השבוע צוין היום הראשון של האביב, שבעקבותיו יגיעו עוד קיץ ועוד עונת חתונות מייגעת. כל גבר מצוי יודה מיד שאחד הדברים היחידים שטובים בלהתחתן הוא מסיבת הרווקים. בין אם היא נגמרת כשאתה אזוק למיטה כמו הסיפור שמיד תקראו, ובין אם סתם נסעת עם החבר'ה לים, שכרתם וילה או הלכתם למועדון חשפנות, הלילה האחרון של הרווקות צריך להיות בלתי נשכח.
אז אם יש לכם חבר שמתחתן בעונה הקרובה ועוד לא מצאתם איך לחגוג לו, אנחנו ממליצים להישען אחורה ולקחת כמה דקות כדי לקרוא את הסיפורים הבאים: אירועים שקרו באמת לחבר'ה ישראלים שלא מתביישים (טוב חלקם אולי קצת) לחלוק מה עבר עליהם במסיבות, שנגמרו אפילו פרועות יותר ממה שהם דמיינו כשהם תכננו אותן.
בדרך לחתונה מתפחלצים באמסטרדם
"הדבר הראשון שאני זוכר מאותו בוקר הוא שהייתי חייב, אבל ממש חייב, להשתין. ניסיתי לקום וגיליתי שיד ימין שלי אזוקה למיטה, ושנ', יחד עם שתי בנות שאני לא מכיר, שוכבים עליי ערומים". כך התחיל יום ראשון של א', גבר צעיר שעמד לבוא בברית הנישואין ביום חמישי באותו שבוע, ומצא את עצמו קשור למיטה בבית מלון זול באמסטרדם.
"התלבטתי אם להשתין בתחתונים, וכשגיליתי שגם אני עירום, ושאם אעשה את זה ארטיב את כל החבורה, החלטתי להעיר את נ'. בכל זאת, הוא החבר הכי טוב שלי מהגן. נ' מלמל דברים לא ברורים, אבל אחרי בעיטה חזקה הוא הצליח להזיז את עצמו לשידה שליד המיטה, למצוא את המפתח ולשחרר אותי מהאזיקים. לבן אדם רגיל כל הפעולות הללו היו לוקחות בטח משהו כמו חצי דקה, אבל לנ' הן לקחו בטח קצת יותר, ולי הזמן הזה נדמה כמו נצח. טסתי לשירותים וכשחזרתי ניסיתי לשחזר בראש את אירועי ליל אמש".
הצלחת?
"לא ממש. גם עכשיו, שלוש וחצי אחרי וכשאני כבר אבא לתינוקת, אני לא בדיוק זוכר מה עשינו, כמה ולמה. בגדול נסענו אני, נ' ו-ע', שלושה חברים טובים, לחגוג את סיום הרווקות שלי באמסטרדם. אף פעם לא היינו בליינים גדולים, והתוכנית שלנו הייתה פשוטה – קצת עישונים, משחק של אייקאס, סיבוב של הסתכלות בלבד בחלונות האדומים, עוד קצת עישונים, ויאללה הביתה. בפועל, פגשנו במלון שתי בנות מקומיות, שהתברר אחר כך שהן גם עוסקות במקצוע העתיק בעולם, והן מכרו לנו קופסת שימורים ואמרו שזה פטריות מיוחדות לסלט...".
מאותו רגע מטשטשת התמונה במוחו של א', והוא לא מצליח להיזכר במדויק ברצף האירועים. הפטריות נאכלו, את זה הוא זוכר, אבל למשחק של אייקאס למשל, הוא וחבריו לא הגיעו. "אכלנו את הפטריות ויצאנו להסתובב בעיר. היה יום שמש מקסים, הגענו לפארק העירוני והחלטנו לשבת לעשן קצת. הפארק הזה הוא אחלה מקום, תיירות ומקומיות משתזפות שם בעירום, אנשים משחקים פריזבי, בקיצור, בילוי נחמד לאחר הצהריים. תוך שעה בערך הפטריות התחילו להשפיע, ובשביל כולנו זו הייתה פעם ראשונה עם סם הזייה כלשהו. אני זוכר שהתחלנו לצחוק בטירוף מכל שטות, והרגשתי שכל האיברים שלי פשוט נוזלים לרצפה. נהייה לי גם חם נורא. אחרי זמן לא ברור ירד החושך והחלטנו לחזור למלון. הפטריות לא חשבו עדיין להפסיק להשפיע וכל פעולה, כמו למשל לזכור את הכתובת של המלון או להגיד אותה לנהג מונית, נהייתה קשה בטירוף. התחלנו להסתובב ברגל, ומצאנו את עצמנו בחלונות האדומים. ראינו חבורות של אנשים צועדים עם חולצות ודגלים של אייקאס, וזה בכלל לא הזיז לנו, למרות שהכרטיסים למשחק חיכו בחדר במלון. אחרי עוד קצת זמן התיישבנו בבית קפה כדי לעשן משהו, והפלא ופלא – פתאום צצו שתי הבחורות מהמלון".
הן זיהו אתכם?
"לא זוכר, אני רק יודע שפתאום הן ישבו איתנו בשולחן, ושהיו המון צחוקים. השעה הייתה כבר קצת מאוחרת ואמרנו להן שאין לנו מושג איך חוזרים למלון. הן כמובן הציעו ללוות אותנו, והתברר שהמלון היה במרחק חמש דקות הליכה. כשהגענו לשם הן הציעו שנמשיך לשתות בחדר, וכמובן שהסכמנו. רק בחדר, אם אני זוכר נכון אחרי שכבר התחילו עניינים, הן ביקשו כסף. ברור ששילמנו. אני זוכר שכל נגיעה בגוף שלי גרמה לי עונג בלתי-נגמר. הכול נהיה כל כך רגיש, אתה פשוט הופך למין מעיסת בצק וחייב שילושו אותך. בשלב מסוים ע' נכנס עם אחת מהן לשירותים, והשנייה נשארה איתי ועם נ' בחדר, אחר כך הם יצאו והיינו כולנו במיטה. באיזשהו שלב כנראה שגם יצאו האזיקים מהתיק של אחת מהן".
סיפרת את כל זה לאשתך לעתיד?
"בהתחלה לא, רק כשהיא הייתה כבר אשתי להווה. כשחגגנו שנה לנישואים היא סיפרה לי שהיא בהריון, ואז סיפרתי לה. למזלי, התחתנתי נכון. היא פשוט צחקה מכל הסיפור, ואחר כך איימה שאם משהו כזה יקרה עוד פעם אני יכול לשכוח ממנה. שאלתי אותה אם יש לה סיפור דומה והיא שוב צחקה, אבל לא ענתה לי..."
במבט לאחור, היה שווה?
"אני בקושי זוכר מה היה, אז איך אתה מצפה שאדע אם היה שווה? בקיצור, ברור שכן".
אוסף של זיכרונות אמורפיים
אחת האופציות הפופולאריות למסיבת רווקים היא "השתלטות עוינת" על וילה להשכרה, וקיום חגיגה על טהרת הטסטוסטרון, עם הרבה בשר ואלכוהול, קצת אורגנו ריחני, וגם, אולי, איזו הפתעה נשית שתקפוץ לכמה דקות מתוך עוגה או בתחפושת של שוטרת.
אסא מורד, להלן החתן, וחבריו, כולם בני 30 פלוס-מינוס, עשו מסיבה כזו מינוס החשפנית ופלוס הוילה. הם התאספו, הארד-קור של 10 חברים טובים מגיל 5 ממושב רמת-ישי, וחגגו גם את סיום הרווקות, אבל גם משהו אחר, שאולי קצת נעלם מהעולם, אחווה גברית ישנה וטובה, כזו שהיפסטרים תל-אביביים לא יזהו גם אם תתלוש שערה משפם המתחכם. מהמסיבה הזו יצא סרטון מגניב ביותר, שצילם וערך אחד החברים, שחר גל. "אני לא זוכר הרבה מהמסיבה הספציפית הזו", הוא אומר. "בכלל מסיבות הרווקים של החבר'ה שלנו מצויות אצלי בראש כאוסף של זיכרונות אמורפיים. מעבר לכמויות השתייה הלא הגיוניות שירדו שם במורד הגרון, אנחנו אוהבים מאד גם להתעלל אחד בשני, ככה שעפו במסיבה הזו הרבה צ'ייסרים עם חומץ וצ'ילי חריף, ואנשים מצאו את עצמם מתעוררים עם בדל סיגריה בוער בחריץ של התחת".
במסיבה הזו גילה שחר, עורך וידיאו, כותב ויוצר, גם את אחד המקצועות העתידיים בהם יעסוק. "הייתי אז סטודנט לתקשורת והתרוצצתי במסיבה עם צלמת 'גו-פרו', כדי לתפוס שוטים מטורפים של החבר'ה. למשל השוט בדקה ה-4:15, שבו אחד מהם קולע לסל בזריקה אחורית. זה שוט שנעשה בלי חזרות, one shot one kill, והיה מדהים לתפוס אותו. אחר כך, כשערכתי את הסרטון בשביל קורס בלימודים, גילית את היופי שבעריכת וידיאו. זה היה הסרט הראשון שערכתי בחיים, ושעות הישיבה מול השטויות שאנחנו עושים שם גרמו לי להתאהב במקצוע".
ה"מפיק" של חבורת רמת-ישי הוא יובל זיגלמן, גם הוא מהגרעין הקשה של החבר'ה. "הכיף שלנו הוא לבוא כל החבר'ה, לפנות יומיים ולהתנתק מהשגרה היומיומית", אומר יובל. "אנחנו תמיד בקטע של לקחת וילות. באים ליהנות, לשתות ביחד כל החבר'ה ולעשות שטויות וקטעים".
איזה קטעים למשל?
"במסיבה הספציפית הזו, החתן לעתיד היה זה שבתור ילד היה 'מתעלל' בכולנו. הוא היה תמיד אחראי על מעשי הקונדס, אז במסיבה החלטנו לעשות לו משפט, על כל מה שהוא עשה לנו. השקנו אתו טוב-טוב, הושבנו על כיסא וקשרנו לעץ, והתחלנו לשאול אותו שאלות על הווי החבר'ה ועל הזוגיות עם אשתו לעתיד. היא תוחקרה מראש ונתנה לנו את התשובות כמובן. על כל שאלה שהוא ענה נכון, הוא קיבל 'רק' ביצה אחת לגוף או לפנים, בשאלות שהוא טעה בהן זה כבר עלה לשלוש ביצים, קמח, קצת רד-בול... כל פעם גם אמרנו לו 'זוכר מה שעשית בכיתה י'? אז הנה העונש, עכשיו הגיע יום הדין!'. יש בסרטון קטע שבו רואים אותו אחרי כל ההתעללות הזו, יושב גמור לגמרי קשור לעץ".
אחרי סיפור כזה, מעניין לבדוק מה זוכר מהאירוע חתן השמחה בעצמו, היום נשוי שנתיים + ילדה.
שלום אסא.
"שלום. מהמסיבה אני לא זוכר הרבה, אבל בתור זה שהיה אחראי כל השנים על התעלולים, ידעתי שהחבר'ה מחכים לי בפינה והייתי מוכן שיחזירו לי בעוצמה. זה אכן היה כואב וקשוח, אבל בגלל המעמד אתה מקבל את זה כמו גבר. עפו שם הרבה ביצים... מסיבות הרווקים בחבר'ה שלנו הן כיף גדול כי אנחנו גרעין קשה של יחסית הרבה אנשים שמחוברים מהילדות. עם הזמן, כשכל אחד הולך לבנות את הבית, באופן טבעי שלו מתראים פחות ובאירועים האלה, שאין מהם חיסורים וההתייצבות היא בפורום מלא, פשוט כיף להיפגש ולהתפרק ביחד. אגב, גם בחתונות רואים ומרגישים את זה".
הסרטון המפליל שהגיע לכלה
מי שראה בעיניו מאות מסיבות רווקים, ויכול בקלות להיחשב כדוקטור בנושא, הוא משה ברוך קלר, שהיה עד לפני כמה חודשים ובמשך ארבע וחצי שנים בעליהם של שני לופטים מפוארים (כולל הכול) להשכרה, "לילה בכיף" ו"סדום ועמורה". המסיבות בלופטים הללו ידועות כסליזיות יותר, ומשה מאשר את השמועות. "ללקוחות שלי תמיד אמרתי – 'מה שקורה בסדום ועמורה נשאר בסדום ועמורה', ותאמין לי שהרבה קרה".
מה למשל?
"תעצור אותי כשזה יספיק לך. במסיבה אחת החבר'ה הזמינו חשפנית, והיא הסכימה לעשות את מה שבשפה המקצועית אנחנו מכנים 'אקסטרה'. בזמן שהיא עינגה את החתן לעתיד, אחד החברים צילם אותם באייפון ושאר החבר'ה הריעו מסביב. עד כאן הכל טוב ויפה. לאחר אותה מסיבה, בדרך לא דרך, מצאה הכלה את הסרטון בפלאפון שלו, ומשם הדרך לביטול החתונה קצר מאד. אל תדאג, אחרי חודש הם השלימו וקבעו תאריך חדש, אני מקווה שהם חיים באושר ועושר עד עצם היום הזה".
עוצר אותך לרגע. הרבה חשפניות מסכימות ל"אקסטרה"?
"ממש לא. 90 אחוז לא מוכנות לכלום מעבר לריקוד. בדרך כלל מגיע איתן גם גבר ששומר עליהן, כי הן מפחדות, ובצדק. אם אתה רוצה אקסטרות אתה צריך להזמין נערת ליווי, וזה מייקר מאד את כל העסק. אני זוכר נערת ליווי אחת שהחבר'ה, שעשו גם קצת שורות של קוקאין, נתנו לה גם כמה שורות, ואז היו איתה ארבעה ביחד, תוך כדי שהם מצלמים הכול. אגב חשפניות ונערות ליווי, אני זוכר מקרה שחשפנית נכנסה עם אחד החבר'ה לחדר לעשות אקסטה ואחר כך הם נהיו זוג. היה גם מקרה של חשפנית שלא הסכימה, אבל נתנה מספר טלפון וגם היא הפכה לבת זוג של מישהו שבילה אצלי. היה מקרה של חתן שמן שהחשפנית קפצה עליו והוא שבר לי את הספה. תאמין לי, מה שהעיניים שלי ראו בארבע וחצי שנים האלה, אללה יוסתור ולהקתו".
פינוקים ברומניה
מי שמאמין שבאזור חיוג אחר מעשים כמו אלה שמתאר משה דינם להישכח ולהיסלח, יכול לחגוג בחו"ל, דרך חברות כמו "רינה טורס", שבאתר שלה "רומניה 360" תוכלו למצוא דילים לרווקים בבוקרשט, כולל פינוקים למיניהם. אחד מאלו שנסעו לבירה הרומנית הוא ד', שארגן לעצמו ול-8 מחבריו חגיגת סיום הרווקות לאחד מחבריו הטובים.
"אנחנו לא ילדים, כבר בני 35, וחיפשנו פינוקים שמתאימים לגילנו", מספר דניאל. "אני ארגנתי את הנסיעה בשיתוף חברת הנסיעות, ומה שהיה טוב במיוחד הוא השילוב בין הפעילויות השונות. נסענו לסוף שבוע ארוך, מחמישי עד ראשון, וביום הראשון עשינו טיול אופנועי שלג בהרים, בעיירה בשם סיניאייה, תוך כדי שתייה מאסיבית כמובן. בערב חזרנו לחדר, ובבוקר למחרת עשינו סקי והמשכנו לשתות. באותו ערב נסענו לבוקרשט, סגרנו מקומות במועדונים, המשכנו את המשתה עד הבוקר, וכך גם ביום שלמחרת. היינו גם במועדון חשפנות, והאמת היא שלא נשארנו שם יותר מדי זמן. התגלגלנו למקומות אחרים, כמו מועדוני ריקודים, כי הם התאימו ל'פיל' הכללי של החבר'ה ונהנינו בהם יותר. השילוב בין אופנועי השלג והסקי לבין הבילוי בבוקרשט, שהיא עיר מעולה שמלאה בנשים יפהפיות, היה פשוט פגז".
פטריות באמסטרדם, משתה בוילה פרטית, חשפנית בלופט חשוך או סקי ומועדונים בבוקרשט, מסיבות הרווקים הן בעיקר סיבה מעולה למיצוי החברות והאחווה גברית. אותה "אחוות חסרי הטבעת", שכמו השערות על הפדחת הולכת ונעלמת עם הגיל, היא ערך שאין ראוי ממנו לשימור. אז רגע לפני שאתם "מחליפים" את החבר'ה באישה, חשוב שתמשיכו את המסורת, תיפגשו, ותשתוללו יחד כאילו אין מחר. לחיים!