הסדרות הכי טובות שראינו השנה

גלי שולטת

סדרות נעורים תמיד היו ויהיו בטלוויזיה שלנו, אך 2011 הביאה בציר די נאה של תככי תיכון ומלחמות חברתיות. חלקן הלכו על הקו הקלאסי וחלקן הביאו אותה עם טוויסט מוזיקלי או מסתורי. 2011 אולי לא הייתה השנה הכי פורצת גבולות ולא ממש ראינו על המסך דברים שלא ראינו לפני, אך אי אפשר להתעלם גם מכמה הברקות ועונות המשך מעולות לסדרות שכבר התמכרנו אליהן. מסיבת הסיכום של התיכון הטלוויזיוני שלנו מתחילה עם סדרות הנעורים עשו את השנה.

גלי

אם הייתם מספרים לנו לפני שלוש שנים שסדרה מוזיקלית על ילדים דחויים ומזמרים תהיה הדבר הכי מגניב ועדכני בטלוויזיה וודאי היינו צוחקים, ואם היינו לומדים בתיכון "מקינזי" סביר להניח שהיינו גם זורקים לכם כוס פטל לפנים. אך גלי מוכיחה שוב ושוב, שהמנגינה תמיד נשארת.

העונה הנוכחית של גלי עלתה לאוויר בארה"ב בספטמבר והיא ממשיכה להבריק, להפתיע, ולהישאר רלוונטית גם בעונתה השלישית. קווי העלילה נשארים מעט צפויים: כל אותן אהבות-אכזבות-מעודדות-חנונים-ספורטאים של סדרות תיכון אמריקאיות, אך כמו שכבר אמרנו כאן בעונה השנייה, אנחנו לא באים לגלי בשביל העלילה.

האליפים

בישראל יש מסורת מפוארת של סדרות טלוויזיה עם שחקנים שנמצאים עמוק בתוך שנות ה-20 שלהם ועדיין משחקים ילדים בני 15. אותה מסורת עתיקת יומין נמשכת כחוט השני מהימים העליזים של "עניין של זמן" ועד מיטב סדרות הנוער. השנה זכינו לראות את "האליפים", סדרה משופעת "בנים של" (מקס אולארצ'יק ויותם קושניר), שמשודרת בערוץ הילדים ללקוחות יס.

"אליפים" מספרת את סיפורו של בית הספר התיכון 'גנות', ותלמידי השנה הראשונה בו – ה'אליפים' (תלמידי כיתות ט') שמגיעים אל הפנימייה ומתחילים, לראשונה בחייהם, להתמודד עם החיים בלי ההורים, אהבות ראשונות ובעיות חברתיות, או בקיצור, כל מה שאנחנו מצפים מסדרת תיכון.

יומני הערפד

בעונתה הנוכחית הצליחה סוף סוף "יומני הערפד" לבדל את עצמה מצבא הערפדים שתוקף אותנו בשנים האחרונות. בעונתה השלישית שעלתה בספטמבר, הפסיקה הסדרה להיות וונאבי "דמדומים" עם יומרות של "דם אמיתי" והפכה לסדרה ששווה לצפות בה בלי קשר לכל מרק הערפדים שמוקרן על המסך הגדול והקטן שלנו.

המשולש הרומנטי בין אליינה לבין האחים הערפדים סטפן ודיימון סלבטור עולה מדרגה, ועם הנאמנות שהטיל הערפד העתיק קלאוס על סטפן אנחנו כבר לא ממש בטוחים מי הטובים ומי הרעים. אך כדי לא להרוס לכם את העלילה נספר רק שצפויים כמה וכמה טוויסטים שישאירו אתכם פעורי פה. ותיזהרו עם הניבים.

יוני והמחוננים

אחרי הרבה יותר דרמות נעורים מגיעה סדרה קלילה שלא לוקחת את עצמה יותר מדי ברצינות. יוני הוא לא בחור שמתעניין יותר מדי בביולוגיה, היסטוריה או כל דבר שקשור למחברות ולימודים. לכן זה די מעניין לראות אותו מגיע לבית ספר למחוננים ומנסה להשתלב. בין המסדרונות והמגורים הוא פוגש את אדם המגה חנון, את עלמה המוזיקאית המגניבה ונועה האמנית שנראה שהגיעה לבית הספר בדיוק כמו יוני – ממש בטעות.

הסדרה של "יס" ו"דיסני" הריצה השנה שתי עונות של עשרה פרקים בני 23 דקות. הקצב המהיר הופך את הסדרה לקצרה ומהודקת, מלאת צחוקים (מודבקים) שבאמת מעלים חיוך על השפתיים ונטולת תובנות חיים בשקל תשעים. ולבנות יש אפילו בונוס מיוחד: איתי עשת (יוני) שבשביל ללמוד אתו על אותו ספסל כל אחת תשחק אותה מחוננת.

שקרניות קטנות ויפות

אנחנו מכירים את הנוסחה הרגילה של סדרות תיכון - תמהיל של אהבות, אכזבות ושקרים. ב"שקרניות קטנות ויפות" החליטו להעלות קצת את מינון השקרים ולהוסיף לו גם מעט מזימות, סחיטה ורצח בשביל הארומה, וזה בדיוק מה שהופך את הסדרה לטובה כל כך.

ביולי השנה חזרו לחיינו ספנסר, האנה, אריאה ואמילי -  או בקיצור ארבעת השקרניות הכי יפות בטלוויזיה שלנו, וגם A המיסתורית לא ממש מראה סימנים של פרישה, כשהיא ממשיכה למרר את חיי הבנות בכל מקום אליו יפנו.

>> איזה סדרה הכי אהבתם השנה?

>> הכוכבים שגילינו השנה