שבוע טוב למדור, שמי רונן וגם אני מעביר ערבים שלמים עם חברים בוויכוחים מטופשים. באחת הישיבות האחרונות עלה ויכוח מעניין: מה שיא הפרטנרים שהיו לבחורה אחת?
דבר ראשון אנחנו נצטרך לתחום את השאלה הזו בזמן, פשוט כי לאורך "כל החיים" זה טיפה בעייתי לספור וגם תמיד יהיה מדובר בהערכות בלבד. לעומת זאת, ישנו מין ענף אולימפי בתעשיית הפורנו אשר כותרתו היא לשכב עם כמה שיותר פרטנרים ב-24 שעות. לרוב מערבים בכך בחורה עם יכולת סיבולת גבוהה והמון גברים עם מסכות על הפנים. השיא הנוכחי מגיע, בניגוד לזן שלם של בדיחות, דווקא מפולין, והוא מוחזק בידי ליסה ספרקס (Lisa Sparks למתקשים). שחקנית האופי האמריקאית המבורכת הזו הפיקה את המבצע באליפות הגנג-בנג בוורשה, פולין 2004, וקבעה את השיא החדש עם לא פחות מ-919 גברים שונים איתם קיימה מגע מיני מלא ב-24 שעות.
שלום לאון, כל חייל בישראל מכיר את חוק ה-3 שניות כאשר הוא אוכל בשטח, אם נופל לך אוכל ואתה מרים אותו תוך פחות מ-3 שניות הוא ניתן לאכילה ללא בעיה. רציתי לדעת האם יש הגיון בחוק הזה או שזה סתם עוד תירוץ שהמציאו חיילים כדי לאכול כמו שצריך בשטח?
שלום חייל. חוק השלוש שניות הוא בהחלט חוק נפוץ ומשתנה לפי תנאי השטח ורמת ההיגיינה של האדם שמכריז את החוק. החוק קובע בקצרה שאם אוכל נופל על הרצפה ניתן להרים אותו תוך 3 שניות והוא עדיין ניתן למאכל משום שזהו פרק זמן שחיידקים עדיין לא הספיקו להידבק בו. 3 שניות הוא בין ההערכות האופטימיות ששמעתי, לעיתים ניתן להגיע ל-5 שניות אם אתה ממש רעב ולשבע וחצי שעות אם אתה במילואים. בכל מקרה, במציאות החוק הזה לא כל כך עובד משום שחיידקים יכולים לעבור ממשטח למשטח אחר ברגע שיש מגע, ולו המגע הקל ביותר. אם אתה מכניס משהו למים הוא יירטב נכון? גם אם זה לשנייה. אותו דבר עם החיידקים. עוד פרמטר חשוב שיש לקחת בחשבון הוא לחות האוכל והמרקם שלו, זה משפיע על מספר החיידקים שעוברים. בכל מקרה, אם על הרצפה ישנם חיידקים ואוכל נופל על הרצפה ונוצר מגע עם חיידקים, האוכל מזוהם בחיידקים גם. לא משנה כמה מהיר אתה. עכשיו לגבי אכילת המזון וההתמודדות עם החיידקים זה כבר תלוי ברמה הגועל שלך בתור בן אדם. שיהיה המון בתיאבון.
אפרת קורן, קוראת חביבה של המדור שלחה לנו שאלה למייל לאחר שלא מצאה תשובה אצל האנשים המסתובבים בחוץ. השאלה היא, "מאין מגיע המנהג שבו כאשר משיקים ספינה חדשה מנפצים עליה בקבוק שמפניה?" אפרת, הגעת למקום הנכון. אל תדאגי, תזמיני לעצמך כוס של קאווה ואנחנו כבר נציל את המצב.
טוב, אז המנהג הפופולארי של ניפוץ בקבוקי שמפניה על ספינות ברגע ההשקה שלהן החל במאה ה-17 אצל הבריטים אשר היו ידועים בצי המלכותי המפואר שלהם בשנים ההם. כיאה לתקופה ההיא כל דבר חדש שיוצא למלחמה, לגלות ארצות או סתם ליפול מקצה העולם צריך לזכות בברכת אנשי הדת והכנסייה ולכן, במקור, המנהג היה בכלל טקס דתי. בטקס את הספינה החדשה לפני צאתה הראשונה לים בעזרת התזת מים קדושים או יין על ידי אנשי דת. מכאן לשם השנים חלפו והמנהגים השתנו מעט וכיום בצורה סמלית בוחרים בבקבוק שמפניה אשר מנפצים על צד הספינה בשביל לברך אותה. כנראה שאחרי הטיטניק הבינו שזה לא תמיד עובד אז חבל על הכסף. בכל מקרה זה מנהג נחמד שנותן הרבה כבוד לאדם אשר מנפץ את הבקבוק. טיפ מהמערכת לסיום: ניפוץ בקבוקי שמפניה מזכוכית לא הולכים טוב עם סירות גומי, זה עלול להביא לתוצאה הפוכה ממה שרציתם. אז בבקשה תיזהרו פעם הבאה שאתם מנסים את זה.
אבא שלי חוגג יום הולדת שישים בקרוב והוא מעשן סיגרים להנאתו, רציתי לקנות לו סיגר מפואר ואז חשבתי לשאול אותך על הדרך מהו הסיגר הכי יקר בעולם שניתן לקנות? בתודה, תמיר.
אם נחפש קצת בין תפריטי סיגרים נוכל לגלות שיש בעולם שלל רב של סיגרים שניתן לעשן וכמובן שקשת המחירים גדולה מאוד, בין כמה עשרות בודדות של דולרים וכמה מאות. אני מוריד את הסיגרים שנעשים במיוחד בשביל לשבור שיאים ומשאיר אותנו עם דברים שבאמת נמכרים לאנשים כמוני וכמוך (טוב, אולי יותר כמוך כי אין מצב שאני מממן דבר כזה.) בכל מקרה, הסיגר הכי יקר בעולם הוא המהדורה הראשונה של הדרקון השחור של ג'ורקה, בגלל איכותו והסיבה שהוא נדיר מאוד. מחירו של סיגר בודד הוא 1,150 דולר אמריקאי, מה שהופך כל השתעלות ממנו לעילה לחטוף איזה פליק על בזבוז כסף. את הסיגר כמעט ואי אפשר למצוא בגלל שהוא נדיר וכנראה שאף אחד לא ירצה למכור אותו גם. הוא נמכר גם במהדורות זולות לפשוטי עם בכמה עשרות בודדות של דולרים, אבל המהדורה הראשונה היא העניין. לצערי, לא ניתן למצוא אותם בפיצוציות בארץ, גם לא ב"נבחרות" שבינן, למרות הפרסום.
רוצים תשובות על השאלות שלא נותנו לכם לישון? לכו לפסיכולוג, אם זה לא עזר אתם יכולים לשלוח לנו הודעה בפייסבוק, השאירו שאלות בתגובות למטה או במייל men@mako.co.il ואנחנו נחפש את התשובה בשבילכם.