די, הריקנות גמרה אותנו. שלושה וחצי חודשים פיזרנו שעות צפייה במקום דיאלוגים מאולצים עם האישה, קיבלנו חבילות של נושאי שיחה בשביל הסמול טוק ההכרחי, וזכינו לפרמדיק של בולשיט בהצלת קשרים אבודים עם אנשים שחוץ מלברבר על מה שזז בבית האח אין לנו חצי נושא שיחה איתם. דמיט, אפילו בארוחות המשפחתיות הלהבה של הזקנים שלנו הופנתה לפרסונה הכושלת של כמה מהדיירים בבית האח הגדול במקום לרטינות הקבועות של מתי נעשה משהו עם החיים שלנו.
אז זהו ג'אנקים, החלטורה נגנזה לעת עתה והסוחר יצאה לחופשה מאולצת. לא עוד צלילות על הערבובים של סער ואיילה, על האותנטיות של אלירז ועל אובר-דוז המתיקות של לייני – הגיע הזמן לאתר חיים ולחזור לשתיקות מביכות בבהייה הקבועה מול החצי השני בארוחת הערב.
אבל בעוד כולנו עדיין מתהפכים מההאנג אובר של הסנסציות האחרונות, ברחבי ארצנו ישנם ערימות של וואנביס שבטוחים שהם ירכיבו את נבחרת החלומות של העונה הבאה, ידפקו את הקופה ויזכו להעביר חיבוק עם אסי עזר בדרכם לתהילה רבעונית. הבעיה אנשים היא שהשטאנץ מתחיל לעלות על גדותיו, וחייבים להנפיק פה גימיק של אישיות בשביל לתזז מעל הסלקציה ההתחלתית. בשלוש עונות של יניקה כבר טעמנו כמעט מכל האלמנטים הפרסונאליים שקיימים בשוק – כולל קריצה מכוונת לביזאר ושיחזור מרכבי עממיות שהפכו כל סרט בורקס לשלאגר – אבל עדיין ישנם בחוץ כמה טיפוסים שיכולים לשדרג את הקרקס הזה לקראת העונה הבאה. ובכן, המתכון לדיירים הבאים שאנחנו רוצים לראות בסיקוול פרוס פה לפניכם:
עובד זר
התאריך הגיע לאפליה מתקנת ולהצצה חושפנית על חייהם של אלו שמנקים לנו את הבית ומחליפים חיתול לסבא. בראסמי, אין לנו שמץ מה באמת מתרחש בעולמם של מי שהעדיף את המזרח התיכון להשלמת הכנסה, ותהיו בטוחים שהפורמט של האח הגדול עוד לא הגיע לפיליפינים. החריש על מיעוטים בפריים טיים נשחק ביותר ועכשיו חייבים לטפס שלב ולצלול מקרוב על התנהלות של עובד זר בבלוק הכי נצפה במדינה. הדינמיקה עם שאר הדיירים צריכה להיות מרתקת ורומן עם כוסית מקומית בשעות צפיית השיא ישחרר פה באזז ששום צרפתית של שני צפונבונים מתוסבכים לא יכול לדגדג. מבחינת התנאים בבית אז עבור המהגר שייבחר מדובר בשדרוג מקבינה של מטוס ריסוס לפארסט קלאס בג'אמבו, שכולל תנאי מחייה ראויים וארוחות חמות סביב השעון. מכיוון שלמחנק ולדוחק של ערימות אנשים על בלטה החברה כבר רגילים מהסלאמפס ותקציב מותרות של 40 שקל ליום זה צ'ופר שאף קבלן לא פיזר עליהם, היתרון שלהם להתגלגל עד השלבים האחרונים הוא עצום.
אסיר לשעבר
בואו לא נחרטט את המובן מאליו: קרימינליות וסלנג סטייל סמי בן טובים מדליקים לנו את מוג'ו הצפייה וגורמים לשאפות בהירות לפזר סמסים תוך כדי שהן מפנטזות על האביר עם הב.מ.ו הלבנה. אז אחרי שקיבלנו חספוס ויציאות רחוב מדיירים שדרכו בחייהם על בלטות הפקולטה, השלב הבא הוא לרוץ הארד קור עם בוגרי כלא מעשיהו וחבר'ה שרגילים לתת את הדין בפני סוגים מגוונים של אחים גדולים. גם פה מדובר בדייר עם מינימום צורך בהסתגלות וכזה שיעריך את כל השפע שהאח נותן וישלוף רזומה ענק בהתמודדות עם שיממון ומגורים משותפים. סוף סוף נזכה להתביית מקרוב על התנהלות של אקס עבריינים, חוכמת החיים המרתקת שלהם והסיבות המדויקות של מה גורם להם לשלוף דוקרן ולפרגע מישהו, וכמובן שנזכה לסנלנג אותנטי מברזלי השכונות שיעיף פה סטיקרים בערימות. בשביל לפזר קצת טבסקו על העסק אז תמיד אפשר להכניס בחבילה של הדיירים החדשים את הסוהר לשעבר של אותו אזוק ולשכתב מחדש את המונח קונפליקט ומאבק זכרים איכותי.
סטלן
בדיוק כמו העשבים השרופים שהם מפמפמים, גם קהילת הסטלנים נבעטה פה אל מחוץ גבולות הקונצנזוס ולקהילת הפריים טיים, ויש גבול עד כמה אפשר לטחון את האדישות של קופטש כמדגם מייצג. תנו לנו לעוף מקרוב על האיכויות של הסטלן הממוצע, לספור איתו ביחד את התאים השרופים במוח ולראות אותו מתמודד חודשים עם הקרייבינג לחומר. תאתרו לנו חובב שאכטות אחד שלא מדליק אותו לראות סטונר זז במשימות, מתערבב סחי עם נקבות ומסתפק במאנצ' של מקלובה במקום מנה של צ'יריוס בנוטלה. נציגי הוויד המקומיים כבר מזמן הפכו את הצפייה באח שלו גדול כפעילות מהנה בזמן סטלה, ומן הראוי שיתקעו להם נציג בתוך הווילה.
קואצ'ר
בכל עונה מגיע הטרחן הקבוע שמפזר עודפים של דיבורים ומקבל את התווית של הבלתי נסבל עוד לפני ההדחה הראשונה – אז אם כבר הולכים על קדחנים למה לא להביא אחד עם דיפלומה. קואצ'ר שרלטן שיאנוס את קודקוד הדיירים במה צריך לעשות וכל מיני בולשיט, לא רק שיעיף פה קריזות מידיות עם חשש לרצח בשידור חי, אלא גם יספק לראשונה קונטרה לוחמנית לאח הגדול עצמו, שיאכל לראשונה ספאנק מיריב שבא לפלח לו את ההצגה. אחרי ששבענו מקצינים במיל', קבלנים מעיירות פיתוח, חטיאריות פולניות וערביות שמשתלטות על מטבחים, אין יותר תקין מקואצ'ר מעיק שילמד אותנו שתלטנות וזיוני מוח בגרסת המקור.
קומיקאי
זה שממוצע חביב ממרכז הארץ שחילטר כמלצר בשעות הפנאי זו ההגדרה שלנו לקומדיה הכי טובה שראינו השנה, כבר מקריא את כל המגילה של הבאסה. ריספקט על התתקדם, גזעי וכל מיני יציאות שהזיזו חצי חיוך, אבל בל נשכח שהכול היצע וביקוש והמצב הרדוד של ההומור שנע בבית בכל העונות גרם לבבוליל לקבל גיג בהצגת בידור – וזה כבר מסביר את הכול. נקרעה לנו הרצועה כבר מהדרמות, הריבים וההצפות של הבכי המביך ובא לנו קצת להיקרע מול המקרן ולא רק מהומור סלפסטקי של כריות לפנים. שלבו לנו ברוטציה איזה בוגר קאמל קומדי, מישהו שיספק אבחנות מושחזות, יסתלבט על הדיירים ויהפוך את הריאליטי הזה לסטאנד אפ ולא לעוד מלודרמה סוחטת.
סכיזופרן
תניחו רגע בצד את מברשת הצביעות ותודו שדפקת הקוליקו של האקסייט לקוי השמיעה היה הדבר הכי להיט שלקחנו מהעונה האחרונה, ולכן שווה להיערך מחדש ולשלב את המקור בזמן צפיית שיא. כמובן שטיפול תרופתי הוא חלק מרשימת הקניות של הדייר החדש, אבל אחרי טורט, טרנסג'נדרית וחודדה חייבים לדלג מדרגה ולאפשר לנו להציץ על טירוף איכותי: החלפת דמויות וקדיחות קשות מול המצלמה שיגרמו לדה דרזנר להפוך למודל לשפיות. רק הפרעת אישיות ראויה יכולה לספק לנו את המצרכים שמהם מרכיבים סעודת ריאליטי איכותית, ורצוי מאוד שנדגיש את זה ברשימת הקניות לעונה הבאה.