מ-2013 בערך יוצא לי להשתתף באירועים לעיתונאים של שגרירי אלכוהול, ובכל פעם שנכחתי באירוע כזה הייתי מתמרמרת עם כתבים אחרים על איך זה שלא קיים אירוע שמבוסס על שיתוף פעולה בין מותג אלכוהול שרוצה לערוך איתנו היכרות, למותג אוכל כלשהו שרוצה את אותו הדבר. הרי הכי מתבקש לשלב אוכל טוב עם כמויות עצומות של שתייה - אז ברור שברגע שהודיעו לי שיש דבר כזה, הייתי הראשונה להתנדב.
איך זה עובד
שיתוף הפעולה באירוע הזה התקיים בין שלושה גורמים: אתר eat with, שמחבר בין אנשים שרוצים לאכול לאנשים שמכינים אוכל, שני שותפים - השף עידן רקיר והיזם אביחי פחימה מ"סטודיו אוכל" ומותג הוויסקי מקאלן.
אז איך האירועים שלהם עובדים? אביחי ועידן מרימים אירוע דרך אתר eat with ובו הם מציינים את כל הפרטים החשובים - המקום, התאריך, תפריט הארוחה, הזמנים וכמובן - המחיר. לכל אירוע כזה יכולה להירשם רק קבוצה קטנה של אנשים - עד 30 איש גג עם עדיפות אפילו לפחות, וממש לא חייבים להכיר אחד את השני כדי להירשם. כל מטרת האירוע היא להנות מחוויה קולינרית באווירה אינטימית, ובמקרה הזה - גם לשתות.
המקום והאווירה
עכשיו נחזור רגע אחורה ונסביר מה קרה פה: עידן ואביחי בדרך כלל מקיימים את האירועים של "סטודיו אוכל" במושב בוסתן הגליל. אחרי שהם הבינו שיש לאירועים האלה ביקוש גם במרכז, הם החליטו לעשות טובה לכולנו, להתקרב קצת ולערוך לראשונה אירוע בתל אביב. רק שהפעם, הם החליטו לשלב באירוע גם מותג אלכוהול - וויסקי מקאלן.
בגלל שלא מדובר באירועים קבועים, אז בהתאם לכך גם מקום האירוע משתנה. זה שאני נכחתי בו התקיים בדירה תל אביבית, ואני מודה: בדקות הראשונות בהן חיפשתי את מקום האירוע ומצאתי את עצמי בבניין נידח וישן ברחוב חשוך ולא מפתה בדרום תל אביב, קצת חששתי ממה שיחכה לי בפנים. אפילו קיוויתי שנהג המונית שלי טעה ופספס בכמה מספרים, אבל ווייז אף פעם לא טועה. התאכזבתי עוד לפני שזה התחיל. וזה בסדר גמור, כי שנייה אחר כך הכל התהפך.
כשפתחתי את הדלת לדירה היה ברור שנכנסתי לאירוע שהושקעה בו מחשבה רצינית. את הדירה בעלת המראה החמים השכירו בעלי "סטודיו אוכל" דרך אתר Air B&B, ומבפנים היא הייתה מעוצבת בדיוק כמו שצריך, עד לפרטים הכי קטנים. התאורה, הקישוטים, הבקבוקים של מקאלן שפוזרו בחדרים, הדוגמיות של חביות העץ בהן נוזל הוויסקי מתיישן, כלי האוכל התלויים, המטבח הפתוח ואפילו השירותים - הכל עוצב והותאם לאופי האיוונט. הבפנים לא היה דומה בדבר לבחוץ, וזה היה אדיר. זה אפילו קצת הרגיש לי כמו התכנסות של מועדון אוכל ואלכוהול סודי ואליטיסטי. חננתי, אך מרגש.
האוכל
בואו נאמר רגע את האובייס: יש מספיק אנשים שיודעים להכין אוכל טוב וברמה גבוהה, אבל ההבדל מבחינתי הוא שבאירוע הזה עידן ואביחי עשו את זה כמו שתמיד פנטזתי - בלי אווירת פלצנות ומניירות מיותרות. הם הנגישו עבורי את האוכל הפנסי עם טכניקות הבישול והאיכות של הביוקר, והם עשו את זה בחן ובגובה העיניים.
אני אתעכב רגע על הנקודה הזאת: במסעדות שתופסות מעצמן, אני שונאת לגלות בתפריט תיאור מופרך כמו "קבבוני תפוחים אפויים שנקטפו זה עתה מעץ שנשתל על ידי נזירות קטועות ידיים, על מצע פניניות סוכר משכרות", כשבסך הכל מדברים על שטרודל. זה מעורר אנטגוניזם וגורם לתחושה שהאוכל שמציעים בתפריט הוא לא לאנשים כמוני - אנשים שלא מבינים למה להפוך מנה בעלת שם אחד למשפט מסורבל שכבר לא נוגע אלי. אז אביחי ועידן הם בדיוק ההיפך מהקלישאה המאוסה הזו. וכשאני אומרת ההיפך, אני מתכוונת שהם מספקים חוויה קולינרית מעולה, תוך כדי שהם נותנים את התחושה שזה אוכל שמגיע לך ושזה אוכל שאתה יכול להבין.
הם מקשטים, למשל, מנה במה שעידן קורא לו "קוויאר עגבניות ואבקת כוסברה" ולמרות שהמושגים האלה רחוקים ממני שנות אור (או לפחות, המרחק שבין נתניה לבועה התל אביבית), הוא מסביר בקצרה ועם חיוך במה מדובר, מוותר על התיאורים המוגזמים והמתישים שכל כך מאפיינים שפים בישראל ונותן לי הרגשה שזה לגמרי אוכל שמתאים לי. לראשונה בחיי אני מבינה מה הייתה כוונת השף, והקיבה שלי מאוד מעריכה אותה. למעשה, הקיבה שלי העריכה אותה במשך 5 מנות גדולות ומפנקות שהוגשו למרכז השולחן + שולחן קינוחים אדיר שעוד נדבר עליו.
זאת הייתה חוויה מרעננת, כמו הקוקטייל שקיבלנו עם ההגעה לדירה. רגע, בעצם עדיין לא סיפרתי לכם על זה, נכון?
האלכוהול
שלוש שנים בתור ברמנית עזרו לי לפגוש פנים מול פנים את מותג הוויסקי מקאלן אינספור פעמים. אז כמובן שכבר יצא לי לטעום כמה סוגים בעבר וכבר ביססתי את ההעדפות שלי במותג (פיין אוק 21 - קל), אבל מהניסיון שלי - החך של הקהל ישראלי פחות יודע להבדיל בין סוגים של וויסקי, בטח כשהוא תחת אותו המותג. בדיוק בגלל זה, העובדה ששגריר מקאלן ישראל, אליעד זמיר, נוכח באירוע ומסביר על כל בקבוק לפני שאתם ניגשים למלאכת השתייה שלו, מוסיפה לאווירה הייחודית.
אני אישית חושבת שכיף לדעת שהאלכוהול שמגישים לך מתכתב עם אלמנטים במנה, ובנוסף לזה גם להבין מה אתה בכלל שותה. בכל זאת, יש הבדל בין לגמוע בבר שוט וויסקי סתם בשביל הראש הטוב, ללנסות להבחין בעצמך בטעמים ששגריר המותג מפנה אליהם את תשומת ליבך.
בכל מקרה, באירוע הזה הוויסקי זרם כמו מים. בעצם, כמעט לא נגענו במים. כשהלכתי רגע לשירותים ראיתי לא מעט בקבוקים ריקים של וויסקי במטבח, וזה היה רק בחצי הדרך. כל מי שביקש לטעום עוד - קיבל. כל מי שרצה הסברים מעמיקים יותר - קיבל. כל מי שרצה לשתות בכיף ובשקט עם עצמו - קיבל גם את זה. אף פעם לא יצא לי לומר על משהו "כיד המלך", אבל נראה לי שאם כבר להשתמש במשפט של הורים, אז לגמרי על כמויות האוכל והשתייה שהרעיפו על המשתתפים. תענוג.
שורה תחתונה - שווה את זה?
אחרי שלוש שעות של שתייה ואכילה וחוזר חלילה (בין המנות העיקריות: סינטה צרובה עם אננס צלוי, טאטאקי אינטיאס עטוף בזרעי כוסברה על יוגורט כבשים, שוק טלה צלוי ושקדי טלה צרובים), עידן ואביחי התחילו לסדר את שולחן הקינוחים.
זה בהחלט השיא של הערב. השניים סידרו על אי מעץ שניצב במטבח, מגוון של מתוקים - החל מאבקות בטעמים שונים ועד טראפלס שוקולד, עוגיות מקרון וקרמים שאי אפשר להפסיק לאכול - אחד מהם (אלוהי במיוחד, אבל זו רק דעתי) מבוסס על וויסקי מקאלן. הכל נעשה לעיני האורחים, וכולם מקבלים כפיות בסיום ההכנה ואוכלים ישר מהשולחן. זה לא קונספט חדש בעולם, אבל הוא מגרה וכיפי והמבחר באמת גדול, טעים וממכר. אין לי מושג איך עדיין היה לי מקום לכל זה. הגעתי לנקודה שבין "מאושרת" ל"רוצה למות".
המחיר של האירוע היה כ-350 שקלים לאדם (טווח המחירים משתנה בהתאם לאופי האירוע ולמקום), ולא נראה שהיה מישהו בשולחן שחשב שהוא לא קיבל תמורה לכסף שלו. האמת היא, בהתחשב בכמויות האוכל, השתייה וההוצאות על הדירה למשל - די התפלאנו שזה הסתכם רק בזה. הרי בקלות אפשר להוציא את אותו הסכום במסעדת יוקרה, רק שאתה אוכל הרבה פחות ושותה קנקן מים מהברז. במלים אחרות - שיקול כלכלי הוא מאוד אינדיבידואלי, אבל אנחנו הרגשנו שהעוסקים במלאכה ממש העריכו בכנות כל שקל שיצא מכיסם של המשתתפים, והם היו נחושים להוכיח שההשקעה בהם תהיה שווה את זה.
אחרי לבטים ארוכים במערכת (סתם, הם ארכו שניות בודדות), הגענו למסקנה שהאירוע הזה הוא אופציה מרעננת ומעולה למסיבות רווקים מהסוג הקלאסי - אוכל טוב, אלכוהול משובח והרבה כיף ואיטימיות. זה כמובן מתאים גם לזוגות, משפחה וחברים מהעבודה (נתקלנו בכל הקבוצות האלה שם), אבל איכשהו מסיבת רווקים מרגישה לנו בול.
אם צריך, נכריח את משה ממחלקת שיווק להציע לחברה שלו, שכבר יהיה תירוץ לאירוע הבא.
באירוע הבא יארחו עידן ואביחי את שגריר ונשיא ג'ק דניאלס לערב על טהרת הג'ק. כל הפרטים כאן. מוזמנים גם לעקוב אחריהם בפייסבוק ובעמוד שלהם באתר Eat With.
הכתבת הייתה אורחת של המקום.
*להזמנות מקומות בסטודיו אוכל: אפשר לבקר באתר או להתקשר דרך מיזם אוצרות הגליל: 077-2309959.