הצ'יזבטים שיגרמו לכם לשקשק מפחד

אמאאאאאאאא , הצ'יזבטים הכי מפחידים | צילום: weareadventurers, Istock

צ'יזבטים הם סיפורים קצרים שמטרתם להפחיד את קהל השומעים, כשהסיפורים לרוב קצרים ועוברים מפה לאוזן. מספר הצי'זבט אמור לספר את הסיפור בצורה הכי מפחידה שהוא יכול ואת הפאנץ' ליין לצעוק ולהבהיל את היושבים מסביבו. ועכשיו, אחרי שאתם יודעים מזה, הגיע הזמן שתתחילו להפחיד את החברים. אתם יכולים להוסיף או להוריד פרטים, לתבל את הסיפור בסגנון האישי שלכם ולשנות כפרי הדמיון, והכי חשוב: היזהרו לא לגרום להם להתקף חרדה!

הטפטוף

בבית בקצה הרחוב גרה אשה. היא הייתה רווקה וגרה לבד בבית. לאשה היה כלב גדול אותו היא מאוד אהבה. הוא היה ישן מתחת למיטתה, כל פעם שהיא הייתה מפוחדת היא הייתה שמה את ידה מתחת למיטה, הכלב היה מלקק את ידה והיא הייתה נרגעת.

יום אחד היא ראתה בטלוויזיה שרוצח מטורף ברח מהכלא והוא מסתובב סמוך לעיר בה היא גרה, היא מאוד נבהלה ונתנה לכלב ללקק לה את היד. היא נרגעה מעט וניסתה להרדם אך שמעה רעש של טפטוף (תעשו רעש של טפטוף, 'פק-פק', נסו להשמע דרמטיים ומפחידים). היא לא הצליחה להרדם, והרעש ('פק-פק') המשיך להישמע בבית כאילו הברז דולף, היא קמה וחיפשה את מקור הרעש ('פק-פק'), היא בדקה בברז המטבח ('פק-פק'), היא בדקה את הברז באמבטיה ('פק-פק'), היא בדקה את הברז בשירותים ('פק-פק') אך לא הצליחה למצוא את מקום הרעש. כשחזרה למטבח היה נדמה לה שהרעש בוקע מהמקרר ('פק-פק') היא פתחה את המקרר וראתה את כלבה שחוט ואת דמו מטפטף, היה מוצמד אליו פתק "לא רק כלב יכול ללקק לך את היד!"

שתי אצבעות

ילד אחד גדל במשפחה עשירה, הוא היה מאוד מפונק ולא עבד יום בחייו. אמו כתבה בצוואתה כי אחרי מותה היא מורישה את כל המיליונים שברשותה לבנה, ורק את שתי טבעות היהלום היקרות שעל ידיה היא מבקשת לקבור איתה.

לאחר מות האם היא נקברה עם טבעותיה ובנה ירש את המיליונים. הוא חי אורח חיים בזבזני ותוך כמה שנים כל כספו נגמר. הוא החליט לחפור את קברו של אמו ולקחת את טבעותיה, וכך היה. בלילה חשוך אחד הוא הגיע לבית הקברות וחפר את קברה של אמו. הוא פתח את הקבר ושם היא שכבה עם שתי טבעותיה על אצבעותיה. הוא ניסה להוריד אותן אך לא הצליח, הן ישבו חזק מדי על אצבעותיה, אז הוא חתך את אצבעותיה והוריד את הטבעות. הוא החזיר את האדמה לקבר והחל לנסוע חזרה מבית הקברות, הוא הרגיש רע עם עצמו, וכשראה אשה ענייה וזקנה עומדת לצד הכביש החלט לעצור לה ולקחת אותה בטרמפ. לאחר כמה דקות נסיעה הבחין פתאום שחסרות לה שתי אצבעות. הוא שאל "גברתי, מה קרה לאצבעות שלך?", והיא ענתה לו "אתה לקחת אותן!!!"

המעיל

בחור צעיר אחד נסע באמצע הלילה בכביש חשוך ושכוח אל. בחוץ ירד גשם כבר והוא בקושי הצליח לראות לאן הוא נוסע. לפתע, מבעד לחשיכה, ראה דמות עומדת לבד בגשם, הוא התקרב אליה וראה בחורה בת 18 עומדת עירומה ורועדת מקור. הוא פחד אבל עצר לה והכניס אותה למכונית. הוא נתן לה את מעילו, שאל אותה איך קוראים לה והיא אמרה שקוראים לה אנה, הוא שאל איפה היא גרה והיא כיוונה אותו לשער של אחוזה ישנה, הוא שאל אם היא צריכה שהוא ילווה אותה אך היא אמרה שלא ויצאה מהמכונית.

למחרת הבחור רצה לדעת מה עלה בגורלה של הנערה. מעילו היה עדיין אצלה וזה היה תירוץ מעולה לבוא לבקר אותה. הוא נסע אל האחוזה הישנה, נכנס בשער ודפק בדלת הכניסה אחרי דקות ארוכות פתחה לו את הדלת זקנה לבנת שיער, הוא שאל אותה על הנערה מאתמול, אך היא ענתה לו שלא מתגוררת כאן שום נערה ואף אחד לא הגיע אתמול. הוא אמר שקוראים לנערה אנה, אך הזקנה לפתע צעקה "אתה לא מתבייש?! אנה היא הבת שלי, והיא מתה לפני 20 שנה!" הבחור חשב שהזקנה משוגעת ולא האמין לה, אז היא לקחה אותו אל בית הקברות, הם הלכו בין השבילים הצרים וכשהתקרבו לקבר של בתה פתאום הוא ראה את מעילו מונח על הקבר.

את הפאנץ' האחרון תגידו בקול חזק ומבהיל! | צילום: Sharon Dominick, Istock

הטיול של אבי

נערה צעירה הייתה מדריכה בצופים. יום אחד כשחזרה מטיול בדרום הייתה צריכה לנסוע באוטובוס ציבורי, המקום הפנוי היחיד היה ליד אשה מאוד מבוגרת וקצת מפחידה, עורה היה לבן ומקומט ושיערה היה כסוף, אך עינייה היו כחולות כמו של אשה צעירה. הנערה התיישבה לידה וניסתה לא להביט בקשישה, אך כשמבטיהן נפגשו אמרה לה הקשישה "אני רואה שאת בצופים, כשני הייתי צעירה גם אני הייתי מדריכה בצופים, דרך אגב, שלום, קוראים לי יעל".

הנערה ברכה לשלום את הקשישה והיא סיפרה לה "כשהייתי מדריכה היה ילד שמאוד אהבתי, קראו לו אבי אבל הוא כל הזמן היה מספר לי סיפורים מוזרים. יום אחד, לפני הטיול הגדול של השנה, ראיתי שאבי לא היה ברשימות של מי שיוצא לטיול. החלטתי ללכת לביתו של אבי ולשאול אותו למה הוא לא מגיע. כשדפקתי בדלת פתחה לי אשה כבת 40 שהייתה אמו של אבי, שאלתי אותה למה אבי לא רוצה לבוא לטיול, היא אמרה שהוא דווקא מאוד רוצה, אבל היא זו שלא מרשה לו. כששאלתי אותה למה, היא הראתה לי תמונה של גבר וילד, היא אמרה לי אלו הם בעלה ובנה ושהם מתו בטיול. אמרתי לה שאני מאוד מצטערת, ושהטיול בכלל לא מסוכן ולא קשה ואני אשמור על אבי בעצמי, והיא אמרה לי שהיא תרשה לו לצאת רק אם אני בעצמי אשמור עליו בכל רגע. כשיצאנו לטיול שמרתי על אבי כל הזמן, אבל כשהגענו לקטע קשה לשניה הסרתי את מבטי ממנו והוא נפל מהצוק. הייתי ממש בדיכאון, אבל אחרי שבוע החלטתי שאני חייבת ללכת לביתו של אבי. הלכתי לשם ופגשתי את אמו, היא נראתה מבוגרת בהרבה, אמרתי לה "אני ממש מצטערת, באמת שאין לי מה להגיד" אבל היא רק צרחה עלי. "אני רק מקווה שכשתגיעי לגיל 25 את תרגישי כמוני – ותשתגעי!", וגרשה אותי. ממש ניסיתי לבקש סליחה ולהתנצל, אבל שום דבר לא עזר. אבל את ילדה חמודה, אין לך מה לדאוג, כי מה שמוזר בסיפור הזה זה שהיום אני בת 25, ואני עוד לא משוגעת!!!"

הבובה מרי

לפני הרבה שנים חיו אב ובתו בעוני רב. לאב לא היה כסף לקנות לילדה צעצועים ובובות. יום אחד חסך האב כסף והלך עם בתו לחנות צעצועים משומשים. הילדה בחרה בובה אחת, וכשהם באו לשלם אמר להם המוכר "אסור לי לספר לכם את זה, אבל אל תקנו את הבובה הזו, אומרים שהיא רוצחת את הילדים שקונים אותה", אבל הילדה ממש התאהבה בבובה והתעקשה. אביה, שלא ממש האמין לסיפור, החליט לקנות אותה.

הילדה שיחקה עם הבובה, וכשהיא הלכה לישון היא שמעה לפתע "מרי הבובה מתעוררת... מרי הבובה הולכת לכיוון המדרגות... מרי הבובה עולה במדרגות... מרי הבובה פותחת את הדלת שלך... מרי הבובה מתקרבת למיטה שלך... מרי הבובה מרימה את הסכין..." הילדה צרחה "אבא, אבא! מרי הבובה רוצה לרצוח אותי!" אביה ניגש אל הילדה ופירק את ידיה של הבובה. הוא כמובן לא האמין לה ואמר "הנה, פירקתי את הידיים של הבובה, עכשיו היא לא יכולה לעשות לך כלום, אל תעירי אותי יותר באמצע הלילה".

למחרת הילדה שוב הלכה לישון, באמצע הלילה היא שמעה: "מרי הבובה מתעוררת... מרי הבובה מרכיבה את הידיים שלה... מרי הבובה הולכת לכיוון המדרגות... מרי הבובה עולה במדרגות... מרי הבובה פותחת את הדלת שלך... מרי הבובה מתקרבת למיטה שלך... מרי הבובה מרימה את הסכין..." הילדה צרחה "אבא, אבא! מרי הבובה רוצה לרצוח אותי!" אביה ניגש אל הילדה ופירק את ידיה ואת רגליה של הבובה. הוא כמובן שוב לא האמין לה, התחיל להתעצבן ואמר "הנה, פירקתי את הידיים והרגליים של הבובה, עכשיו היא לא יכולה לעשות לך כלום, אל תעירי אותי יותר באמצע הלילה!"

בלילה שלמחרת הילדה שוב הלכה לישון, באמצע הלילה היא שמעה: "מרי הבובה מתעוררת... מרי הבובה מרכיבה את הידיים שלה... מרי הבובה מרכיבה את הרגליים שלה... מרי הבובה הולכת לכיוון המדרגות... מרי הבובה עולה במדרגות... מרי הבובה פותחת את הדלת שלך... מרי הבובה מתקרבת למיטה שלך... מרי הבובה מרימה את הסכין..." הילדה צרחה "אבא, אבא! מרי הבובה רוצה לרצוח אותי!" אביה ניגש אל הילדה פירק את ידיה ואת רגליה של הבובה ובלב כבד זרק אותה החוצה, כי הוא כבר היה ממש עצבני. זה כבר הלילה השלישי שהוא לא ישן ואמר לה "הנה, פירקתי את הידיים והרגליים של הבובה, זרקתי אותה, עכשיו היא לא יכולה לעשות לך כלום. אל תעירי אותי יותר באמצע הלילה, בשביל שום דבר!".

בלילה האחרון הילדה שוב הלכה לישון, באמצע הלילה היא שמעה: "מרי הבובה מתעוררת... מרי הבובה מרכיבה את הידיים שלה... מרי הבובה מרכיבה את הרגליים שלה... מרי הבובה פותחת את החלון... מרי הבובה נכנסת לבית... מרי הבובה הולכת לכיוון המדרגות... מרי הבובה עולה במדרגות... מרי הבובה פותחת את הדלת שלך... מרי הבובה מתקרבת למיטה שלך... מרי הבובה מרימה את הסכין... מרי הבובה רוצחת אותך!!!"