בדייט ראשון
כולם יודעים שאין דבר יותר מותח ומלחיץ מדייט. אתה לא בטוח מה ללבוש, מה להגיד, מה להציע, איפה להיפגש, איך להגיע לשם ומתי בדיוק. אבל אם יש דבר אחד שאתה צריך כבר לדעת בוודאות ולהיות בטוח לגביו הוא מה כדאי להזמין לשולחן. דייט ראשון אמור להיות הכי קליל שיש. אתה אמור ליצור שיחה טובה, לשמור על קשר עין ולהיות מרוכז. זה אומר שהמשקאות שאתם שותים חייבים להיות פחות או יותר שווים ברמת אחוזי האלכוהול ולך אסור בשום פנים ואופן להיות יותר שיכור ממנה. בגלל שכל סוג של אלכוהול משפיע עליך בדרך אחרת, עדיף שתלך על הבטוח ותזמין קוקטייל (למה לא יין אתה שואל? כי זה כבר ממש רומנטי ומרדים ועדיף במקום אחר ובדייט מתקדם יותר). אתה יכול להזמין איזה קוקטייל שבא לך, אבל הכלל הכי חשוב הוא לא ליפול למה שרואים בסרטים ולהגיד "אני אקח את מה שהיא לוקחת", כי זה בדרך כלל מגיע בצבע ורוד, עם מטריה קטנה ואנשים מופתעים שבוהים בך.
כמו כן, אל תשכח: המכנה המשותף של שני הצדדים בדייט ראשון הוא שגם הגבר וגם האשה עסוקים ברושם ומוותרים על מה שבאמת היו רוצים לעשות. אתה בכלל מעדיף המבורגר (היא גם) ושניכם בסוף מנשנשים סלט, אתה רוצה את הבר השכונתי והמוכר (היא גם) ושניכם בכלל רוצים שכל הסיפור הזה ייגמר כבר (היא לא כל כך אוהבת קרחים). וכמו בכל פשרה באירוע הרגיש הזה, כך גם בבחירת האלכוהול. משהו שקוף בכוס גבוהה עם קרח ולימון. ג'ין וטוניק, שיהיה אפילו סודה – הכל נראה אותו דבר. רק שייגמר (או שיהיה כבר דייט שני).
במסיבת רווקים
אירועים מיוחדים דורשים אלכוהול מיוחד. וב'מיוחד' אני מתכוונת "אין לנו מושג מה הדבר הזה מכיל בתוכו". אין כאן זמן לדברים קלים כמו בירות. אתה רוצה להשתכר מהר והדרך הכי טובה לעשות את זה היא לשתות 40% אלכוהול ומעלה ישר מהבקבוק. בדרך כלל אפשר למצוא במסיבות האלה מותגים שונים של וודקה, וויסקי ומשהו שנראה/ מרגיש/ מריח/ ומסוכן כמו אציטון. כל אלה נועדו כדי לעזור לך להיכנס למצבים בעיתיים (מי הזמין חשפנית ולא שילם?) וישר אחר כך לשכוח מהם (לא אני!).
עם זאת שאמרה לך "כן"
לזוגות נשואים ותיקים יש אלכוהול ספציפי שהם אוהבים ושתמיד נמצא בבית. זה מתחיל מזה שבתחילת הדרך מצאתם איזושהי פשרה בין מה שאתה הכי אוהב לשתות למה שהיא הכי אוהבת לשתות ומאז, באירועים מיוחדים שלכם, זה מה שיש על השולחן. זה יכול להיות יין מיובא שקשה להשיג, ליקר מיוחד או, לוותיקים באמת, תה צמחים (טבעי) ששותים כל יום באותה שעה (חמש בבוקר) ועם אותה עוגייה (פתי בר).
אגב, הבעיה עם זאת שאמרה כן, היא שבחלוף הזמן הבחורה המגניבה שעשתה איתך שוטים בבר ושתתה איתך בירה בשבת אחרי הצהריים, כבר לא ממש שותה. מה עושים? קונים בלנדר. טוחנים בו פירות. עושים שייק. זה צבעוני, זה שמח, זה בריא, והרעש שהוא עושה משתלט על הדממה שהולכת ומתפשטת בבית. לא לשכוח להוסיף רום או וודקה לפני ההגשה. כמה? הכי הרבה שאפשר בלי שמרגישים.
עם החבר'ה / תוך כדי צפייה בכדורגל
כשיושבים כל החברים בבר והמלצרית שואלת "מה בשבילך?" אתה בחיים לא אומר שוקופלת או סיידר או תה נענע, נכון? הדבר היחיד שתמיד ובכל מצב מתאים לשתות בבר זה בירה, ואתה תכניס אותה לגרון גם אם אתה חולה צליאק. אולי חלק מהסיבה שאתה מעדיף בירה היא שכמו כל ישראלי טוב אתה אוהב לקנות במבצעים ועל בירה תמיד יש איזו הנחה או צ'ופר. ביום שני אתה שותה בירה עם מבצע של צ'ייסר, בשלישי בוחר במסלול מוזל של בירה ללא תחתית וברביעי מזמין סוג חדש של בירה שאתה כנראה בכלל לא אוהב, רק כדי לקבל את הפותחן שמגיע יחד איתו במהדורה מוגבלת.
וגם אם אין חבר'ה, ואתה לבד בבית עם הכדורגל שלך, הדבר היחיד שזורם זה להחזיק ביד בקבוק בירה, ואם אפשר, שיהיה בטמפרטורת סיביר. בדרך כלל מתלווים לזה פיצוחים, גרעינים, חטיפים, סיגריות ועוד דברים שיכולים לעצור את הלב שלך לפני שריקת המחצית.
במסיבות של סטודנטים
לא משנה מה אתה עושה בחיים, בן כמה אתה ומאיפה – תמיד יהיה לך איזה חבר סטודנט שינסה לשכנע אותך להגיע איתו למסיבה של האגודה. כל שנה סטודנטים משלמים לאגודה דמי רווחה וכל פעם אותו סיפור: משקיעים את הכסף באומנים, במתחמים מגניבים, במסיבות בריכה מטורפות וממה אתה הכי נהנה בסוף? מהבירות המוזלות שעמדו בחוץ יום וחצי, ומהברד הזרחני שמכיל אלכוהול מזויף (כי זה הכי כיף כשאין לך מושג מה אתה מכניס לגוף). אין איך להסביר את זה, אבל אחרי שאתה רוקד את עצמך למוות במשך חמש שעות ואז מתיישב על שפת בריכה עם חברים טובים באמצע יוני, אתה יודע שאייס פסיפלורה מהול באקונומיקה זה בדיוק מה שצריך. וגם, זה המקרה היחיד שבו שתיית ברד פסיפלורה מתקבלת בהבנה על ידי כל שאר הגברים.
בארוחות משפחתיות
אין גבר שלא אוהב ארוחות משפחתיות. אתם אוהבים את האוכל, את זה שלא צריך לעשות כלים אחרי, את האפשרות לצחוק שלוש שעות על אחותך הקטנה. יש רק בעיה אחת – החפירות. חפירות על זה שהגיע הזמן שתתמסד, שתעשה עוד תואר ושתטפל בכרס שמתחילה (כבר מלפני עשר שנים) לצמוח לך. הדרך היחידה לעבור את הצדדים הפחות נחמדים של מפגשים משפחתיים היא לשתות יין, והרבה. הפלוס: תוך שנייה כל העולם יראה לך הרבה יותר טוב, שמח, נחמד ומצחיק. המינוס: אין לך מושג מה תגיד לסבתא שלך אחרי חמש כוסות. הנחמה: עדיף לחטוף כאב ראש מהיין מאשר כאב ראש מההורים.
ויש לנו גם פתרון למשפחות בהן לא מגישים אלכוהול: פשוט תתגנב למטבח וחפש את הארון עם מוצרי האפייה. משהו בטוח יהיה שם. הברנדי של עוגת התפוחים? הרום של הסברינה? ליקר דובדבנים? הכל זורם. מוזגים למג (לא לעורר חשד) וחוזרים אל השולחן. הטעם בלתי נסבל? טפטף תמצית ווניל.
רוצים לטוס לסיבוב ברים בלונדון? בחרו את הבר האהוב עליכם ואולי תזכו!
הכתבה בשיתוף עם שוופס