לא היה קל. ניקינו, בישלנו, התססנו, חיכינו, ניקינו שוב, העברנו מחבית לחבית, בקבקנו, פקקנו, ניקינו שוב, חיכינו עוד קצת, וכל זה רק כדי לפתוח את בקבוק הקולה הממוחזר, לשמוע את הגזים פורצים ולהריח את הקצף הגולש.
אבל אם נשים בצד רגע את התיאורים ההומו-ארוטיים לבירה אפשר לסכם בשתי מילים: יצא טעים. מה שנגד את כל התחזיות, אגב. אמרו שייצא לנו מגעיל; אמרו שהפעם הראשונה תמיד הולכת לעציצים; אמרו שזה נראה רע; אמרו שזה רעיל; אמרו שליהודה סעדו אין סיכוי לזכות בכוכב נולד. אז אמרו. יצא טעים.
ההרגשה בשנייה הזו, הרגע הקסום בו נפתח הבקבוק הראשון, היתה בין התרגשות למתח. מאוד רצינו שמה שייצא מהבקבוק יהיה בירה אמיתית, ופחדנו מאוד שמבפנים יציץ לנו גוש של רקב. ה"פססס" ברגע הפתיחה וניחוח הבירה שעף באוויר הרגיע את כל החששות. זו בירה. השלוק הראשון היה מהוסס, השני סקרני, והשלישי - גמיעה. אשכרה יצא לנו משהו טעים.
נשמע כאילו אנחנו חוזרים על עצמנו? זה גם מה שאנחנו חשבנו. אז כדי להיות בטוחים שאנחנו לא עובדים על עצמנו, לקחנו את כל עשרים הבקבוקים שהכנו והבאנו אותם למערכת.
האמת, היה משעשע לראות הבעות הפנים המודאגות של חברינו המודאגים לעבודה. כל המקטרגים באו לראות, לשמוע, להגיד "לא נורא, בפעם הבאה אולי אפשר יהיה לשתות את זה" - וכולם טעו. אנחנו הצלחנו. 20 בקבוקי בירה נעלמו תוך 4 דקות.
זה היה רגע קסום. שמות נזרקו לאוויר – זה כמו ווינשטפן, מישהו זרק וסיים את כל מה שהיה בכוס החד פעמית שלו בשלוק. אין בזה מספיק אלכוהול, אמר מישהו אחר ומיד כולם הנהנו בהסכמה. הוא צודק, תכלס. שלושה ומשהו אחוזי אלכוהול זה לא מה שאתה מצפה מבירה אמיתית. מישהו אפילו מלמל שזאת בירה לבחורות, אבל נסלח לו על פליטת הפה. אבל הטעם – הטעם! יש בזה משהו פירותי! צעק מישהו וכולם הסתכלו עליו מוזר. הוא משך בכתפיים וסיים את הכוס החד פעמית הרביעית שלו. זה מפתיע אותך בסוף, אמר אחד המנהלים שבא להשתתף. תפסנו אותו מהנהן בהערכה.
בקיצור, כולם הסכימו: בירה mako זאת אחלה בירה.
אז הוכחנו לעולם שהאדם הפשוט יכול, עם קצת כוח רצון וכמה שעות פנויות, לעשות בירה. מטעמי עצלנות, לא בטוח אם נעשה את זה שוב אבל המסקנה החד משמעית מהניסוי הגסטרונומי היא שחובה לעשות את זה לפחות פעם אחת בחיים. להכין את הבירה שלך בעצמך ולכבד את חבריך חסרי האמונה המשתאים לנוכח הטעם הנפלא, במקרה שלנו, בירה mako. איזו סיבה יותר טובה יש מלהשתכר ממשהו שבישלת בבית. האמת, יש סיבה יותר טובה - להשתכר בזמן העבודה ממשהו שבישלת בבית.
אז מה אתה צריך לעשות כדי להכין בירה?
טוב, לא נחזור על כל מה שכבר הסברנו, אבל לטובת מי שפספס, הנה התהליך, מאוד בקצרה:
משיגים את הציוד ההכרחי, מנקים, מבשלים את הלתת והכשות, מוסיפים שמרים, מכניסים לחבית, מחכים שלושה שבועות. ואז: שוב מנקים את הציוד, לוקחים דגימה, מוסיפים סוכר, מסננים את המשקעים, מבקבקים, מפקקים, מוזגים לבקבוקים, מכניסים למקרר, מסדרים בארגז, מביאים למערכת ושותים בצהריים, עדיף של יום חמישי.
תודה לרשף רובינשטיין מ"המרכז לבירה ביתית" בחולון על הציוד וההדרכה