הם כל כך הולכים לנצח: חברי kids.il בראיון מיוחד

קידס איי.אל: שישיה מנצחת | צילום: רפי דלויה

חברי להקת Kids.il הם בסך הכול ילדים בגילאי 11-14, אבל על כתפיהם הקטנות והרועדות מהתרגשות בימים אלה מונחת משימה לאומית חשובה ביותר - להשיב לעם היושב בציון את גאוות האירוויזיון! "אנחנו רוצים לשבור חומות בין אנשים, עדות ומדינות דרך המוסיקה", אומרת ליבי פנקר בוגרת "בית ספר למוסיקה" החברה בהרכב ועושה לנו נעים בלב. זה בגדול הרעיון, לדבריה, מאחורי השיר "תנו למוסיקה לנצח" שהיא וחבריה הולכים לשיר על הבמה באמסטרדם ב-1 בדצמבר.

התחרות, המיועדת לילדים בגילאי  10-15, תופק על ידי הערוץ הציבורי ההולנדי ותועבר בשידור ישיר בערוץ הראשון. בתחרות יפגינו את כישרונותיהם המוסיקליים ילדים מרחבי אירופה במופע מרהיב המיועד לכל המשפחה. יהיו שם הרבה ילדים מוכשרים, אבל יהיה להם קשה להתחרות במשלחת שלנו. תהיו בטוחים בזה!

הנבחרת שתייצג את ישראל מונה שישה ילדים מוכשרים: עדי מסילתי בת 14 מכפר סבא, עדאל קורשוב בת 11 מאורנית, דניאל פרוז'נסקי  בן 13 מראש העין,  עדי ביטי בת 11 מהוד השרון, ליבי פנקר בת 14 מראש העין, וטלי סורוקין  בת 11 מרחובות. את עדאל, עדי וליבי אתם בוודאי זוכרים היטב מהעונה הראשונה של "בית ספר למוסיקה". דניאל, הבן היחיד בחבורה, הוא סולן להקת הילדים החסידית "הקינדרלך", שמופיעה בארץ וברחבי העולם.

 

 - איך הגעתם למעמד האדיר הזה – ייצוג של ישראל באירוויזיון הילדים?

עדי ביטי: "דרך זימון לאודישן. אני חושבת ש'בית ספר למוסיקה' פתח בפניי הרבה דלתות. כיום פונים אלי להגיע לאודישנים בגלל שזוכרים אותי ומכירים אותי קצת מהתכנית".

ליבי: "התקשרו אל ההורים שלי מרשות השידור והזמינו אותי לאודישנים. הם כנראה הכירו את הקול שלי ואותי מהתכנית".

עדי מסילתי: "השתתפתי בתחרות 'להיות כוכב' ובה הגעתי לגמר. משם המליצו עליי ללכת לאודישן. היה מאוד מלחיץ ומרגש. כשהודיעו שהתקבלתי ההרגשה הייתה מדהימה".

טלי: "הגעתי למעמד הזה דרך המורה שלי לפיתוח קול לאחר שפנו אליה והיא המליצה עליי ביחד עם עוד מספר ילדים".

- ומהרגע שהתקבלתם, מה אתם עושים לקראת התחרות?

דניאל: "יש לנו המון חזרות. צילמנו קליפ, צילומים. כל הזמן הזה אנחנו עובדים עם הזמר והיוצר אוהד חיטמן ועם צוות צילום. אני מאוד נהנה ובהמשך תבוא גם עבודת כוריאוגרפיה".

עדי ביטי: "יש עוד מלא עבודה - כוריאוגרפיה, העמדה על במה, הדרכה קולית, בגדים. עומד להיות לנו חודש מאוד עמוס עם הרבה עבודה".

עדאל: "החזרות עם אוהד התחילו מיד אחרי שכל ילדים נבחרו לתחרות.היינו צריכים לכתוב שיר ביומיים, ואחרי שהשיר נכתב, והעיבודים של השיר היו מוכנים, התחלנו את החזרות. הינו צריכים להגיש את השיר ואת הקליפ לוועדה באמסטרדם, בגלל זה עד היום התמקדנו בהקלטה ובצילום של הקליפ כי זה כרטיס הכניסה הראשון שלנו לתחרות. מה שנשאר לנו לעשות עד התחרות זה להתכונן טוב-טוב".

כולם מסכימים עם כולם

כולם חברים טובים | צילום: רפי דלויה

 - כתבתם את השיר "תנו למוזיקה לנצח" ביחד  עם אוהד חיטמן - איך ששה ילדים עושים את זה?

עדי: "נפגשנו כל הילדים עם אוהד והעלינו רעיונות על הנושא שעליו אנחנו חושבים שצריך להיכתב השיר. כתבנו על דפים משפטים ומילים שאנחנו חושבים שיכולים להיות בו, וכמובן גם רעיונות לנושא הכללי. אוהד בסוף המפגש לקח אתו הביתה את כל מה שכתבנו והרכיב מזה שיר. למחרת כששמענו את השיר ההתרגשות הייתה עצומה כי כל אחד מצא בתוכו משפט שהוא כתב. אוהד בעצם הרכיב את הפאזל. הוא יצר לחן מדהים ומהשנייה הראשונה כולנו התחברנו".

ליבי פנקר: "הרעיון שלי היה לשבור חומות בין אנשים בעזרת המוסיקה וכולם מאוד התחברו לרעיון. משם כולם הוסיפו רעיונות. למשל, עדאל אמרה שאפשר לשלב את השפות השונות".

דניאל: "מה שהיה מוזר, שכולם הסכימו עם כולם. חשבתי שיהיו ויכוחים אבל למרבה הפלא כולם העלו אותם רעיונות ולבסוף גם הרעיון שמוזיקה שוברת חומות בין אנשים בא על פי דעת הרוב".

 -הולכת לצאת אתכם ממש משלחת כמו באירוויזיון של המבוגרים?

 עדי ביטי: "כן. המשלחת בנויה מצוות של הרבה אנשים כמו באירוויזיון של הבוגרים, אלא שהפעם המשלחת תהיה קצת יותר גדולה כי לכל ילד יצטרף לפחות הורה אחד מלווה ועם חלקנו יגיעו שני הורים וגם אחים. נראה לי שהולך להיות כיף גדול עם כל המשפחות של כולם. זו תמיכה מדהימה שההורים באים. זה עושה משהו בלב לדעת שההורים יושבים בקהל וקרובים אלינו. כמו שאימא שלי אומרת, 'רוח גבית'".

עדי ביטי: "מי יזכה? אני לא טובה בניחושים" | צילום: רפי דלויה

-כל אחד מכם הגיע מרקע מוזיקאלי שונה, לחלקכם יש ניסיון בקריירת סולו. איך נוצר החיבור ביניכם?

דניאל: "אוהד חיטמן חילק תפקידים על הבמה לפי מה שמתאים לכל אחד ואני סומך עליו. כל אחד מאיתנו טוב ועושה את תפקידו טוב".

עדי ביטי: "אני עובדת בהרכב כבר הרבה שנים. אני חלק מלהקת 'שרונית' ברעננה מגיל שלוש. לעבוד בלהקה זה ממש לא משהו שחדש לי וזה הכי טבעי בעולם. אני חושבת שהחיבור בינינו היה מאוד זורם ומידי. את עדאל וליבי אני מכירה היטב ואוהבת מאוד מ'בית ספר למוסיקה' ומאוד שמחתי לשמוע שאנחנו ביחד בפרויקט הזה".

עדי מסילתי: "הייתי צריכה לשיר בשיניים סגורות" | צילום: רפי דלויה "את עדי, טלי ודניאל הכרתי במהלך המפגשים הראשונים שהיו לנו והם מקסימים ומוכשרים, ומיד הפכנו לחבורה מלוכדת. בגלל שאנחנו נפגשים הרבה בשביל לעבוד על השיר אז למדנו להכיר אחד את השני, לסמוך , לעזור, ולהיות שם אחד בשביל השני/ה, ופשוט להיות חברים".

עדאל: לכל אחד יש קול שונה, ויפה, ולכל אחד מאיתנו יש ניסיון על הבמה. כולנו יודעים שההצלחה שלנו מאוד תלויה בזה שלא כל אחד יבצע את התפקיד שלו לבד בשביל להגיע למקומות הראשונים בתחרות, אלא מה שחשוב הוא איך כולנו נישמע כקבוצה ביחד, ורק ככה אנחנו נזכה".

עדי מסילתי: "עוד לפני ששמענו איך כל אחד שר צחקנו ולמדנו להכיר אחד את השני. יש אווירה נעימה ושמחה בין כולם".

טלי: "אני מרגישה חלק מצוות מנצח בו הילדים כבר הפכו לחברים הטובים שלי".

ליבי: החיבור היה מאוד טוב כולם התחברו לכולם, כל אחד בא ממקום ותחום שונה במוסיקה וזה מה שהכי יפה שכולם שונים. זה מאוד כייף לעבוד כקבוצה זה סוג של חידוש לאירוויזיון".

להקת התולעים

טלי סורוקין | צילום: רפי דלויה

- איזה חוויות מצחיקות יש בחזרות?

דניאל: "במהלך הקליפ היתה סצנה שבה אנחנו נכנסים לתוך מקום עם המון מזרקות. נרטבנו מכף רגל ועד ראש.  היה מצחיק וכיף מאוד".

עדאל: "בחזרה אחת התבקשתי לשיר שיר, ובאותו יום כאב לי הגרון ולא הצלחתי להגיע לצלילים הגבוהים. אז אוהד הרגיע אותי ואמר לי שזה לא נורא כי גם ככה בסוף כולנו מתים ויאכלו אותנו תולעים. אז כולם התחילו לצחוק, ועד היום זאת הבדיחה הרשמית שלנו והחיזוק שלנו להתגבר על הכישלונות".

עדי ביטי: "השתעשענו ברעיון שנקרא ללהקה שלנו 'להקת התולעים'. זו אמנם לא חוויה מצחיקה אבל אני חייבת לשתף - בהקלטות של השיר באולפן, דניאל פשוט התיישב והתחיל לנגן את השיר על הפסנתר שהיה שם. בלי תווים, בלי כלום, ניגן את השיר בצורה שלא תאמן ממש. כולנו באופן אינסטינקטיבי הצטרפנו אליו בשירה וזה היה רגע מלכד ומרגש מאוד לכולנו".

עדי מסילתי: "בחזרה הראשונה הייתי צריכה לעשות תרגיל שאותי מאוד הצחיק - הייתי צריכה לשיר בשיניים סגורות ולתת אגרופים באוויר בזמן שאני שרה".

טלי: "אני ועוד שתיים מהבנות שרנו את השיר שלנו בסגנון של אופרה ורקדנו משהו שדומה לריקוד בלט. היה שווה לראות אותנו".

דניאל פרוז'נסקי: הבחור היחיד בחבורה | צילום: רפי דלויה

 - יש לכם ניחושים מי יהיו המתחרים הצמודים שלכם בתחרות?

דניאל: "אני התלהבתי מאוד מהשירים של אוקראינה  ושל הולנד. אני חושב שגם השיר שלנו בהחלט מועמד לזכיה. לדעתי יש לנו שיר מאוד יפה וקליט".

עדי ביטי: "השיר שלנו מצוין וללא ספק ראוי להיות מנצח. השיר של רוסיה ראוי גם כן. גם של הולנד טוב. מי יזכה?  אני לא טובה בניחושים".

עדאל: "גם מאוד אהבתי את השיר "טיק טק" של הולנד ואת השיר של רוסיה. הם המתחרים החזקים שלנו".

עדי מסילתי: "ללא ספק יש לנו תחרות קשה כולם מצויינים. גם גיאורגיה מובילה".

- האם אתם מודעים לגודל הגאווה שתביאו לארץ אם תזכו? וברור שאתם תזכו!

דניאל: "בוודאי, זה כבוד עצום להשתתף במפעל הזה ולייצג את ישראל. זה גם מאוד מלחיץ ומרגש".

עדי ביטי: "בלב בפנים מאוד חולמים ומאוד מקווים לזכות. אני חושבת שיש לנו שיר מנצח שיכול להביא ניצחון אבל אני פוחדת לחלום בקול. הניסיון של השנים האחרונות הראה שבתחרויות מסוג זה מעורבת הרבה פוליטיקה, מה שלא משאיר הרבה מקום לטוהר המוסיקה ולניצחון. הגאווה בשבילי היא לייצג את ישראל ולבצע את השיר הכי טוב שאנחנו יכולים. והניצחון, אם יהיה, זו הפתעה".

עדאל: "אני חושבת שההצלחה שלנו תשים את ישראל על המפה, ותיפתח למדינה שלנו דרכים נוספות לקשרים ולתהליכים ליצירת השלום העולמי".

עדי מסילתי: "אם ננצח זאת תהיה ההרגשה הכי טובה בעולם והלוואי שננצח, אבל גם אם לא, אז זאת עדיין חוויה מדהימה".

טלי: "נעשה כל מאמץ כדי להיות הטובים ביותר. אם נצליח, זה יהיה אירוע מהחשובים באמנות הישראלית בשנים האחרונות".

ליבי: "זו תהיה גאוה של כולנו. אני לא מעכלת את גודל הגאוה שנביא לישראל".

ליבי פנקר: "הרעיון שלי היה לשבור חומות" | צילום: רפי דלויה

- בנות 'בית ספר למוסיקה', איזה טיפים יש לכן לשאר החברים בהרכב?

עדי ביטי: "אנשים מבחוץ חושבים שזה מאוד קל אבל בעצם 'כוכבות' מלווה בהרבה ויתורים והרבה עבודה. יש תקופות ארוכות, שבועות, שאין לי זמן 'לנשום'. מיד אחרי בית הספר אני הולכת לחזרות ועושה שיעורים עד מאוחר בלילה כשאני חוזרת בערב. לא נפגשת עם חברות, לא הולכת למסיבות של השכבה, וקמה בחמש בבוקר ללמוד למבחנים. שזה לא ישמע חלילה שאני מתלוננת. אני נהנית מכל רגע. מוסיקה זה החיים שלי, אבל זה לא מובן מאליו וזה בעזרת המון תמיכה מהבית של ההורים, שמאפשרים לי את כל זה והמון התמדה".

עדאל קורשוב | צילום: רפי דלויה עדאל: "קודם כל צריך להישאר תמיד 'אני עצמי' ולא לשכוח את החברים שתמיד היו לצדנו לפני שהתפרסמנו. גם להמשיך ללמוד ולהתקדם בתחום המוסיקה מפני שיש לנו עוד הרבה מה ללמוד, כי אנחנו עדיין בתחילת הדרך וזה לא משנה באיזה רמה כל אחד מאיתנו נמצא".

ליבי: אני לא חושבת שאני צריכה לתת טיפים לשאר הילדים כי גם זה מעט שוויצרי וגם כל מי שנמצא יש לו ניסיון במה".

 

 >> תחרות חדשה: זכו בשוברים לקניות של בגדי מעצבים

>> רוצים לזכות בסוני פלייסטיישן?