חובבי וויסקי בכל העולם עדים לשינוים שהמשקה הזהוב ורב המוניטין עובר. חברות הוויסקי החליטו ללכת בכיוון חדשני, ובמקום גיל הוויסקי פונים למה שנקרא "No Age Statement) "NAS), כלומר ללא הצהרה על מספר שנות היישון של הלייבל.
חוקרים טעמים חדשים
ז'אנר ה-NAS קיים כבר כמה שנים, כשגם מותגים מוערכים כמו ג'וני ווקר רד לייבל לא מציין גיל על התווית, אבל לאחרונה הוא בהחלט תופס תאוצה כשיותר ויותר לייבלים יוקרתיים פונים לכיוון.
יונתן ישי, מנכ"ל מועדון הוויסקי הישראלי, שופך אור על הטרנד: "ניתן לראות את התופעה בהרחבה בדיוטי פרי, שם החברות הגדולות משווקות מוצרים בלעדיים, ולא תמיד אפשר לקנות את הבקבוקים בשוק המקומי. ג'וני ווקר, לדוגמה, הוציאו סדרה שנקראת אקספלורר'ס קלאב קולקשן – מספר מותגים בעלי טעם יחודי, שנרקחו תוך מחשבה על נתיבי סחר מפורסמים בעולם".
כך לדוגמה אחד הנציגים הוא "דרך התבלינים", שכמו המותגים האחרים מקבל טעם ואיכות מיוחדים לפי חלקי העולם השונים, ופונה לקהל סקרן וחובבי וויסקי שמעוניינים בגיוון.
ישי נותן דוגמאות נוספות: "ג'ק דניאלס הוציאו את סדרת פרנק סינטרה (הזמר היה אחד ממעריצי המותג והיה מזוהה עם המשקה), וגם למקאלן יש מספר סדרות מיוחדות שלא מציינות גיל על התווית".
האם באמת יש הבדל בטעם בין ישן לחדש?
החוק בסקוטלנד מחייב את יצרני הוויסקי ליישון המשקה מינימום של שלוש שנים. פחות משלוש שנים בחבית, ואסור לקרוא למשקה וויסקי סקוטי. אבל האם באמת 18 שנה בחבית יעניקו לוויסקי את האיכות המובחרת? "מדובר בנושא מאוד אישי – גם של מי ששותה וגם של הוויסקי עצמו. שתייני הוויסקי שונים זה מי זה בהעדפות שלהם – יהיו כאלו שיעדיפו ויסקי צעיר ובועט ויהיו כאלו שיעדיפו ויסקי בוגר ושקט", מוסיף ישי.
"ויסקי מיושן/מבוגר לא תמיד טוב יותר או בוגר יותר מוויסקי שצעיר ממנו בכמה שנים. היישון הוא אמנם נפלא וחשוב אבל לא תמיד באופן גורף מיושן יותר הוא בהכרח טוב יותר. נסו לא להסתבך יתר על המידה עם השאלה בן כמה הוויסקי אלא פשוט למצוא את הויסקי שיהיה לכם הכי טעים", מסכם ישי.