אינדיאנה ג'ונס (הריסון פורד דשליט"א) קם לתחייה ב-1957, 19 שנה אחרי המפגש האחרון שלנו איתו ב"מסע הצלב האחרון". הוא הזדקן. זהו. לא נגיד על זה יותר כלום. הפעם אינדי מוצא את עצמו נאבק בכוחות הרשע הקומוניסטיים, ובראשם קולונלית-מדענית סקסית בצורה מביכה (קייט בלאנשט). בלאנשט, שנראית קצת כמו הגרסה הרשעה של אוליב אויל מפופאיי, עושה הכול כדי למצוא כמה גולגולות בדולח בעלות כוחות ממבו ג'מבו נורא מיוחדים שבעזרתן היא מקווה להוביל את רוסיה לניצחון על העולם החופשי.
ג'ונס מתגייס להציל את העולם, ובדרך הוא נתקל גם בצעיר מסתורי עם אופנוע, כובע ומסרק (שיה לאבוף) שנורא מזכיר לו את עצמו כשהוא היה צעיר. כבונוס, או כעוד אמצעי לשכנע אותנו שאכן מדובר בסרט של אינדיאנה ג'ונס, תקבל גם הופעת אורח מרגשת של מאריון ריוונווד (קארן אלן, ע"ע שודדי התיבה האבודה) ואווירה כללית שהיא שילוב של מרדף אופנועים מאובק ויום הורים בחטיבת ביניים.
ללכת עם: חברים מתקופת היסודי, שהסיבה היחידה שאתה יודע שהם עדיין בחיים היא בגלל שאמא שלהם מוסרת לך ד"ש דרך אמא שלהם כל סוף שבוע ב-20 שנה האחרונות. ככה תוכלו לדפוק חיוך מפגר בכל פעם שמוזיקת הנושא עולה ולא תרגישו עם זה כ-ל כ-ך רע. פשוט עדיף, במיוחד עם תחושת "הבוקר שאחרי" הקשה שמכה בכם ברגע שאתם יוצאים לפלורסנט מחוץ לאולם, ליהנות ולא להתראות.
לא ללכת עם: האישה. או מישהו שאתה מכיר וחשובה לך דעתו עליך. כל הניסיונות, הכושלים ממילא, שלך לאיזשהו סוג של בגרות יטוסו מהחלון בדרך הביתה כשהיא תשאל על הקטע ההוא שהיא רצתה פופקורן וראתה אותך מרייר קולה לצלילי השוט של אינדי ונותן אגרופים קטנים באוויר בכל סצנת קרב. חבל.
אקשן: יש ובכמויות, אם כי באווירת גן ברכה. (אם גן ברכה היה קן צרעות קומוניסטי בשנות החמישים בארצות הברית, כמובן). המכות עפות והקומוניסטים מתים. יותר מזה? נקודת החולשה: במקום ללכת מכות עם נאצים הולכים מכות עם קומוניסטים. נו באמת!
ציצים: בשש מילים: כמו לנשק את היד של עצמך. ביותר: מסתבר שאינדיאנה ג'ונס, מודל גברי לאין ספור נערים טרום התבגרותיים, רק מנשק. לא נגיד שהריסון פורד וקארן אלן לא הזדקנו יפה. אבל לא נגיד גם שום דבר יותר מזה. קצת כמו להיכנס בטעות לחדר של ההורים שלך במנוחת צהריים מיוחדת. אחרי שחזרת מגן ברכה, כמובן.
צחוקים: אינדי הוא גבר גבר ויש לו אחלה שוט, אבל אם, לאחר סקירה גסה של הקהל, צחקת מהבדיחות תתחיל לדאוג למשהו קצת יותר מפופקורן ספוג בקולה. לפחות תסווה את זה בשיעול או משהו.
מה למדנו מזה: שיכול להיות שזה תמיד היה ככה, וכן, כמו שחשבת, כשהיית בן 10 נהנית מכל רגע, אבל לא היית העיפרון הכי חד בקלמר.