עצה אישית: בלגנים עם ההורים

למה הם כועסים עליי תמיד? | צילום: אימג'בנק / Thinkstock

שלום רות,

אני בת עשר ויש לי כמה בעיות: בזמן האחרון אמי ואבי לא תומכים בי ורק צועקים עליי. נותנים לי עונשים ולא מעריכים אותי. קיבלתי 90 במדעים והם רק מבקרים אותי. תמיד הם היו אומרים לי: ״כל הכבוד״, אבל בזמן האחרון הם אומרים לי על ההישגים הטובים שלי: ״לא טוב״ או ״גרוע״. זה כבר לא נעים לי. הם מקדישים את כל הזמן לאחיותיי ולי לא. עליי הם כועסים. בבקשה תעזרי לי.

שלום לך,

אני מניחה שכוונתם של הורייך טובה וכי הם דנו במשותף ב"בעיה" שנוצרה, וככל הנראה גם דואגים מירידה שאולי קיימת בהישגייך. העובדה ששניהם נוהגים באופן דומה וכועסים עלייך נותנת לי יסוד להניח שזהו המצב. אחרת יכול להיות שאחד היה גוער והשני מגיב בצורה שונה.

הדגשת את הציון 90 במדעים ולא לחינם. כוונתך, ואני מקווה שאינני טועה, היא להוכיח שהצלחת לקבל ציון גבוה, אבל דווקא משום שאת מבליטה זאת הרושם הוא שאכן בשאר המקצועות ירדת מעט. האם אני צודקת? קשה לי לקבל את השינוי של ההורים שיכעסו או יגערו בך "סתם כך" על ציונים תקינים שאת מביאה. מדוע שיעשו זאת? האפשרות ההגיונית יותר היא שאת ירדת מהישגייך שהיו מצוינים לציונים בינוניים - טובים והם, בדרכם, מנסים לדחוף אותך לשפר אותם.

להורים יש בסך הכול כוונה טובה | צילום: אימג'בנק / Thinkstock

הרשי לי לשער שהורייך סייעו לך בעבר יותר מאשר כיום והם החלו להקדיש זמן גם לאחיותייך, ומצפים שלאחר שקיבלת את התמיכה המתאימה מהם תתחילי להשקיע ולהגיע להישגים גבוהים בכוחות עצמך. את חשה מתוסכלת מכך גם משום שתשומת הלב עברה לאחיותייך וגם משום שהם אינם מסופקים מההישגים שאליהם את מגיעה כשאת לומדת לבד. האם זה כך?

המצב שאת מתארת אינו רצוי מבחינת ההתנהלות בבית. ההתרשמות היא שישנה התמקדות יתר בהישגים והענקת תשומת לב על פי התוצאות שאת ואחיותייך מגיעות אליהן.

ההישגים והלימודים הם רק חלק מחייך ומחיי אחותך. האישיות ושמחת החיים שלכן קודמת לכל הישג לימודי (אנו מכנים זאת בריאות הנפש). עם זאת חשוב מאוד ללמוד ולהשקיע והחוכמה היא לשלב בין השניים בלי שאחד יעלה על חשבון השני.

הכי חשוב שתהיי שמחה | צילום: אימג'בנק / Thinkstock

הורים רבים שוכחים כמה להם היה קשה ואיך הם חשו בילדותם, ומרוב מאמץ לגרום לילדים להצליח מפתחים אצלם חרדות ובעיות נפשיות. אני כותבת את הדברים לא רק לגבי הורייך אלא לגבי הורים אחרים שקוראים את המדור.

אני מציעה שתראי את תוכן תשובתי להורייך ואני מקווה שהם יגלו הבנה, ואם ברצונם להיות מעורבים בלימודים עליהם לשפוט לפי המאמץ והרצון שאת משקיעה ולסייע לך אם את זקוקה לכך. רק זאת. בהצלחה.

רות אנגל אלדר היא ד"ר לפסיכולוגיה וחינוך מיוחד

יש לכם שאלה לרות? שלחו לכתובת האי מייל: yeladim@maariv.co.il עם הנושא "בעיה"

>> את המדור המלא וכתבות נוספות של "מעריב לילדים" תוכלו לקרוא בגיליון השבוע. רוצים להצטרף לחודש היכרות?

>> במדור הקודם: מה לעשות כשהחברה הכי טובה כבר לא טובה אליי?