בואו נודה על האמת: מאז ומעולם התקשנו להבין נשים. ומהי הדרך הקלה ביותר להתמודד עם משהו שאי אפשר להבין? נכון, לצחוק עליו. שוביניזם, פמיניזם, בגדים, קניות, סקס, נישואים, כסף, גירושים - כל מה שקשור ליחסים שבינכם לבינן כבר עלה על במת הסטנד אפ וזכה לטיפול קורע במיוחד. לכבוד ראש השנה סידרנו לכם 12 קטעים שיצחיקו אתכם עד שהגפילטע יירד. נשים, אל תיקחו את זה קשה, זאת רק הדרך האידיוטית שלנו להראות אהבה.
המקצוע העתיק בעולם עמד תמיד במוקד המחלוקת בין גברים לנשים. ג'ורג' קרלין רוצה להבין אחת ולתמיד למה לכל הרוחות זה קורה? למכור זה חוקי, לעשות סקס זה חוקי, למה למכור סקס יכול להכניס אתכם לכלא? איך מישהו יכול לאסור למכור משהו שמותר לחלק בחינם? אם ההיגיון הזה נשמע לכם מצחיק, חכו עד שתשמעו מה הכי כדאי לעשות עם המועמדות לתואר מלכת היופי שלא זוכות בתואר.
במשך מאות שנים סבלו נשים מחברתי מצד הגברים, אי אפשר להכחיש. אבל במקרה אחד האפליה הייתה תמיד הפוכה. שמתם לב פעם כמה בסדר זה מבחינה חברתית שמישהו יכניס לכם מכות כי הייתם ממש זבלים? אז אצל נשים זה לא עובד ככה. ביל בור, אחד שרגיל להיות דרעק לא קטן בחיי היום יום, מסביר בקטע הבא כמה רחוק הוא יכול היה לקחת את היכולת הזאת אם רק היה נולד כאישה.
מתי נערה באמת הופכת לאישה? ישנם הרבה סימנים בדרך, אבל אם תשאלו את לואי סי.קיי, יש רק רגע טהור אחד שכזה. זה קורה כשאנשים קטנים יוצאים מהמקום שנחשב עד לא מזמן לפסגת שאיפותיך, ודורכים על החלומות שלך. אם שרדת את כל זה והמשכת הלאה מגיעות לך ברכות: את רשמית וחד משמעית אישה. כי כשנערות רוצות להתפרע הן יוצאות למסיבה פרועה ומראות את החזה שלהן לגברים עם מזל שעמדו בדרכן. אבל כשנשים רוצות להתפרע? לא בטוח שכדאי לכם להיות שם כשזה קורה.
אז סוף סוף מצאתם את אשת החלומות, זאת שאיתה תהיו מוכנים להתעורר בכל בוקר מעכשיו ועד לרגע שבו האיש עם הגלימה השחורה והמגל ידפוק בדלת. אדי מרפי חשב פעם שגם הוא הגיע לרגע הנכסף הזה, ויצא לחגוג ברחובות העיר. בדרך הוא נתקל בעיתון ובו תמונה של ג'וני קרסון (קומיקאי ומגיש "תכנית הערב" האגדי) ההמום לצד גרושתו הטריה שמחייכת מאוזן לאוזן. איך זה קשור לעניין? יש לנו רק מילה אחת בשבילכם: חצי. לפני שאתם רצים לקנות טבעת ולהתמסד, קחו לעצמכם שש דקות של גאונות על חיי הנישואים.
זוכרים את נאום השוקולד והאנטריקוט של אייל גולן? אז מסתבר שאדי מרפי הקדים אותו במשהו כמו 20 שנה. העניין הוא שאדי לא האמין במטאפורות. כי סקס, מסתבר, אחרי הכל הוא בסך הכל סיכום הזמן והעבודה שהייתם צריכים להשקיע כדי לקבל אותו. חמישה חודשים של כאבי ביצים שמסתיימים בלילה אחד? מה הפלא שאתם מרגישים כאילו פגשתם את אהבת חייכם. חכו כמה שנים עד שתתעוררו בוקר אחד ותבינו שזה בסך הכל עוד יום לצידה. רוצים לברוח? אתם יודעים איזו מילה כבר יש לנו בשבילכם, נכון?
בגידה זה לא נעים, לא מאחלים לאף אחד מכם להיות מעורבים באחת כזאת. אבל לפעמים, אתם יודעים, שיט האפנס. אדי מרפי מתאר מצב כזה בדיוק שקרה לחבר שלו, כשנתפס על חם עם המאהבת על ידי החברה. האינסטינקט הראשוני הוא לרוץ, להתנצל, לנסות ולהסביר. אבל אחרי כמה רגעים פתאום מסתבר שזה בכלל לא כזה ביג דיל. כי יש הבדל גדול בין מי שעושים איתה סקס ובין מי שעושים איתה אהבה. ואם היא מוכנה לתת לדבר פעוט כמו סטוץ להרוס את היחסים ביניכם, משהו ממש בעייתי מתרחש כאן.
אפשר לדבר שעות על ההבדלים בין גברים לנשים ולא להגיע להסכמות, אבל לכריס רוק יש תיאוריה מבוססת למדי שהצליחה לשכנע אותנו. הכל חוזר לשילוב המנצח בין כסף וסקס. נשים לא יכולות לחזור אחורה באיכות החיים, ברגע שהכסף נגמר – גם הסקס נגמר. גברים, לעומת זאת, לא יכולים לחזור אחורה מינית. כי מרגע שעשינו את זה ואהבנו את התוצאה, אין שום סיכוי שנרצה את זה בצורה אחרת. נשמע לכם סוטה? תאשימו את האקסית שהרגילה אותנו לסטנדרטים האלה.
נשים תמיד ידעו לעשות דברים בטוב טעם ופינס. אצל המין החזק העניין הזה הרבה פחות אפקטיבי. כי אם להודות על האמת? אין לנו באמת מושג מה לעשות. מה גברים רוצים? הם רוצים נשים. איך להשיג אותן? פה מתחילה הבעיה. חוסר האונים הזה מוביל אותנו לצפור, לנהום, לצעוק מראש בניין, אלה הרעיונות הכי טובים שמצאנו עד עכשיו. ג'רי סיינפלד מנסה להבין איך הן מצליחות להתעלם מאיתנו, רק כדי למצוא את עצמן קוראות מאמרים על "היכן פוגשים גברים?".
לפעמים (במקרה שלנו זה אומר לפחות פעם ביום) עוברת לידינו מישהי עם מראה קלאסי. לא "מרילין מונרו" קלאסי, יותר בכיוון של "מה חשבת כשלבשת את הכלום הזה בבוקר" קלאסי. איך מתמודדים עם מצב כזה? מחמאה בוטה מדי עלולה להסתכם בפגיעה, מצד שני אלה לא אנחנו שיצאנו ככה מהבית, נכון? דייב שאפל מנסה להבין איך מתמודדים עם כל הבלבול הזה, מה זה אומר עלייך כשאת מגיעה למסיבה עם מחשוף בגודל מכתש רמון, ואיך כל זה קשור למשטרה?
פמיניזם זו תפיסת עולם מורכבת, כזאת שתמיד היה לנו קשה להבין. עלי ג'י (סשה ברון כהן) החליט להתמודד אחת ולתמיד עם הסוגיה הזאת, ואירח לקטע קורע במיוחד סופרת פמיניסטית. אז האם נשים באמת צריכות ליהנות משוויון זכויות? האם גברים טובים יותר במטבח? לאיזה מהמינים יש הזדמנויות עבודה טובה יותר? ואיך זה מרגיש כשמוכרים סקס?
בנקודה הזאת כבר נראה לנו שהבנו כמעט הכל על העניין הזה של נשים וזכויות, אבל יש עדיין משהו קט שבכל זאת צריך הבהרה. כי איך זה מסתדר? הצורך שלהן להיות תמיד בשוויון זכויות עם הגברים מצד אחד, אבל ליהנות מהנשיות בצד השני? ביל בור מנסה להבין למה אנחנו אלה שצריכים לקום בלילה כשיש רעש במסדרון, למה מרדף אחרי ג'וקים זאת תמיד עבודה שלנו ואיך זה שבכל מקרה של חירום, אלה תמיד נשים קודם?