צפו: הכינה לבתה שמלת נשף מעטיפות של סוכריות

הילדה הכי מיוחדת בנשף. טארה פריי והשמלה

רוב הילדות האמריקניות מחכות כל שנות ילדותן לנשף סיום התיכון. כשהיום הגדול בו יהפכו לסינדרלות ליום אחד מתקרב, השאלה הגדולה התלויה באוויר, אחרי שנפתרת בעיית בן הזוג, היא "איזו שמלת נשף ללבוש?". מדובר בהחלטה הרת גורל, ללא ספק, אך נערה אחת מוויסקונסין לא הייתה צריכה להטריד את עצמה בכך, מאחר שאמה החליטה לקחת את הפרויקט הזה על עצמה. אמה של טארה פריי התחילה כבר לפני שש שנים להכין עבורה שמלת נשף שעשויה כולה מאלפי עטיפות צבעוניות של סוכריות טופי מקופלות ושזורות יחדיו.

יש גם נעליים תואמות

קארין, אמה של טארה, עמדה אמנם בראש הפרויקט המשעשע הזה, אבל גם טארה ויתר בני המשפחה סייעו להצלחתו. משפחת פריי וכל מכריה אספו במשך שש שנים באובססיביות את אלפי עטיפות הטופי, סוכריות בטעם פירות בשם "סטארברסט", אותן בחרו מפני שחיבבו את שילוב הצבעים שהפיקו. כשהתקרב מועד הנשף, האם פנתה לחברת הסוכריות בתקווה שימכרו לה עטיפות ריקות בלבד על מנת שתצליח להשלים את המשימה, אך נענתה בשלילה, והמשיכה לקנות ארגזים של המוצר. בתקופה האחרונה קנתה בכל פעם 10 ק"ג של סוכריות כדי להספיק להכין את השמלה לנשף. העקשנות השתלמה, והמוצר המושלם מוכן ומזומן לנשף הסיום של טארה הנרגשת, שמתקיים בעוד כמה ימים.

קארין ציידה את טארה גם בארנק משלים, נעליים תואמות, ובווסט, אותו נאלץ ללבוש בן זוגה הסבלני של טארה. כשנשאל החבר, זיין היינזלמן, מה דעתו על הלוק שנבחר עבורו לנשף הסיום שלו, הוא משך בכתפיו, ואמר: "אני לא יודע אם אני אוהב את זה, זה בסדר. לא בדיוק שאלו לדעתי". גם לטארה עצמה ישנן השגות לגבי השמלה, ולמרות התמיכה שהיא מפגינה באמה, היא אומרת: "יכול להיות שאקבל קצת יותר תשומת לב ממה שאני מעוניינת לקבל, אבל אמא שלי עבדה על זה כל כך קשה. חוץ מזה יצא לנו ממש מזל גדול, כי לגמרי במקרה, הנושא שנבחר לנשף הוא 'ארץ הממתקים'".

האם חילקה לכל השכנים והמכרים סוכריות וביקשה שישמרו על העטיפות שלמות

העטיפות קופלו בעזרת פינצטה

"הרעיון עלה לי בזמן משחק הוקי של הילדים, לפני שנים", מספרת קארין על המשימה הגדולה שסיימה כעת. "ישבתי שם וראיתי אמא אחת שוזרת עטיפות של מסטיקים אחת בשנייה. מיד זה מצא חן בעיני. לא מיד ידעתי מה בדיוק לעשות. היו חמישה ניסיונות כושלים לפני השמלה המוצלחת הזאת, לכן גם קשה לנו להעריך בכמה עטיפות סוכריות השתמשנו".

בשלב מסוים גם האם הפסיקה לספור את כמות העטיפות

בטכניקה הסיזיפית הזאת מקופלת כל עטיפת סוכריה שמונה פעמים, ועוברת קיפול חזק אחרון בעזרת פינצטה, וכל העטיפות, לאחר שנשזרו, נתפרו לשכבת בסיס של בד כחול. "מה שבטוח", מודה קארין, "לא יכולנו לאכול לבד את כל הסוכריות האלה, אז ביקשנו עזרה מהקהילה. חילקנו לכל השכנים והמכרים סוכריות, וביקשנו שישמרו את העטיפות ויחזירו לנו, ושישתדלו לא לקרוע אותן. כמובן שמרבית האנשים מאוד שמחו לעזור".

>> גם בארץ: קבלו איך נכנסים (בטירוף) לגיל מצוות