רכבי כביש-שטח גדולים נחשבים באופן מסורתי לצוק איתן בשוק הרכב הישראלי ההפכפך. פלח זה הצליח לשרוד בעשור האחרון משברים כלכליים ופיננסיים, התייקרות חדה של סולר ודלק ושינויים במבנה השוק. את יציבותו הוא חייב במידה רבה לשכבה הסוציו-אקונומית הלא קטנה של "אנשי צווארון כחול-אריסטוקרטי", שכוללת מושבניקים וחקלאים משגשגים, קבלנים, אנשי מקצועות שטח, ומטיילים מכורים; שעבורם רכב כביש-שטח גדול הוא חלק בלתי נפרד מהעבודה ומסגנון החיים.
אבל, נתוני מסירות הרכב בחודשים האחרונים מראים כי פלח יציב זה מתחיל לאבד אוויר ומתכווץ במהירות. חיפוש אחר שורשי התופעה מוביל לשני מקורות. הראשון - הסיכול הממוקד שביצע האוצר בשנה שעברה ברכבי כביש-שטח גדולים באמצעות "המיסוי הירוק"; שכונה בזמנו, ולא בכדי, "מס ג'יפים". אומנם בתקופת החסד הקצרה שקדמה להחלתו נרכשה בישראל כמות חריגה של רכבי כביש-שטח חדשים, אך אחרי ההתייקרות החדה במחירים לא חזר השוק ליציבות ולקצב המכירות המקורי שלו.
המקור השני מצוי בנתוני האוצר: לפחות 55% מכלי הרכב שייבאו הישראלים באופן אישי ב-2009 השתייכו לפלח רכבי כביש-שטח גדולים. מדובר בכ-1,500 כלים, שהם 25% מנפח המכירות ה"רשמי" של הפלח בעבר. כך קרה, שכלי הרכב הללו פשוט "נעלמו" מטבלאות הרישוי והמכירות של היבואנים הרשמיים ועברו ליבוא האפור.
המתמודדים הנותרים בפלח מוצאים עצמם בעיצומו של קרב הישרדות בטריטוריה, שהפכה משדה צייד שיווקי עשיר למדבר שחון. אחד הציידים שיוצא בימים אלה לנסות בו את מזלו הוא ניסאן פאת'פיינדר המחודש.
לא נחבא אל הכלים
חיצונית עבר הרכב שינויים קוסמטיים קלים יחסית - בחרטום, בפגושים ובזנב, שבמרכזו דלת אלגנטית שאינה מוסתרת ע"י גלגל רזרבי. למרות ממדיו הלא מבוטלים, פאת'פיינדר עדיין נראה צר וחטוב בהשוואה למתחריו העיקריים, ובראשם הפאג'רו המגודל והלנדרוזר החדש שבאחרונה קיבל ירכתיים שמנמנות; אבל עם גריל מאסיבי עטוי בדונמים של כרום בוהק, הוא בהחלט לא כלי שנחבא אל הכלים.
עיצוב הפנים לא השתנה משמעותית מאז מתיחת הפנים האחרונה שבוצעה ב-2008. סביבת הנהג מחצינה יעילות יפנית עם שילוב של קווים חסונים וחומרי דיפון עמידים, כמקובל בפלח, למרות שימוש נדיב במשטחים רכים למגע. הנדסת האנוש מתוכננת היטב, כשכל המתגים (כולל הבורר בין שלל מצבי ההנעה) נגישים ולא דורשים מחשבה מעמיקה. רק חבל, שהכלי מגיע ללא מסך LCD מקורי או חלל להתקנתו בעמדת הפיקוד, מה שכמעט הכרחי בפלח לאור העובדה שהיעדרו יקשה על חייהם של חובבי GPS.
כמקובל בז'אנר מושב הנהג ממוקם גבוה מעל הכביש והטיפוס אליו דורש להיעזר במדרס הצד החסון. הראות לפינות הכלי טובה הודות לזוויות המרכב האנכיות, יתרון לא מבוטל בנהיגה בשטח טכני מורכב. מרחב הפנים טוב, ובסיוע גג זקוף ובסיס גלגלים ארוך נהנים גם יושבי שורת המושבים השלישית ממרחב שהולם מבוגרים. עם זאת, הגישה לאותו מושב עדיין בעייתית ודורשת לא מעט גמישות. כשכל המושבים ברכב מאוישים, המרחב שנותר למטען מאחור סמלי למדי.
תעשייתי ומחוספס
החידוש המרכזי בסדרת פאת'פיינדר הוא תוספת של מנוע V6 טורבו-דיזל אדיר, שמייצר 231 כ"ס ו-55 קג"מ ומשודך לתיבה אוטומטית בת 7 מהירויות. בשל שיקולי עלות, הלקוחות הישראליים יזכו ליהנות מהם רק ברכבי מותג היוקרה אינפיניטי. לקוחות ניסן יצטרכו להסתפק במנוע 2.5 ליטר 4 צילינדרים המוכר, שמשודך לתיבה בת 5 מהירויות; אם כי גם זו "פשרה" שבהחלט אפשר לחיות איתה.
במסגרת העדכון ל-2010 קיבל המנוע תוספת של 19 כ"ס, לסך של 190 כ"ס רציניים ומומנט ששודרג ל-45 קג"מ מכובדים. המנוע עדיין נשמע תעשייתי ומחוספס, במיוחד בהתנעה קרה, אבל הוא מספק את הסחורה שלשמה תוכנן, ובכמויות נדיבות.
2.2 הטונות של הכלי מאיצות כמו קטר בעליות תלולות, מזנקות מרמזורים בתנופה מאסיבית, ומשייטות בנועם במהירויות אוטוסטרדה תלת-ספרתיות גבוהות. המנוע גם מספק כוח בלימה רציני בירידות תלולות, ואפשר להפיק ממנו הזרמות דחף עדינות ומבוקרות, שחיוניות כדי לא לעוף מהנתיב או לפרק את המכללים בעת צליחת מכשולים מורכבים ועתירי סיכון.
נוחות האספלט סבירה ביחס לז'אנר והמתלים רכים במידה, למרות שאינם מהוקצעים כמו בכמה מהכלים שמצוידים בשלדה אחודה. מבנה ה"שטח" הקלאסי, שכולל שלדת סולם ומרכב נפרדים, דורש להתפשר גם בכל הנוגע להתנהגות הכביש. ההגה מרגיש קל, ובפניות הדוקות המרכב מפגין זוויות נטייה בולטות שכמותן כבר לא ניתן למצוא בכלים עם שלדה אחודה נוסח פאג'רו.
לניסן מוניטין וניסיון רב שנים בתכנון רכבי שטח מקצועיים, וגם פאת'פיינדר מסתיר יכולות שטח גבוהות מתחת למרכב העירוני-אופנתי שלו ולגריל עטוי הכרום. הגחון הממוגן מתהדר במרווח של כ-23 ס"מ, התמסורת כוללת הילוך כוח ויחסי העברה מקצועיים, ובמפרט הטכני אפשר למצוא זוויות גישה/נטישה/שבירה מכובדות, זוויות טיפוס אימתניות, צליחת מעברי מים בעומק עד 45 ס"מ, ושאר נתונים שיניחו את דעתם של בוגרי סיירות נאמנים. את המכשולים הצנועים יחסית שאנחנו העמדנו בפניו הוא צלח כמעט בזלזול, ומבלי שהנוסעים המפונקים מאחור יתלוננו על פגיעה באיכות חייהם.
ניסאן פאת'פיינדר 2010 עולה 290 אלף שקל לדגם התחלתי ו-330 אלף שקל לדגם מפואר, שכולל ריפוד עור, מושבים חשמליים, חישוקים מהודרים ושאר תוספות. זהו טווח מחירים נמוך רק במעט מזה של המתחרים היפנים הצמודים, ובוודאי שהפרש זה לא יכריע את הבחירה. הבשורה הטובה היא שלמרות המראה המלוטש, המנוע המתוגבר ויכולות הכביש המשודרגות, פאת'פיינדר לא נכנע לצו האופנה וממשיך להישאר נאמן לאופי של רכב עבודה/פנאי אמיתי, שיכול להוביל גדוד פועלים תאילנדים לשדה בוץ באמצע השבוע, ואת המשפחה הממוזגת והמפונקת לערוצי נחל נסתרים בסוף השבוע. בכך הוא ראוי להשתייך לזן נדיר של כלים, שנמצאים כיום בסכנת הכחדה.
