פחית זאת לא חבית, ובכל זאת, קנינו / מארז פאולנר לאוקטוברפסט
פאולנר הייתה, וכנראה גם תמיד תהיה, בירה לחובבי הז'אנר. היא פוזה לא פחות מאשר שהיא בירה, ולא בטוח שהמשפט הזה הוא דווקא לרעתה. אבל תגידו מה שתגידו, אם כבר אתם מזמינים חברים לבירה (איזה מזל שליגת האלופות נפתחה, אה?), מומלץ שבמרכז הסלון תשב חבית של ליטר פאולנר מאשר הייניקן.
הסיבה למארז המיוחד הוא פסטיבל האוקטוברפסט, פסטיבל הבירה הגדול בעולם שמתקיים כל שנה במינכן, והאמת שזו סיבה מצויינת בשבילנו לחגוג גם בלבנט. הלאגר הבהיר הזה הוא לא רע בכלל; למרות המעבר לפחית, שבפירוש לא יכול להיות טעים כמו בירה קרה מהחבית, הבירה הזאת בהחלט עונה על הצורך לשתות משהו תוסס ומשכר כשמסי מבקיע עוד גול.
מחיר: 65 שקל למארז. להשיג עד ה-30.11
אני, חברה שלי וחבורה של זרים ביער / וויסקי בלאק גראוס
הדבר הטוב ביותר שיכול לעשות לעצמו מבקר האלכוהול הוא לארוז את החברה שלו, שני בקבוקים של וויסקי סקוטי משובח (או כך לפחות נכתב על האריזה, ואנחנו נשתדל להאמין לה), לזרוק אותם לאוטו ולנסוע אל עבר יערות ירושלים, שם יעשו הארבעה (אני, החברה ושני הבקבוקים) קמפינג או – וכשהגענו התברר שזו אפשרות סבירה במיוחד – יאכלו למוות על ידי תנים.
בקבוק וויסקי משובח, יודע מי שטייל על קרחון באיסלנד (שזה אני, אם תהיתם) הוא לפעמים ההבדל בין חיים ומוות, בין קור מקפיא עצמות לבין האשליה שקצת חם יותר. האפקט, חייבים להודות, קצת נאבד בנבכי יער אשתאול על 38 מעלותיו בלילה, אבל עדיין, אין מה להגיד: מקומו של הוויסקי הוא בטבע.
וככזה, הבלאק גראוס, חייבים להודות, עושה את העבודה. לא יותר, אבל גם בהחלט לא פחות, שזה הרבה. הטעם לא בדיוק שורף את הגרון, חרף 40 אחוז האלכוהול שיש בו, ובוודאי שאין לבלבל אותו עם הבלק לייבל המשובח והיקר, אבל הבלאק גראוס הוא בדיוק מה שהוא: וויסקי לסקוטים. ואחרי שתטעמו אותו, תבינו וודאי הרבה יותר טוב למה האירים נוהגים לכנות את הסקוטים "כוסיות".
טעים? כן. טעם של וויסקי? גם. משכר? ובכן, אחרי שתי כוסות פלסטיק די מלאות, הוויסקי בהחלט השפיע על הנקבה שבינינו, דהיינו אני. החברה, יחד עם עוד זרים מסתוריים שלא חשבו שהם ייתקלו בוויסקי (למעשה, הם היו מופתעים להיתקל במשהו שאינו בירה מכבי) באמצע היער, המשיכו לשתות עדלאידע, ולא נראה שהיה לזה איזשהו אפקט עליהם. אל תנסו את זה בבית, אם כי מומלץ מאוד לנסות את זה בחוץ.
מחיר: 165 שקל.
לא צורב, לא מאוד מפורסם, אבל עדיין פיימוס / דה פיימוס גראוס
יש בעיה עקרונית עם מותגים הטוענים שהם מפורסמים – אם הם היו מפורסמים, ובכן, הם לא היו צריכים לטעון שהם כאלו. אי לכך ובהתאם, גראוס המפורסם מוכר אולי לתושבי סקוטלנד, אבל מחוצה לו, איך נאמר, לא ממש שמענו עליו.
האמת? קצת חבל. למרות הנחיתות הדי ברורה לעומת כל וויסקי אירי שהוא, גראוס המפורסם בהחלט עושה את העבודה. למעשה, הטעם שלו מזכיר בצורה קצת חשודה גלנפידיך, וזה, נו, כבר לא יכול להיות דבר כל כך רע.
חידוש נוסף הוא שישנה אפשרות להדפיס מה שתרצו על העטיפה, שזה גימיק נחמד בהחלט, במיוחד לגברים שכבר יש להם הכל, ואין לכם את היכולת הכלכלית לקנות להם פורשה.
משכר? נה. מרדים, בעיקר. גם מרגיע. ועל אף ששוב, ממש כמו חברו השחור, גם כאן חסרה הצריבה החריפה הזו בגרון שבגללה אנו כה אוהבים וויסקי ומוחלפת כאן על ידי איזו צביטה קלה, שלא לומר עקצוץ נעים, הפיימוס גראוס הוא אחד הוויסקים שחבל שישארו אנונימיים על המדף.
מחיר עם הקדשה: 137 שקל. להזמנה.