"בחיים שלי לא התקרבתי לכדורי הרגעה, גם בתקופות הכי גרועות, בתוך החושך המטורף של מערכת היחסים הרעה שהייתי בה, אף פעם לא בלעתי שום כדור. כלום. אבל בשבועיים האחרונים נכנסתי לחרדה ואני לא מצליחה לצאת ממנה".
אלו מילותיה של א', גרושה מירושלים, שפנתה אלי לפני מספר ימים לאחר שנקלעה לסיטואציה בעייתית מאוד שרלוונטית לעשרות אלפי זוגות: ירידה דרסטית ופתאומית בתזרים המזומנים של בני הזוג בעקבות יציאה לחל"ת או פיטורים שמקשה עליהם להמשיך לשלם את דמי המזונות.
"מה שקרה הוא שאותי פיטרו מהעבודה ואת הגרוש שלי הוציאו לחל"ת. יום אחרי שהוא קיבל את ההודעה, הוא טלפן אלי ואמר לי שלצערו, בחודשיים הקרובים, הוא לא יוכל לשלם לי את המזונות, כי הוא צריך לבחור בין לשלם אותן ובין לשלם את שכר הדירה שלו. מאיפה אני אביא את הכסף?", הוסיפה א' בשיחתנו.
לכאורה, מדובר על נסיבות שמעמידות את הצדדים בפני עובדה מוגמרת ועילה מוצדקת להפסקת תשלום המזונות - אולם אין כך הדבר - החוק בישראל ופסיקת בתי המשפט בנושא מבהירים כי החלטה חד צדדית אינה מקובלת.
מצבה הנפשי של א' לא אפשר לה לנהל שיחה תקינה עם הגרוש שלה, והיא ביקשה ממני שאדבר איתו. השיחה הייתה לא פשוטה, בלשון המעטה: גם הוא, כמוה, חרד וחושש לגורלו, ולצד כל האמפתיה למצבו הכלכלי והמורלי הירוד – נאלצתי להבהיר לו כי תשלום מזונות הוא ערך קדוש בו לא ניתן לפגוע - גם לא בחסות הקורונה.
"איך אני אמור להמשיך לשלם מזונות? מה מצפים ממני? שאפרוץ לדירות ואגנוב", שאל אותי הגרוש. "לא! השבתי לו בנחרצות. תשלום המזונות עולה בחשיבותו על מרבית התחייבויותיך הכספיות, ובכלל זה גם לבעל הדירה שלך. אם אין ברירה, עליך לחזור להורים או למצוא פיתרון דיור אחר, ובלבד כי תעמוד בחובת תשלום המזונות שלך".
"גם לי יש עורך דין, ואתה לא משאיר לי ברירה. אאלץ לפנות לבית המשפט", הוא ענה לי. "אם אתה וגרושתי לא מבינים שזמנית, אין לי מאיפה לשלם, בית המשפט יתערב. רק חבל על הכסף שאשלם לעורך דין".
"בהחלט חבל על הכסף שלך", הסברתי לו, "ולו משום שבמידה גבוהה של הסתברות, בית המשפט ידחה את בקשתך ושניכם תמצאו את עצמכם באותו מצב ובמינוס של אלפי שקלים בבנק. איש אינו חולק על כך שנקלעת למצוקה, אולם בתי המשפט יבחנו האם מדובר על בעיה זמנית או חלילה קבועה, והגישה היא כי הפחתת מזונות תתבצע רק במידה ותוכיח סטטיות במצב הכספי שלך".
בנקודה הזו, השיחה עלתה לטונים גבוהים: "קיבינאט אתה וכל השטויות שאתה אומר לי", הטיח בי הגרוש של א'. "אין מצב בעולם שבית המשפט ימתין שיגרשו אותי לרחוב ושאצלול לתוך התהום בשביל שיקשיבו לי".
"הבט, אף אחד לא מעוניין שתצלול לתהום. לא גרושתך, לא אני ובטח ובטח שלא בית המשפט", ניסיתי לרכך אותו. "אמנם חוזה לתשלום דמי מזונות אינו חוזה קשיח, וניתן לפתוח אותו - אבל לא כרגע. יתכן ותשוב לעבודתך בעוד כחודש, יתכן אף בטווח זמן קצר יותר, ואולי זה יקח מעט יותר זמן. עליך להבין משהו נוסף ועקרוני – בתי המשפט מתייחסים לפוטנציאל ההשתכרות שלך ולא לגובה השכר הנוכחי. כלומר, גם אם בעוד כחודש תחזור לעבודה בהיקף משרה שקוצץ בחצי, מצופה ממך למצוא עבודה נוספת, אפילו שתי עבודות אם צריך. ברוך השם, אתה בחור בריא שיכול לעבוד".
"תקשיב לי טוב, מר עורך דין", הוא ענה לי בזעם. "בוא אני אגיד לך בדיוק מה יקרה: הפסקתי גם לשלם לחברת הליסינג על הרכב ולעוד כמה גורמים. בקצב הזה, תוך זמן קצר הם יעקלו לי את החשבון ואת הכסף, והלקוחה שלך לא תראה שקל. זה מה שאתה רוצה שיקרה?"
"לא, חלילה, אבל שתדע כי דמי מזונות אינם נתנים לעיקול", השבתי לו. "במקרה הגרוע, במידה ולא תוכל לעמוד בהתחייבויות שלך, ביטוח לאומי ישלם לגרושתך, אך לאחר מכן, ידרוש ממך להשיב לו את הכספים. ובמקרה שתפשוט את הרגל, הם ישולמו מקופת הפשיטה, לפני תשלומים אחרים שעליך יהיה לשלם".
"אתה יודע מה", ניסה הגרוש לגייס טיעון חדש, "מדובר על כוח עליון. בדיוק כמו שאחי הפסיק לשלם שכר דירה על החנות בקניון שלו, אני אעשה גם במקרה שלי. כוח עליון. לך תחפש".
"אתה צודק", עניתי לו רגע לפני שניתק לי את הטלפון. "אבל בהסתייגות אחת – קיים מושג שקוראים לה קדושת החיוב. אם היה מדובר על חוזה מסחרי, שמחמת מגיפה לא ניתן לקיימו, בית המשפט עשוי היה שלא לראות בפיגור משום הפרה לא חוקית. אולם חיוב מזונות מחוסן מפני קורונה. טענתך בהקשר הזה – לא רלוונטית".
"הנה, בדיוק כשאני משוחח איתך קיבלתי הודעה מבעל הדירה שלי שהוא מסרב להוריד לי את שכר הדירה", הוא ענה לי בטון מיואש. "בא לי למות. מה אני יכול לעשות עכשיו? תגיד לי אתה מה? קל לך לדבר, זה לא אתה שנמצא כרגע במצב המוטרף הזה"
"אל תמות והדברים יסתדרו", אמרתי לו. "אתה בחור צעיר והעתיד עוד לפניך. כל מה שאתה צריך לעשות עכשיו הוא לקחת נשימה ארוכה ולחשוב כיצד אתה יוצא מהפלונטר הזה. למשל, לפנות להורים ולבקש הלוואה קטנה, או לבנק, אל תשכח שבסופו של דבר, הכסף הזה לא קונה לאשתך נעליים או מממן לה טיפולי קוסמטיקה, זה כסף שמיועד לכלכלה של הילדים שלך. אני מאמין שהדברים יסתדרו, בחסדי השם, הם חייבים להסתדר".
השיחה הסתיימה, לא לפני שאמרתי לו שהטלפון הבא שלו יהיה לגרושתו, והמלצתי להם שיימצאו ביניהם את הפיתרון בהדברות. כך עדיף, תמיד, כי את המזונות, בין אם ירצה או לא - הוא יהיה חייב לשלם.
>> עו"ד רפי שדמי הוא מומחה בדיני משפחה