שלום לכל הבנים, בנות ומה שבניהם שהחליטו להצטרף אלי לעוד שבוע שבו אני עונה על ההזיות שלכם, השבוע המדור נפתח בשאלה מוזרה במיוחד שתפסה לי את העין בתגובות: "מי החליט שהסימן של הפליי יהיה משולש, של הסטופ יהיה ריבוע, של ההקלטה יהיה עיגול ושל הפאוז יהיה 2 קווים? ולמה הוא קבע את זה?"
איזו שאלה מגניבה. אם זה מה שמעסיק אותך במהלך היום אתה יותר מראוי להיות פה, ואולי גם הגיע הזמן שתמצא תחביבים. אבל אני לא מתלונן, רק ממליץ כמובן. בכל מקרה אני אומר את האמת, התשובה מעט בעייתית ומסובכת וזה בעיקר כי לא הצלחתי להוציא את כל המידע מהיפנים, הם לא נשברים בעינויים שלי. ואני אסביר: תחילת המסע שלנו הוא באמת ביפן, אנחנו מדברים על אזור שנת 1965. היפנים מפתחים את טכנולוגיית ההקלטה הביתית, מה שלימים יהיה הווידאו שלנו ורוצים לשווק אותה לכל העולם במחיר זול ועם הרבה פלסטיק, כמו שיפנים יודעים לעשות.
אבל פתאום למפתחים הייתה בעיה רצינית, הם הבינו שלא כל העולם יודע את השפה היפנית! אז או שמצרפים לכולם ספרון ללימוד השפה בזריזות או שפשוט מוצאים אייקונים אוניברסאליים ללא קשר לשום שפה שאפשר יהיה להבין, למזלם של היפנים, בין המפתחים של מכשיר ההקלטה הביתי היה גם מהנדס שוודי בשם פילים אולסן (תקראו את זה במבטא שוודי בבקשה) וחוץ מהיותו מהנדס היה לו גם תואר בעיצוב. אז הוא שבר את הראש ויצר את הסימנים הראשונים שאנחנו מכירים כמו משולש לפליי וריבוע לסטופ.
בקשר לסיבה שנבחרו דווקא הסימנים האלה, כמו שאמרתי, היפנים לא מנדבים מידע (ואני מחזיק שלושה מהם במרתף כבר שבוע, חטפתי אותם בסיור בגנים הבאהיים, הם פשוט לא נשברים הקשוחים האלה) אז פניתי לאחת ממעצבות המותגים היותר מוכשרות שאני מכיר והיא הסכימה לתת את הפרשנות שלה. היא מספרת לי שהסימנים הצליחו להיכנס בעזרת החשיפה הטכנולוגית לתודעה האנושית והפכו לאוניברסאליים ב-1973 (יש ממש ספר שמאגד סימנים אוניברסאליים והוא מתעדכן מידי כמה שנים) ואפשר לראות שהמשולש של ה'נגן' מעיד על זרימה, תנועה (של סרט ההקלטה למשל) ולעומתו הריבוע הוא ה'עצור', כי ריבוע עומד במקום ולא מתגלגל לשום מקום מעצמו, ואם כבר יש לנו משולש וריבוע, אז למה לא עיגול אדום להשלים את הסדרה בשביל האייקון של ההקלטה?.. אני לא יודע מה איתכם, אבל אותי היא שכנעה.
ובזריזות אנחנו ממשיכים הלאה לעוד שאלה הזויה שהגיעה למייל שלנו: "אהלן לאון, תגיד, מה מקור מחיאות הכפיים? מאיפה המנהג למחוא כפיים בקונצרטים או נאומים? מישהו פשוט החליט שלתת מכות עם יד אחת ליד השנייה זאת הדרך לסיים הופעה פומבית"? מוזיקאי.
טוב מר מוזיקאי, שאלה פצצה. מקור מחיאות הכפיים כמו שאנחנו מכירים אותן היום הוא דווקא ברומא העתיקה, כמו שאתה יודע רומא היא מעוז הדמוקרטיה, שם הונחל הרעיון של השמעת דעות ושהרוב קובע (רק שהרוב הדמוקרטי תמיד היה מורכב מגברים במעמד גבוה בחברה, אבל אתה יודע, לא נראה לי זה השתנה יותר מדי, וחבל). לא משנה, בוא נתרכז, הרומאים היו נואמים בהיכלים שלהם לאוזניהם של המונים, ואם לכל אחד היה מה לומר כהערת אגב לדובר, כנראה שלא היו מבינים כלום.
אז הרומאים הנבונים המציאו שפה לא מילולית עם תנועות כמו נפנוף בכנף הטוגה שהתחלף לנפנוף במטפחות, הקשה עם אצבע על אגרוף או מחיאות כפיים, כל אחד מאותם הסימנים הביע הערכה ברמה שונה. עם המאות שחלפו, מחיאות הכפיים עברו גם לכנסייה והיו נחלתם של מטיפים אהודים במיוחד (פעם להיות מטיף דתי זה היה מינימום פליט הריאליטי של היום) ואחר כך הכפיים הגיעו גם לצרפת שם כבר היו משלמים לאנשים בקהל כדי שימחאו כפיים בהצגות וכך הקהל כולו יחשוב שההצגה מאוד איכותית אם אנשים ממש מוחאים כפיים בשבילה, וזה כבר השתמר עד היום.
למה בכלל אנחנו מוחאים כפיים? זו שאלה שהחוקרים ממש לא יודעים בוודאות, הרוב הכמעט מוחלט מסכים שזו תנועה טבעית, וההשערות לבסיס שלה נעות בין הרצון לחבק את אימא בתור תינוק (כי מחיאת כף היא תנועה של בקשה לחיבוק שנגמרת, לצערך, עם עצמך). יש חוקרים האומרים שזה מגיע בכלל מטפיחה על השכם, כי זה גם אקט של עידוד ואם תשים לב תמיד יש לך יד שטופחת ויד שנשארת במקום (כמו השכם) ויש עוד תיאוריות שהן כבר לגמרי הזויות אז עזוב. לסיום תרשה לי לצטט את המשוררת ואשת הרוח מ.רגב: "כפיים!". תודה.
חבר טוב ("טוב".. הוא קורא את המדור מה לעשות..) התקשר אליי השבוע והתוודע בפניי על מקרה מצטער בו הוא שוב שכח את החתול של זוגתו במיקרוגל או משהו בסגנון (לא באמת הקשבתי לו), מה שכן כל הסיפור שלו היה בשביל לומר לי שכשהתבקש לתרץ את מעשיו הוא אמר לה "אופס". אז הוא רצה לשאול מה מקור המילה הזו "אופס"?!
אני אתחיל ואומר כי שום חתול לא נפגע במהלך שאלת השאלה הקודמת. זה היה פרי דמיונו של הכותב. ועכשיו כשהורדנו את התביעות מגבנו, בוא נפנה לשאלה, מה באמת מקור המילה אופס? ומי החליט שהיא דווקא מבטאת את אותה הטעות, פשלה, המעידה הרגעית הזו? אז האמת שזה מדהים כמה שהסיפור הזה מסובך, האופס שאנחנו מכירים הוא קיצור של תחילת המשפט ups-a-daisy [אם תגידו את זה בקול רם, תבינו] שזה ביטוי באנגלית שגם לו יש בערך מאה ואחת גרסאות והטיות משלו.
הרעיון הכללי של ups-a-daisy והפירוש הראשון אותו העלו על כתב היה ב'מילון הדיאלקט השכונתי' או בקיצור מילון סלנג אנגלי מ-1862 שם הביטוי הוגדר כ"פליטת פה טבעית של ילדים כאשר הם מקפצים בעת משחק". יש שם את מרכיב הלמעלה, יש שם גם את פרח החרצית [daisy], כנראה שלקפוץ מעל שדות חרציות היה משחק מאוד פופולארי בזמנו, מה גם שדייזי הוא כינוי למילה "יום" וילדים בדרך כלל מקפצים בעת משחק ופולטים פליטות פה במהלך היום. עם השנים ועם אין ספור הניבים בשפה האנגלית הביטוי שונה לאופסי-דייזי, אופסי-וופסי וכל הטייה אחרת ששמעתם בסרט לועזי במהלך חייכם. כמו שאתם רואים, ההתחלה של כל הביטויים האלה היא ב"אופס" אותו אנחנו רוצים לפענח. ה"אופס" של היום הופיע לראשונה בדפוס בסביבות 1930 במאמרי דעה בעיתונים אמריקאים כתיאור למעידה וזאת מכיוון שבמהלך השנים שהסלנג התפתח אפשר היה לראות (עד היום אגב) הבדלים בין ביטויים שמתחילים ב-up, שזה למעלה, כמו לפני קפיצה או משהו כזה וביטויים שמתחילים ב-whoop שבאים לבטא כבר ירידה, קפיצה ממקום גבוה או מעידה. הזוי, אני יודע, אז פעם הבאה אל תעשה טעויות ולא תצטרך להשתמש במילה הזו.
"היי לאון, תשמע, יש בערך מיליון משפטי התחלה עם בחורות, ניסיתי המון, הם לא עובדים לי כל כך. רציתי לשאול אותך, מה משפט ההתחלה הטוב ביותר שיש?". דן הרקדן.
דן הרקדן? ככה אתה משווק את עצמך? אני מציע שתתחיל בלהציג את עצמך בצורה שונה, אולי דן הכדורגלן? שמרתי לך על החרוז שזה לא יהיה פתאומי מדי. תשמע דן [הרקדן]. באמת יש אין ספור משפטי פתיחה להתחיל עם בחורות ורובם פשוט גרועים, תשמע זה כבר לא העידן שבו משתמשים במשפטי פתיחה, אבל שאלת שאלה ואני אענה לך, לא כי אני מכבד או משהו, זה פשוט רשום לי בחוזה. למזלך במהלך השנים האחרונות נעשה ניסוי עם מספר חוקרים מכל מיני אוניברסיטאות בארה"ב בכדי לבדוק מהו משפט ההתחלה הטוב ביותר, משמע איזו מלל ראשוני יביא לך הכי הרבה תוצאות חיוביות להמשך שיחה עם בחורה והרי לפניך סיכום התוצאות:
לפני שאני חושף את המשפטים הזוכים אני חייב לציין שבגלל שמדובר על מחקר אמריקאי אז יש לקחת בחשבון את הבדלי התרבויות (למרות שכשנגיע לזוכים, אני מאמין שהם חוצים תרבויות שונות). במחקר זה נשאלו מאות נשים מהו המשפט הכי טוב מבין האופציות הבאות להתחיל איתן? המשפטים שדורגו בשלושת המקומות הראשונים הם:
את המקום השלישי חולקים ביחד משפט הבקשה לעזרה "תוכלי לעזור לי בבקשה עם.." וה- "היי" הפשוט, הקלאסי והנחמד. שניהם עם 60 אחוזי הצלחה. במקום השני אנחנו מוצאים את השיטה הישירה אך עדיין הקלאסית: "את רוצה לרקוד?" עם כמעט 64% ובמקום הראשון, השיטה הכי טובה, שכדאי לבקש בחוף: "רוצה לשחק פריזבי?" עם לא פחות מ70% הצלחה. האם זה אומר שבחורות אמריקאיות ממש אוהבות לשחק פריזבי? אולי. אבל מה שבטוח הוא שמשפטים קיטשיים, ומסוגננים יתר על המידה פשוט לא עובדים. הכי טבעי, נחמד ומהנה כנראה עובדים הרבה יותר טוב.
דן, קבל בונוס! אני לא אתן לך ללכת לפני שאני אחלוק איתך את סוף הטבלה שאותי אישית מאוד הצחיקה. מהם המשפטים שהכי פחות יביאו לך הצלחה עם נשים? אז במקום הלפני אחרון יש לנו את: "את באמת אוכלת את הזבל הזה?" אכן לשון חלקה.. ומה שיותר אהבתי שיביא לך לא פחות מ-90% כישלון: "מה? זה באמת השיער שלך?". בדוק אני הולך לנסות את זה מחר בבוקר.
היפנים במרתף מתחילים להתפרע! שיטות להרדים יפנים או שאלות הזויות אתם מוזמנים להשאיר לי בפייסבוק, אפשר גם בתגובות למטה או ב-men@mako.co.il ואני כבר אדאג למצוא לכם את התשובות.