מבחינתה של רגינה פיינגרש, בימים אלה, רגע אחרי שחגגה 47, היא מגשימה את החלום של כל אישה; היא מתחזקת קריירה מרשימה כמדריכת אירובי, זומבה ופילאטיס, מנהלת חיי משפחה, ומלטפת כל הזמן את התואר בו זכתה. הדרך של רגינה עד לנקודה בה היא נמצאת היום לא הייתה קלה, אך דווקא המשוכות שהיא ומשפחתה נאלצו לעבור הן אלו שבסופו של דבר הניעו אותה לטענתה לעבר ההצלחה.
רגינה ומשפחתה פונו מגוש קטיף לפני 12 שנים, ואחרי הכאב והצער, היא הבינה מיד שמשם היא יכולה רק לעלות. היא ומשפחתה מצאו את עצמם במקום חדש, מבולבלים וחסרי עבודה. אחרי לא מעט קשיים ועבודות מזדמנות (כולל עבודה כמכונאית במוסך) רגינה הבינה שהיא לא מפחדת משום דבר והייתה מוכנה להתמודד עם כל אתגר שעמד בפניה.
בגיל 40, אחרי ששלושת ילדיה גדלו, הגיעה נקודת שבר נוספת; פיינגרש הרגישה שחיקה רצינית וצורך עז לשינוי בחייה. היא התחילה לעסוק בספורט בלי שום רקע מקדים ומיד הבינה שהיא מצאה אהבה חדשה. היא החליטה לקחת את העיסוק בתחום ברצינות, וכך מצאה את עצמה בקורס מדריכי כושר בווינגייט. מהר מאוד היא סיימה את לימודיה בהצלחה יתרה והתאהבה לחלוטין במקצוע שמאוד התאים לה להדריך ולעזור לנשים אחרות. מבחינתה של רגינה מטרת העל שלה היא להעניק לכל המתאמנות שלה השראה ומוטיבציה. אותה מוטיבציה שהביאה אותה לנקודת השיא שלה, וגם ללמעלה מ-20 אלף עוקבים בחשבון האינסטגרם שלה.
אהבתה למקצוע הלכה והתעצמה, ובשנת 2015, בעקבות ההצלחה הרבה שלה זכתה בקרב המתאמנות שלה, היא החליטה לקחת את התחום צעד אחד קדימה ולהוסיף לעצמה את התואר של מיס בקיני ישראל. היא החלה להתאמן במרץ לקראת שלל התחרויות שבסופן עמד התואר הנכסף. הקריירה וחיי המשפחה אמנם תפסו חלק גדול משגרת יומה, אך היא לא ויתרה ומצאה את הזמן להגשמת מטרתה. כך הגיעו הניצחון בתחרות הארצית של האיגוד בקטגוריית מאסטריות והניצחון בתחרות מיס ביקיני ישראל של איגוד ה-IFBB - כאשר היא קוטפת שלל תארים ועל הדרך גם מביסה מתחרות צעירות ממנה בדרך להגשמת החלום הגדול שלה והתואר בו כל כך חשקה.