באמת עברו רק שבועיים מאז שהפכנו את הסלון של צחי למבשלת בירה? משום מה זה נראה הרבה יותר.
ההמתנה לא היתה קלה. נסה אתה לגור באותו חדר עם חבית שעושה קולות שנשמעים כמו פעילות מעיים במשך שבועיים, וכל אותו זמן לתהות אם יצרת זן חדש של אבולה. הזמן חלף בעצלתיים, העורך התקשר כל יומיים לשאול מה עם הבירה שלו, אבל זמנים זה זמנים. אם הבירה – בהינתן שהירוקת המבעבעת ששפכנו לתוך החבית הולכת להפוך לבירה – צריכה להתבשל במשך שבועיים, אנחנו לא נפריע לה.
בסוף הגיעה השעה. לקחנו נשימה עמוקה, וצעדנו לעבר החבית בנחישות.
השלב הראשון – ניקוי הציוד (שוב)
כמו בחלק הראשון של התהליך, גם החלק השני מתחיל בקרצוף של הציוד עם ידידנו קוטל הבקטריות – הכלור. חשוב לציין שאפשר לשים את כל הציוד גם במים רותחים, אבל הכלור, אם שוטפים אותו כמו שצריך אחרי, עושה עבודה יעילה יותר.
השלב השני – הוספת סוכר והוצאת המשקעים
לפני פתיחת החבית מזגנו מברז הפלסטיק בתחתיתה דגימה צהובה עכורה עם ריח מדהים של בירה: 250 מ"ל של שיכר לתת לעתיד, בה נמדדו 3% אלכוהול. הדגימה הייתה מתוקה מאוד, בלי גזים ובטמפרטורה של פיפי אבל קסומה יותר מכל משקה שטעמנו בעבר. המתיקות מרמזת שהשמרים עדיין לא סיימו את עבודתם (שהיא לאכול סוכר ולחרבן אלכוהול. אם רק היה מקצוע כזה גם לבני אדם).
לאחר מכן הוצאנו עוד רבע ליטר, ערבבנו את 500 המ"ל ב-180 גרם סוכר ענבים (בקערה שחיטאנו מקודם) ושפכנו את הנוזל המסוכר חזרה לחבית. תוספת הסוכר תהפוך, בעזרתם האדיבה של השמרים, לעוד אלכוהול.
אחרי חצי שעה העברנו את הבירה מהחבית הראשונה לחבית השנייה, שגם חוטאה, ואז העברנו את הנוזל שוב לחבית הראשונה, ששוב חוטאה. אנחנו חייבים להשיג עוזרת. ההעברה מחבית לחבית עוזרת לסנן את כל המשקעים שהצטברו בשלב הראשון ומשחיזה את המיומנות שלנו עם כלור ומברשת.
את הבירה מעבירים מחבית לחבית באמצעות צינור גומי (מחוטא, כמובן) ובעזרת חוק הכלים השלובים. מציבים חבית אחת על השולחן ואת השנייה על הרצפה ונותנים לטבע לעשות את שלו. את הצינור מחזיקים בסגנון "מציצים" כדי לא לאבד אף טיפה, וצופים בנוזל שהפך מחום-ירוק לצהוב-כתום. החלק הקריטי עבר בהצלחה.
השלב השלישי – הבקבוק
בשלב הזה ממלאים את הבקבוקים (שחיטאנו בכלור, במים חמים ובמים קרים ולאחר מכן קרצפנו עם מברשת מתכת), באמצעות מתקן פלסטיק פשוט וגאוני שממלא בדיוק את הכמות הרצויה בבקבוק 330 מ"ל, ומשאיר כמות אוויר מספיקה הדרושה להמשך תהליך התסיסה.
מאחר ואנחנו אולטרה-חובבנים, היו לנו רק חמישה בקבוקי בירה אמיתיים ונאלצנו לאסוף בקבוקי קולה, ספרייט ואחד קינלי מהקפיטריה של קשת, אותם חיטאנו גם.
בסופו של היום הלכנו לעשות ספונג'ה כדי להירגע קצת.
השלב הרביעי - פתיחת בקבוק אחד
אחרי שבועיים וחצי של תסיסה בבקבוקים בארון החשוך הוצאנו את המשקה הזהוב (והעכור למחצה) שהכנו, והגענו לשלב לו חיכינו: הבירה שלנו במקרר.
>> איך יצא לנו? מסקנות אירוע הטעימות הגדול של makoגברים בכתבה הבאה.
תודה לרשף רובינשטיין מ"המרכז לבירה ביתית" בחולון על הציוד וההדרכה.
לא מנווט משהו? קנה GPS. ומה עם מחשב נייד? לך לקנות.
עוד בערוץ הגברים:
החלטת כבר מי הישראלית הסקסית בכל הזמנים? המועמדת התשיעית: גל גדות.
כתבנו בילה יום שלם בדירה של נערות ליווי ובדק: איך נראה יום בחייה של זונה בישראל?
הולך להתחתן? לפחות תהנה מזה. שמונה כללים לחתונה בלי עצבים ופדיחות.