בתוך מירוץ החיים המטורף שלך, אין הרבה הזדמנויות לעצור וליהנות מהדרך. אז נכון, יש לפעמים את הרגע המרגש הזה שבו יצא לך לנסוע מאחורי אופנוענית עם שמלה קצרה בדיוק כשמשב רוח מבורך יעשה את שלו, אבל כמה זמן אתה כבר יכול לחיות על זה? (סתם נו, על מי אנחנו עובדים, זה הדבר היחיד שמחזיק אותנו מאז אוגוסט). בדיוק בגלל זה סיגלנו לעצמנו רגעים קטנים של אושר, כאלו שאולי נראים בנאליים, אבל הם אלו שעוזרים לנו להגיע הביתה בשלום.
להבקיע במשחק של שישי בצהריים
חשוב להבהיר: אין שום חשיבות לשאלת ה"איך" בנקודה הזאת. זה לא משנה אם שיחקתם מול קבוצת ננסים מכיתה א', שכללה גם שתי בנות ואימא אחת. זה לא משנה אם הבקעת את זה אחרי שמישהו אחר עבר את כל ההגנה, כולל את השוער, נעצר על קו השער וחיכה שתשעט כל הדרך מההגנה. זה בעיקר לא משנה כמה הזדמנויות החמצת לפני ואחרי הרגע הזה, או את העובדה שבסוף הפסדתם לקבוצה הזאת 8-1. את היום הזה אתה מסיים עם רגליים על הספה, בירה, חיוך מטופש ותחושה שאם רק תחליט, אתה יכול לעמוד ליד מסי בפעם הבאה שינגנו את המנון ליגת האלופות.
לגלות שיש לך ערוצים פתוחים בחינם
יש מעט מאד דברים בחיים שיכולים לגרום לך אושר גדול יותר מאשר "לדפוק את המערכת". בעודך מזפזפ לך בשעמום בערב, אתה מזהה פתאום שערוץ "הקהילה המקומית" שתמיד היה מלווה במסך כחול, משדר לפתע באורח מסתורי. ברגע הזה אתה עוזב הכל ופשוט מתמכר לתחושה שמישהו בחברת הכבלים או הלוויין שלך מקבל עכשיו בראש על הפדיחה הזאת. את הערב אתה מסיים בצפייה במרתון "ריקודים סלוניים במתנ"ס של סווטלנה", ומקווה שאף אחד לא יעלה על זה לפחות עד שתצליח להשלים את חלק ב' מחר.
לקבל תלוש משכורת
העובדה שהטקס הזה חוזר על עצמו בכל חודש מחדש בדיוק באותה צורה, לא גורמת לך להפחית לשנייה אחת מהאושר שהוא מעניק לך. בחיוך של מי שזה עתה גילה זן חדש של בלונדיניות בביקיני על חוף נידח, אתה פותח אותו בגאווה ומביט רק בשורה התחתונה. ברגע הזה אתה מרשה לעצמך להיות מופתע לרגע מההבנה שזה מה שאתה מרוויח, אבל מיד מתעשת והולך לחגוג בסופר הקרוב לביתך.
לראות מישהי טופלס בים
לא משנה לאיזה אטרקציות ייקחו אותך בחוץ לארץ, לא משנה איזה נופים, עתיקות ואוצרות טבע תראה בדרך, שום דבר לא יגרום לך אושר כמו נסיעה על קו החוף וזיהוי של ציץ שזוף. בנקודה הזאת לא ממש משנה הגודל, האישה שהוא מחובר אליו או גילו הביולוגי, מבחינתך זו סיבה מספיק טובה לעצור את האוטובוס, להוריד את כולם להפסקת פיפי (למרות שהשירותים הבאים נמצאים רק במרחק שלושה קילומטרים משם) וללכת לצפות בהם מקרוב. וכשאנחנו מתכוונים קרוב, אנחנו מתכוונים ממש לעמוד מעליהם ולצלם אותם בדמיון. הנה צרפתייה אחת שלא תשכח אותך לעולם.
למצוא שטר של 50 בכיס של הג'ינס
אין הרבה רגעים בחיים שבהם אתה מרגיש כאילו אלוהים בכבודו ובעצמו נגע בך. הרי איזה עוד הסבר יכול להיות לכך שפשוט הושטת את היד לכיס של הג'ינס שלך וגילית שם את האוצר הזה? מיד באותו הרגע אתה טס לעמדת הלוטו הקרובה וממלא שני כרטיסי גירוד, טופס שיטתי ותשחץ נושא פרסים. עד סוף היום תהיה מיליונר, ושום דבר לא יעצור אותך. רק אחר כך אתה נזכר שבעצם אתה די במינוס החודש, ושהיית יכול להשתמש בכסף הזה לדלק. נו מילא, עד שיצלצלו ממפעל הפיס, אין לך בעיה לנסוע קצת באוטובוס.
לבלף יד בפוקר ולקחת את הקופה
גם אם שרתת בעבר כמסתערב בשטחים והגעת לדרגת יועץ בכיר ליושב ראש החמאס, לעולם לא תרגיש יותר מובחר וחשאי מאשר במבצע הבלוף הגדול בערב הפוקר. שם, כשאתה מביט לכל החבר'ה בעיניים ויודע שכל מה שיש לך הוא זוג 2, אתה מביא את כל יכולותיך כמרגל בכיר לידי ביטוי: אתה מהנהן לעצמך קלות, מחייך בממזריות, ודוחף את כל הצ'יפים בנונשלנטיות למרכז השולחן. רגע לפני שהלב שלך מגיע לדופק 650, מחליטים כולם שלא בא להם להתעסק אתך ומתקפלים. לעזאזל, כמה אתה טוב.