"את מתפוגגת אל תוך הזיכרון. נוגעת בי לרגע עם האור הראשון", שר ברי סחרוף השבוע בחוף הדקל באילת. 48 שעות אחרי, אני פוקח עיניים ומתחיל להבין כמה שהוא צודק.
נתחיל ברשותכם, בהתחלה. טלפון מפתיע מהעורך מבשר לי על שליחות עיתונאית מהמעלה הראשונה – סיקור "האקדמיה לבירה" של גולדסטאר באילת. 900 ברמנים וברמניות מכל רחבי הארץ מתנקזים זו השנה העשירית ל"גולדסטאר ברנז'ה" - יומיים של מסיבות, הופעות ואלכוהול כפי יכולתך על חשבון גולדסטאר. מי אני שאסרב?
ההזיה מתחילה כבר בשדה דוב. על המטוס נמצאים אלופי אירופה בכדורסל, בדרכם למשחק פלייאוף באילת. המכבים הם אנשים גדולים, המטוס קטן וצפוף, ולקראת הנחיתה מורגשות קצת רעידות. סופו (בטרנינג אדום!) נראה מפוחד מעט. אני מחזיק לו את היד, מלטף אותו בעדינות על הראש ומבטיח לו ולעצמי שיהיה בסדר.
במלון "לאונרדו קלאב", לעומת זאת, אווירת סדום ועמורה. ביקיני, בירה, עוד ביקיני, עוד בירה. טבילה בבריכה. עוד ביקיני ועוד בירה. הכול כלול. דייג, אוהב דגים?, לא יודע. הברמן - זה בטוח - אוהב לשתות.
"הברמנים והברמניות הם האנשים הכי יפים בארץ"
מנוחה קצרה בחדר, ארוחת ערב. ממשיכים להרצאה של נחום מזאה, אחד מהמומחים הגדולים לבירה בישראל ומנהל ההדרכה של "טמפו". זה החלק הרציני של האירוע, והברמנים משתפים פעולה ומפגינים נוכחות והתעניינות. יש כבוד למקצוע. נחום מזאה מסביר ומדגים איך להתייחס לבירה מחבית ("אם הברמן מגלגל את החבית, צריך לגלגל אותו יחד איתה אל מחוץ לבר"), כיצד למזוג, מהי הטמפרטורה הנכונה לשתייה ולמה אסור להגיש בכוס שרק יצאה מהמדיח ("כוס חמה – בירה פגומה").
אחרי נחום עולה מיקי גבע למופע סטנדאפ, ואז יוצאים כולם למסיבה בחוף הדקל. רק עכשיו אני מתחיל להתאפס מעט על הסביבה. יש כאן ברמנים מדן ועד אילת, מה שאומר שמדובר גם בחוויה אנתרופולוגית מסקרנת. ממוצע הגילאים צעיר, עשרים וכמה דקות, אבל יש גם קצת מבוגרים יותר. ההורמונים מבעבעים, השמלות קצרות והעור בדום מתוח. "אני חושב שהברמנים וכמובן הברמניות הם האנשים ה'יפים' בכל פלח אוכלוסייה ממנו הם מגיעים", תורם רועי דואק מה"קמפוס בר" בת"א תובנה מעניינת. הוא בן 28, וחי את חיי הלילה של העיר הגדולה בשש השנים האחרונות. "התחלתי כברמן והיום אני הבעלים של הקמפוס בר, ועדיין עומד קבוע מאחורי הבר. בוא נגיד שההבדל ביני לבין שלמה המלך הוא שלשלמה היו רק 1,000 נשים", הוא קורץ.
תן לי רגע של רצינות - מה זה ברמן בעיניך?
"פרפומר, אישיות, מותג, דמות. הברמן צריך להיות מודל לחיקוי, איש שיחה שמתחבר לכל אחד, אינטליגנט ובעל דעות מקוריות ומעניינות, כמו זה שעומד מולך.
מאי סוקולינסקי, בלונדינית יפהפיה שעושה את צעדיה הראשונים מאחורי הבר של רועי, שומעת את השיחה ומהנהנת בהסכמה. "אני עובדת כברמנית רק שבועיים", היא אומרת. "זו עבודה ממש כיפית, וגם מאתגרת. צריך לדעת לתקתק, וגם לתת יחס אישי ולגרום לכל אדם על הבר להרגיש מיוחד".
יש לך משפט מחץ כברמנית?
"אנחנו תיירים בעולם – תחיו כל יום כאילו שהוא האחרון".
אנחנו נוחתים בחוף הדקל כדי לגלות שהתובנה של מאי משותפת לרוב מי שהגיעו לכאן. הגולדסטאר לא מפסיקה לזרום, ועל הבמה עולה ברי סחרוף. "הזיות, כמה אפשר לחכות. אני עף", הוא שר, והמקום עף איתו.
אני מתעורר בתשע בבוקר, לא ממש זוכר איך הגעתי לחדר, ויוצא לארוחת הבוקר. הכול עדיין כלול. לאט לאט מתחילה הבריכה להתמלא, ואני קולט חבורה שמחה שעשתה את כל הדרך מה"יולה בר" בעפולה. דרור אלקיים, בן 36, מוזיקאי המנגן גיטרה עם הרכב הטראנס "ססטו סנטו" ואחד מבעלי היולה, הוא "ה"אבא" שלהם. "התחלתי לעבוד כברמן בגיל 19 בת"א, ולפני שלוש שנים הצטרפתי כשותף ליולה", הוא מספר. "אנחנו חוגגים בימים אלה חמש שנים. היינו הבר הראשון בעפולה".
מה ההבדלים בין בר בת"א לבר בפריפריה?
"יש בפריפריה חי לילה מעולים, ואני חושב שהבליינים אצלנו יודעים להעריך את העובדה הזו יותר מאשר הבליינים במרכז. הם יודעים לצאת וליהנות כמו שצריך, והסטנדרטים שהם מבקשים ומקבלים לא פחות גבוהים, אולי אפילו יותר. קצת מקומם אותי שאנשים מופתעים מזה כל פעם מחדש. בחיי הלילה אתה מוכר חוויה, אחרת אנשים לא ימשיכו לבוא. אצלנו למשל, מכיוון שבת זוגי ענבל גרינברג היא זמרת ואני מנגן בגיטרה, החוויה הזו מושתת על הרבה מוזיקה. יש לנו כל שבוע ערב במה פתוחה, ואמנים מכל האזור באים לנגן".
כמעט צהריים, הבריכה מלאה מפה לביקיני, והגולדסטאר ממשיכה לזרום. אלכוהול בצהריים, חרא של הרגל, אני חושב ולוגם. אולי בעצם לא נורא כל כך. מבט מסביב מגלה שלכל ברמן יש את הטריק שלו ליצירת קשר בלתי אמצעי. לרביב אהרון מהיולה, בן 22 מנצרת עלית ואלוף הארץ בג'ודו בעברו, יש חפיסת קלפים. אני מבקש תצוגת תכלית והוא מושיב את שותפתו אור להב, פורס בפניה חפיסת קלפים ומבקש שתבחר אחד. אחרי הבחירה היא מחזירה את הקלף לערימה והוא מתגלה באורח פלא בכיס מכנסיה הקצרצרים.
"תגלה לי את הטריק!", זועמת אור. "זו הפעם המאה שהוא עושה לי את זה". רביב מחייך, אבל שומר על מסתוריות.
אתה עושה קסמים גם על הבר?
"ברור, בימים רגועים יותר או כשאין לחץ. זה 'שובר קרח' מעולה".
בלי שנרגיש יורדת השמש, ואני פורש לרגע כדי לראות את שותפי לטיסה מנצחים את אילת, ועולים לסדרת הגמר של ליגת העל בכדורסל.
חזרה ללובי, שם מתחילה התוכנית האמנותית. הערב מופיע הסטנדאפיסט ארז שלם, ואחריו יש מסיבה עם די.ג'יי אסטריקס. הזמן הוא מושג נזיל ביומיים האלה, ולפני שהספקתי להגיד "חצי גולדסטאר" ולהרים צ'ייסר עם גדי וילצ'רסקי שהפציע כאן גם הוא, מגיע הבוקר. בדרך לחדר אני מדלג מעל זוגות שפוכים זו על זה וזה על זו. סדום ועמורה כבר אמרנו? שינה חטופה במטוס, והנה תל אביב הלחה והדלוחה. מה שקרה באילת, פלוס כמה אלפי ליטרים של זיעה ושל גולדסטאר, יישאר באילת לפחות עד השנה הבאה.
הכתב היה אורח "האקדמיה לבירה" של גולדסטאר באילת.