת מי שעדיין לא התרשם נציין שהבקרה האלקטרונית של ה-1200 גם מאפשרת לרוכב לכוונן אלקטרונית את שיכוך המתלים ואת התנהגות השלדה בהתאם למספר הרוכבים (אחד או שניים), ולרכיבה עם או בלי מטען וכדומה. כראוי לכלי רב משימתי מעידן ההיי-טק מציעה החברה לאבזר אותו באין-ספור אופציות מתוחכמות, כולל מערכת ניווט של גארמין, שתוכננה במיוחד עבורו ומשתלבת במסך ה-LCD המרכזי שבלוח המחוונים. כל זה במחיר שיתחיל בסביבות 15 אלף דולרים, ועם עיצוב שיכול לגרום גם לגבר מבוגר ורציני לפרוץ בבכי.
>> אופנועים הולכים טוב עם דוגמניות, לא? אז הנה לך, הדוגמניות השוות בעולם
