Volvo-XC60-550 (צילום: גלובס)
וולוו XC60 | צילום: גלובס

הדגם הכי בטוח שלנו אי-פעם", כך מגדירה וולוו את ה-XC60, הקרוס אובר החדש שלה. מהמשפט הזה קשה להתעלם, משתי סיבות: הראשונה, מדובר בהתחייבות מרשימה מאוד מחברה שחלק לא מבוטל מתהילתה מבוסס על בטיחות. השנייה, בשנים האחרונות, למרות הישגים מרשימים בתחום, וולוו לא ממש הבליטה את עניין הבטיחות ואפשר רק לנחש למה: השוודים רצו להתרחק מתדמית העבר, שנוצרה בימים שבהם ייצרו מכוניות בטוחות אך לא מסעירות. מה השתנה? כנראה שוולוו מרגישה בטוחה מספיק ב-XC60 כדי לא להיות מוטרדת משאלות של תדמית.

וולוו נכנסה לתחום ה-4X4 ה"רך" לפני כעשור עם ה-XC70, סטיישן שזכתה להגבהה ולהנעה לכל הגלגלים. זאת היתה הברקה שזכתה להצלחה לא מבוטלת ועודדה את וולוו להמשיך בהרפתקה עם ה-90XC, קרוס אובר מגודל שאמור היה לתת את התשובה למי שחיפש מראה קרבי יותר מסטיישן. אבל העתים השתנו, מחירי הנפט זינקו והתודעה הירוקה הגיעה לכל בית, ווולוו הבינה שעידן הכבישטח המגודלים הסתיים והחלה לתכנן ל-90, אח קטן. באחרונה הוא הושק רשמית בספרד.

הממדים הפיזיים של ה-XC מושלמים: לא גדול מדי, לא קטן מדי, לא גבוה מדי ולא נמוך מדי. החזית וולוואית טיפוסית: כבדה, רצינית ומכובדת. הישבן, לעומת זאת, עם צמד יחידות תאורה שמזכירות את ה-C30, מודרני וזורם. אין במכונית הפתעות עיצוביות גדולות, ועדיין היא מצליחה להיות עדכנית, אופנתית ונעימה לעין.
הקו החיצוני נמשך בתוך תא הנוסעים. וולוו עדכנו את עיצוב הקונסולה המרכזית המוצלח, והוסיפו עוד כמה טאצ'ים עדכניים כמו ריפודי עור בשני צבעים שיוצרים את הצורה X, אלומיניום ודיפוני עץ בצבעים משתנים. הכל כמובן חשמלי, ומקומו של שום גדאג'ט אינו נפקד. איכות הגימור מרשימה והנדסת האנוש מצוינת.

המנה העיקרית של ה-XC החדשה היא כאמור הבטיחות. בכל הנוגע לחיזוקי שילדה, כריות אוויר, אזורי סופגי אנרגיה ויתר השכלולים שאמורים להגן בעת תאונה, אין הרבה מה להרחיב. כולם שם. החידוש הוא במגוון רחב של מערכות אלקטרוניקה שאמורות למנוע תאונה.

וולוו, לפי הצהרותיה, אוספת כבר 35 שנה מידע מזירות תאונות דרכים. אחד הנתונים (הלא מפתיעים) שהוצגו מתוך המחקר הוא שכ-30% מהתאונות הן התנגשויות חרטום-זנב, ושבמחציתן כלל לא היה ניסיון לבלום. מכאן חשיבותה של מערכת ה-CITY SAFETY שיש ב-XC, שמזהה שהולכת להיות התנגשות ובולמת את המכונית בלי התערבות הנהג.

כדי להדגים את המערכת העיתונאים התבקשו לנסות להתנגש בבלון גדול שעמד במרכז מגרש פתוח. קשה מאוד לשכנע את האינסטינקטים לא להתנפל על הברקס ברגע האמת, אבל עוד יותר קשה לתאר עד כמה מוזרה התחושה שהמכונית בולמת במקומך. נסתבר שלמסמסים תוך כדי נהיגה, לקוראי העיתונים/למתגלחים/לרבים עם הילדים בכל זאת יש תקומה. המערכת מפסיקה לפעול במהירות של 30 קמ"ש, ובמקומה מופעלת אזהרה בדמות הבהוב אדום בתחתית החלון הקדמי.

וזוהי רק ההתחלה. ה-XC תזהה גם סטייה של המכונית ממסלולה ותזהיר את הנהג, תעיר אותו אם יירדם, תודיע לו שיש מכוניות בשטח ראייה מת מצדיו, תדע להקשיח את המתלים אם תזהה סבסוב, וזאת רשימה חלקית בלבד. אם אחרי כל זה מישהו עוד יצליח לאבד שליטה, המוח הבטיחותי של המכונית יזהה שהולכת להיות תאונה ויעשה את ההכנות הדרושות כמו להכין את הברקסים, למתוח מראש את חגורות הבטיחות ולתזמן את כריות האוויר. בדור הבא של המכונית היא בטח תדע גם לצלצל לעורך-הדין.

יכולת שטח? עזבו שטויות

Volvo-XC60-- מבט מבפנים (צילום: גלובס)
וולוו XC60, מבט מבפנים | צילום: גלובס

להשקה הגיעה ה-XC עם שני מנועים - בנזין מודגש טורבו (3.0 ליטר, 285 כ"ס ב-5,600 סל"ד, 40.6 קג"מ ב-1,500-4,600 סל"ד) ודיזל (185 כ"ס ב-4,000 סל"ד, 40 קג"מ ב-2,000-2,750). מנוע דיזל שלישי בהספק צנוע יותר של 165 כ"ס יצטרף בהמשך.

הבנזין הוא מנוע שרירי עם רצועת כוח רחבה ואפקטיבית. בשילוב תיבה אוטומטית בת 6 הילוכים הוא מצליח להטיס את המכונית בקלילות לאזור ה-170-180 קמ"ש. החלק המרשים הוא השקט וחוסר המאמץ שבו הוא עושה את זה. הדיזל פחות מרשים: לא רק 100 כוחות סוס פחות, אלא גם אופי פעילות מחוספס יותר. אך גם עם הדיזל ה-XC מתנהלת בקצב מהיר להפליא, זה פשוט בא לה פחות בקלות.

גם בסעיף ההתנהגות ה-XC מצליחה להראות תוצאות נאות. למרות הגה מעורפל משהו היא מספקת שפע של אחיזה. היא אומנם לא תהווה תחרות למכונית ספורטיבית, אבל יחסית לקרוס אובר שמנמן וגבוה היכולות שלה מרשימות. ואיך יכולת השטח? עזבו אתכם משטויות, את ה-XC קונים בשביל מדרכות כיכר המדינה.

ה-XC, שתגיע בינואר במחירים שיחלו מ-320 אלף שקל, נראית מצוין, מרגישה איכותית, מציעה יכולות דינמיות, וכמובן, הרבה בטיחות. ובכל זאת, חיים קלים לא יהיו לה. גם אם נתעלם לרגע מהמיתון, על המדרכות של צפון תל-אביב כבר ממתינות לה בציפורניים שלופות מתחרות לא פשוטות מבית מרצדס, אאודי וב.מ.וו.

הכותב היה אורח חברת וולוו