עשר שנים תמימות חלפו מאז פרץ סטודנט חיוור ומחוצ'קן בשם מארק צוקרברג למערכת המחשבים של אוניברסיטת הארוורד, וייסד את "ספר הפנים". בעשור שחלף מאז השתנו חיינו, אבל המטרה העיקרית של צוקרברג ושל 1.4 מיליארד משתמשיו הנוכחיים נותרה אחת – להתחיל עם בנות.
האם החליפו הפייסבוק, ומיליון ומשהו האפליקציות שבאו בעקבותיו, את היציאה המסורתית למקומות הבילוי, או את השידוכים המאולצים ל"חברה-של-ידיד-שיצאה-פעם-עם-האקס"? כאחד שאינו חבר של צוקרברג, יוצא לי לשמוע כמעט כל יום משפטים כמו "תפתח כבר פייסבוק, לא תאמין כמה בנות תפגוש". השבוע יצאתי עם ידידתי הטובה והתפוסה נטלי לבר שנחשב לחזק בזירת הפיק-אפ. משהתאכזבתי מרדידות המתח המיני במקום, פצחה נטלי בהסברים מלומדים על השינוי בזירת ההיכרויות שעוברת על המין האנושי ומתחילה, הו כמה מפתיע, בפייסבוק.
"מכיר את התיאוריה הביולוגית שאומרת שהתפתחות הפרט 'מחקה' את התפתחות המין כולו?", שאלה נטלי. כמו כל בחורה ממוצעת, היא ענתה לפני ששמעה את התשובה. "אם מסתכלים על ההתפתחות של עובר, אפשר להבין דרכה את האבולוציה האנושית כולה. כל תינוק מתחיל את חייו בצורת דג, אחר כך הוא מגדל זנב, מוריד אותו, יוצא מהרחם ומתחיל לזחול, ללכת וכולי".
"להביא לך את חפירה?"
במקום לצחוק, נטלי מסבירה: "בעולם שלנו הדימויים מתרחקים מהמציאות במהירות גדולה. הרבה אנשים כבר לא יודעים להבחין בין האישיות האמיתית שלהם לבין זו הממוחשבת. אנו נמצאים בשלב 'אבולוציוני' שבו הפייסבוק מושרש כה עמוק, עד שקשה לראות את עצמנו בלי בבואה ממוחשבת, שבמידה מסוימת כבר חיה בכוחות עצמה, ובלעדיה אנשים מרגישים עירומים".
יריב: "אני הייתי מרגיש עירום אם היה לי פייסבוק. כולם מתפשטים שם כל הזמן, פורשים את החיים האישיים שלהם לעיני כל. מצד שני, הייצוג הממוחשב הזה הוא לא אמיתי מבחינתי. הרי אף אחד לא מביך את עצמו בפייסבוק. כולם רק מחמיאים לעצמם ולאחרים. זה מזויף, סתם נשף מסיכות. כשמשדכים לי מישהי והיא שואלת בטלפון אם יש לי פייסבוק, אני עונה שלא, אבל יש לי אף ואוזניים. ברוב המקרים זה לא ממש עובד".
נטלי: "אתה פשוט חי במאה הקודמת. כל אדם הוא דמות רבת מורכבות, והדרך שבה היא משתקפת בפייסבוק או באתרים אחרים היא חלק מהמורכבות הזו. גם אם זו מסכה, או שאנשים צובעים את עצמם בצבעים מחמיאים, זה לא שקר. הפייסבוק הפך לחלק אינטגרלי מהאבולוציה שלנו. בין אם מדובר בתמונה מ'גן ברכה', בהצעת חברות מפתיעה מחבר מהצבא, או בלייק שעשינו ללהקה שאהבנו, הפייסבוק מציע השתקפות על-זמנית והתבוננות משותפת באבולוציה של עצמנו, של חברינו, ושל כל אדם חוץ ממך בערך. הפייסבוק הוא בעצם התגלמות חיינו, עד לנקודה הנוכחית בזמן, ולכן אנחנו קשורים אליו כל-כך".
יריב: "מי זה אנחנו? אנשים קשורים לפייסבוק ולשאר הרשתות והאפליקציות החברתיות כאילו שהם חבל הטבור. הם מאבדים את היכולת לתקשר עם בני אדם בצורה אנושית. הוורבליות שלהם הופכת לגיבובי סמיילים, והם בקושי מסוגלים להרים את העיניים מהסמארטפון כדי להגיד שלום לחברים שלהם. הרי לא סתם לא שמרנו על קשר עם ההוא מהצבא, או לא התעניינו מה עלה בגורלה של היפה מכיתה ו' 3. למה הם צריכים לעניין אותי פתאום? ולמה אני מעניין אותם"?
נטלי: "מה שאתה שואל בעצם הוא מהי התמורה שאנחנו מקבלים מהפייסבוק? כל אחד מחפש אהבה, או לפחות אופציות שלה. המין האנושי חותר להמשך הקיום שלו עצמו, והפייסבוק הוא הבריכה שבה שוחים כולם. היצר, הקורא לנו להמשיך את עצמנו, מיתרגם בצורת אלפי ביטים אל עבר יצור אחר, שהשתקפותו עומדת מולנו. אם מאיר לנו המזל, יקרה בין שתי ההשתקפויות המיזוג המיוחל, ויביא את הקיום האינטרנטי שלנו למימוש גם בעולם האמיתי. דווקא במקום בו כל מרכולתנו עומדת חשופה, קל לראות אותנו כפי שאנחנו, ולהתאהב בנו ובדמותנו באופן שאינו משתמע לשני פנים. ותפתח כבר פייסבוק, אם תשים תמונה מחמיאה, אולי תכיר מישהי נחמדה".
טוב נו.