שלום ושבוע טוב לכולם, ברוכים הבאים למדור שזכה בפרס תודעת השירות הטובה ביותר בסקר שנערך בבית אבות "ניצני חיים" בדרום הארץ (וזאת עוד מבלי שיש לנו מחלקת שירות לקוחות בכלל!). טוב אחרי השבחים העצמיים, אנחנו יכולים להתחיל: ריחות של ספרים, חתולים מגרגרים ואילוף קוברות ready? – Go!
מכירים את זה שאתם קונים ספר חדש ולא מצליחים להתאפק להגיע הביתה ולתת סניף רציני על כל אחד ואחד ממאות העמודים שבו? יופי! אבל האם חשבתם פעם מדוע יש לו את הריח הזה? כי אביב חשב והחליט לשאול אותנו:
וואלה, אני מבסוט שהשאלה הזו הגיעה מכם הקוראים, כי זה אומר שאתם עדיין קוראים ספרים! או נרקומנים בגמילה וחייבים להסניף כל דבר שזז, אבל תרשו לי להישאר עם המחשבה הראשונה בראש. לספרים באמת יש ריח ייחודי אשר נגרם מאין ספור המרכיבים והכימיקלים שמרכיבים את הספר עצמו. היות ואני בספק שתרצו להיכנס עכשיו לנוסחאות ומבנים כימיים, נסגור ששלושת המרכיבים העיקריים בריחם המיוחד של הספרים הם: התערובת של החומרים שיוצרת את הדפים, ריחו של הדיו וכמובן הדבק שמחבר את הספר יחדיו.
אפשר לחלק את ריחות הספרים למספר קטגוריות, כי לספרים ישנים לדוגמא יש ריח שונה מספרים חדשים. "ולמה זה, לאון?" - יופי ששאלתם, כי בספרים ישנים יש עוד מרכיב מיוחד ומכריע שגורם לריח והוא רמת החומציות של הדפים. מסתבר שבאזור המאה ה-19 כשייצרו ספרים בכמויות מסחריות דאגו לייצר אותם על דפים כמה שיותר זולים, (מארקס מתהפך בקברו) מכאן שהם מאוד חומציים, זו גם הסיבה שגורמת לדפים בספרים ישנים להפוך לצהובים. תאמינו או לא, היום כבר אפשר למצוא בשמים שמבטיחים לך שהם מריחים כמו ספרים ישנים לאנשים שאוהבים את הז'אנר, וואלה שמעתי שזה מטריף ספרניות בנות 60+. ומי מאיתנו לא היה רוצה למשוך את קהל היעד הזה?
השאלה האמצעית שלנו (שסובלת מתסביך שאלת סנדוויץ) נשאלה על ידי הגולשת לאה דרך הפייסבוק של המדור, היא רצתה לדעת "למה חתולים מגרגרים", ואנחנו רוצים לברך אותה על כך שהיא השקיעה ועשתה לייק לדף הפייסבוק שלנו ולכן היא גם תקבל מחמאה: סחטיין עלייך לאה, יופי של ניסוח שאלה, רואים שהשקעת.
האמת שאני מרגיש מעט מובס על כך שהחתולים משתלטים גם על המדור הזה, יש לכם את כל האינטרנט! תעזבו את המדור שלי בשקט! אבל אם אתה לא יכול לנצח אותם.. מיאו אוקיי?
האמת שהתשובה לשאלה של לאה הרבה יותר מסובכת ממה שנדמה, כל עוד הרבה ילדים יצעקו ברחוב "הם מגרגרים כי כיף להם!!!". רווקות תל אביביות המבינות דבר או שניים בחתולים יתקנו ויגידו שזה לא מבוסס מדעית כי נמצא שחתולים מגרגרים גם במצבים שלא כל כך כיף להם כמו לדוגמא בעת פציעה, עצבנות או אפילו חתולים גוססים. אז תכלס - לעולם המדע אין תשובה חד משמעית נכון להיום על משמעות התקשורת החד משמעית של הגרגור, אבל התיאוריות בהחלט מבינות שזהו סוג של תקשורת אינטימית וקרובה.
בקשר ל'איך הם מגרגרים', גם פה יש טוויסט מעניין, לכל מי שיצא ללטף חתול שם לב שהם יכולים לגרגר כמעט בכל רגע, בזמן שאיפה, נשיפה, אכילה או שתייה.. מה שאומר שכנראה כל התיאוריות שהגרגור קשור למיתרי הקול לא רלוונטי וחתולים לא צריכים להזרים אוויר בגרון בכדי לגרגר. מה שכן הוא שנמצא כי לחתולים ישנם שרירים באזור הגרון שנעים מצד לצד ובעצם יוצרים את הגרגור כשחתול עצמו משמש כתיבת תעודה מגבירה. ככל הנראה השרירים האלה מקבלים את הפקודות שלהם ישירות מהמוח כך שזה מסביר למה חתולים מגרגרים רק כשהם רוצים וכן מדוע הם יכולים לגרגר בזמן שהם לא נושמים (כשהם שותים לדוגמא.. לא כשהם חלק מאיזה משהו פולחני של כת השפן). בקיצור עד שהחתולים לא יתחילו לדבר, כנראה שלא נדע ב100 אחוז את התשובה, אבל אם נעקוב אחרי האינטרנט, זה יקרה ממש בקרוב שהם יתחילו לדבר ויסגרו פינה עם ההשתלטות על האנושות.
והשאלה האחרונה שלנו לשבוע זה היא של עמרי מורן שרצה לדעת איך במדינות עולם שלישי כמו הודו מצליחים לאלף נחשי קוברה בלי שהם יכישו את המאלפים?
אני יודע על מה אתה מדבר עמרי ולפני שאתן את התשובה חשוב לי לומר שמדובר על 'אומנות' נוראית שכוללת בתוכה התעללות בבעלי חיים, (לא ההודי עם החליל) אלא הנחשים במקרה הזה, אז המדור מגנה את הפעילות הזו בכל תוקף.
יופי, עכשיו שזכינו במגן אנונימוס למען בעלי חיים להיום. בואו נגיע לתשובה: מאלפי נחשים, מכשפי נחשים, מהפנטי נחשים, כל אחד ואיפה שהוא למד את התואר שלו. הכל מתבסס על תרמית אחת ענקית. מה שנראה בהתחלה כנחש קוברה מאולף הרוקד לצלילי החליל של ההודי (בדר"כ) הוא נחש קוברה מסכן שחלבו את הארס שלו מבעוד מועד לכל מקרה, נחש אשר נעמד בעמדת התגוננות מפני החליל המאיים.. תבין, הקוברה הוא נחש כמעט חירש לחלוטין, הוא לא שומע את השיר האהוב עליו ומתחיל לרקוד, אתה צופה בנחש מפוחד שנעמד בעמדת התגוננות מול הדבר המוזר הזה של מפסיק לזוז לו מול הפנים.
אגב, אם הוא יפסיק לזוז ולו לשניה הקוברה באמת יכיש, רק שגם המאלף יודע את זה אז הוא ממשיך לזוז תמיד עם החליל, בנוסף הוא דואג למקם את הקוברה בתוך סל במרחק של שליש לפחות מאורך הנחש – זהו המרחק המקסימאלי אליו הנחש יכול להכיש, כך שהמאלף מוגן והקוברה המסכן לא יודע מה רוצים ממנו. האומנות הזו היא אחת העתיקות בעולם ושורשיה מתחקות עד למצרים הקדומה שם מאלפי נחשים נחשבו כאנשים בעלי יכולות מרפא, כיום, כפי שציינת, ניתן למצוא את המופעים האלה בעיקר ברחובות המזרח הפחות סוציו-אקונומיים, ורק שתדע שבהודו הממשלה אפילו הוציאה חוק נגד המופעים האלה בכך שאסרה על אנשים להחזיק נחשים כחיות מחמד.
נהנתם? יופי, זה באמת חשוב לנו, אבל מה עם שאלות? איך נמשיך ללא העזרה שלכם? יאללה שלחו לנו את השאלות שלכם במייל men@mako.co.il, אפשר גם בפייסבוק, או פשוט השאירו אותה פה למטה בתגובות, ואתם כבר מבינים לבד איך זה עובד נכון?