1. בלונדיניות הן לא באמת טיפשות. הסטיגמה הנצחית על נשים בלונדיניות פשוט לא נכונה. אבל סטיגמה לא צריכה הוכחות, אנחנו לעומת זאת, כן. ולכן מצורף פה מחקר שנערך באוניברסיטת אוהיו, אשר מוכיח שלא רק שבלונדיניות מלא טיפשות, אלא שהן גם מעט יותר חדות מחברותיהן עם שלל הפיגמנטים בשיער. בינינו, אם יש מישהו טיפש פה אלה אותם אנשים שבלונדיניות יכולות לשחק בהם בקלות רק בזכות צבע השיער.

2. סודוקו, תשבצים ופאזלים לא באמת משפרים את האינטליגנציה. נכון, מנסים למכור לכם את זה הרבה, אבל אין שום הוכחה לכך. אין ספק שמי שפותר הרבה סודוקו – יהיה טוב מאוד בסודוקו, ומי שפותר המון תשבצים ירחיב את אוצר המילים שלו. אבל לא משנה כמה תנסו, המשחקים והפאזלים לא ישפרו את האינטליגנציה הכללית שלכם, כך על פי כתב העת לחקר המוח בארה"ב.

רק כדי ליישר קו, אינטליגנציה היא 'מכלול כישורים לפתרון בעיות הדורשות חשיבה', וזה באומר שאם תהיו אלופים בסודוקו ומלכים בתשבצים, זה לא מבטיח ששיעורי הבית במתמטיקה יהיו קלים יותר. מה שכן, נמצא כי כל המשחקים והפאזלים האלה בהחלט עוזרים למוח לא להירקב בגיל מאוחר, אז שמרו את הטיפ הזה לעוד 50 שנה לערך.

3. אנשים חכמים יותר - משוגעים יותר. בשנים האחרונות עולה גל מחקרים אשר מנסה לאושש את ההנחה הזו, ובינתיים גם די מצליח. כך לדוגמא נעשה מחקר שמצא כי יש מתאם חיובי בין יכולות מתמטיות לדו-קוטביות או סכיזופרניה. משמע שככל שאנשים טובים יותר במתמטיקה, כך גדל הסיכוי שהם סובלים מהפרעה דו-קוטבית או סכיזופרניה.

הנושא הזה לא חדש, כולם מכירים סיפורים על משכילים לשעבר שהיו פסיכים לחלוטין, על פי עדויות, כמו סיפור כריתת האוזן של ואן גוך. פרט לכך, חוקרים מנסים עכשיו למצוא את הגנים שלדעתם מעידים על אינטליגנציה גבוהה, ומנגד מעידים גם על סיכוי מוגבר לחלות במחלת נפש כלשהיא.

4. עצלות היא לא דבר רע. חוקרים מאוניברסיטת פלורידה עשו ניסוי וחילקו אנשים לשתי קבוצות: אנשים שנוטים 'לחשוב הרבה' על פתרון בעיות ולנתח אותם ואנשים שנוטים 'לא לחשוב יותר ממה שצריך', על פי עדותם. לאחר מכן הם עקבו אחר הפעילות היום יומית שלהם במשך תקופה, והתוצאות: אנשים שהשתייכו לקבוצת 'החושבים' היו הרבה פחות פעילים פיזית מאשר קבוצת ה'לא חושבים'. ההסבר אותו הציעו החוקרים, בין היתר, הוא שאנשים 'חושבים' משתעממים ביתר קלות ולכן נוטים להיות עצלנים ולא לעשות כלום, זאת לעומת אנשים 'לא חושבים' שהפעילות הפיזית המוגברת בקרבם גם מגרה את המוח כל הזמן ומשאירה אותם ערניים.  

5. הומוסקסואליות היא סימן לאינטליגנציה. במחקר של הפסיכולוג האבולוציוני סאטושי קאנאזוה, אשר התפרסם בכתב העת למדע ביו-חברתי בשנת 2012, הוכח קשר קל בין היות האדם הומוסקסואל לבין הצלחתו במבחני אינטליגנציה. מחקרו של קאנאזוה הראה כי אנשים שהיו להם מספר שותפים מיניים מאותו המין היו בעלי סבירות גבוהה יותר להצליח במבחני אינטליגנציה.

6. אנשים חכמים אוהבים סמים. עוד משולחנו של החוקר קאנאזוה: הפסיכולוג ניתח דוחות התפתחות של ילדים וגילה שאלה שהצליחו יותר במבחני IQ נטו לפתח הרגלי שתייה בגיל צעיר ובאופן עקבי יותר. אגב, לא רק באלכוהול החוקר מצא מתאם, בכלל נמצא כי אנשים אינטליגנטים יותר נוטים יותר לנסות סמים קשים. מה שבאופן אירוני מוריד להם די מהר את רמת האינטליגנציה לאחר שימוש קבוע. 

7. להיות הכי חכם זה סיפור די טראגי. הרבה אנשים תוהים לעצמם: מי האדם הכי חכם שקיים? אז כמובן שלשאלה כזו ישנם מספר תשובות. אחת התשובות הבולטות הן ויליאם ג'יימס סידיס, אשר נפטר בשנת 1944 בגיל 46 בלבד. הסיפור שלו מטורף: אביו היה פרופסור לפסיכולוגיה שהכין 'תכנית עבודה' לפיתוח שכלו של התינוק שעומד להיוולד לו. כך שבגיל שנתיים בלבד סידיס כבר ידע קרוא וכתוב. בגיל 4 הוא כתב שתי עבודות מחקר (באנגלית ובצרפתית). בגיל 8 ידע סידיס הצעיר כבר 8 שפות ובגיל 10 חיבר ספר ללימוד גאומטריה ביוונית.

מבחנים שונים שניסו לקבוע את מנת המשכל של סידיס טענו כי הוא עובר את רף ה-250 IQ (לצורך השוואה, איינשטיין עומד באזור ה-160 'בלבד'). אבל סיפורו של סידיס הוא גם סיפור עצוב מאוד, כי כשאתה כל כך חכם קשה לחברה לקבל אותך, הלמידה בגיל צעיר והכניסה לעולם של המבוגרים האינטלקטואלים מנעה ממנו את הילדות. הוא פיתח הפרעות נפשיות, בגיל 14 לדוגמא, לאחר שערך הרצאה על ממד רביעי, הקהל מחא לו כפיים. סידיס, שלא ידע איך לענות על מחווה שכזו נתקף בהתקף צחוק משוגע ופרוע במקום להודות ליושבים. עוד על סיפורו המדהים של סידיס ניתן לקרוא פה.

8. מאוד קשה למדוד IQ. המונח הנכון בעברית הוא מנת משכל, וגם בעברית מאוד קשה למדוד את העסק הזה. ישנן ביקורות רבות בעניין זה וקצר המדור מלהסביר את כולן, אבל בין היתר בגלל השפעות תרבותיות, תחום שאלות מצומצם ושאלת מיליון ה-IQ: איך מגדירים מה הופך אנשים לחכמים? אז לחופרים מבינכם, הנה בחור שיסביר לכם את הבעיה במדידת אינטליגנציה.