באסט האונד: הצייד הקטן

במבט ראשון הבאסט האונד לא נראה כמו כלב ציד טיפוסי. בעצם, גם במבט שני לא. אבל שמו מעיד שלמטרה זו הוא נוצר. מקור השם "באס" הוא במילה הצרפתית "Bas" שפירושה נמוך, והמילה "האונד" מצביעה על היותו כלב ציד. בשל ממדיו הקטנים הוא היה צד חיות קטנות אף יותר ממנו כגון שועלים, ארנבות, אופוסומים ופסיונים. כישוריו מגוונים והוא מסוגל לצוד לבד או בלהקה, בשטח פתוח או במאורה.

זנבו זקוף ומעוקל וקצהו בדרך כלל לבן, כדי שיהיה קל לצייד לאתר אותו כשהוא צד בשיחים או בעשבים | צילום: Brendon Thorne, GettyImages IL

כצאצא ישיר של הבלאדהאונד, חוש הריח שלו אמנם מצוין, אבל הרפלקסים שלו אטיים ביותר. אך גם לזה יש יתרונות. האטיות שלו נוחה במיוחד עבור ציידים רגליים, שאינם רכובים על סוסים, וגם סביר שהוא לא יפחיד את החיה הניצודה הנמצאת מחוץ להישג ידו, או פיו ליתר דיוק.

כלב לוויה או כלב ציד?

הבאסט האונד התפתח בצרפת, שבה זכה לפופולריות רבה בעיקר במאה ה-19. בשנת 1853 הוצג לראווה בפריז פסל ברונזה של כלבי הבאסט האונד של נפוליאון השלישי. עשר שנים לאחר מכן הוא הוצג לראשונה בתערוכת כלבים בפריז, ואז התוודעו אליו מגדלים משאר מדינות אירופה. השמועה התפשטה במהרה גם לאנגליה. בעקבות כך התגלעו סכסוכים בין מגדלים ששמו דגש רב על טיפוח תכונותיו החיצוניות של הכלב ככלב תערוכות וגידלו אותו ככלב לוויה, ובין אלה שרצו לשמר את יכולותיו הטבעיות ככלב ציד. לאחר מכן הוא הגיע גם לאמריקה. שם המגדלים החלו לפתח את הבסט האונד בצורה שמדגישה את תכונותיו החיצוניות ואופיו ככלב לוויה וגם משמרת את יכולות הציד הטבועות בו.

לאמריקאים הייתה כנראה חיבה מיוחדת אליו, כי עד מהרה הוא נהיה לחלק בלתי נפרד מתרבות הפופ - הוא הסמל הרשמי של יצרנית הנעליים Hush Puppies, שחרתה על דגלה ייצור של נעליים נוחות. הוא הופיע בסרטים רבים ובשנת 1956 אלביס פרסלי הופיע בתכנית טלוויזיה עם שירו המפורסם "Hound Dog", אותו שר לבאסט האונד בשם שרלוק.

יש שמועות על כך שג'ורג' וושינגטון גידל כלבי באסט שקיבל במתנה מלפאייט, קצין בצבא ואריסטוקרט צרפתי. בארצות הברית אף נערכים פיקניקים כדי לגייס כספים לעמותות המצילות את הכלבים האלה. האירועים האלה, שמשתתפים בהם מאות מגדלים עם כלביהם, הפכו למסורת באזורים רבים ובמהלכם נערכות תחרויות משעשעות והזויות בין הכלבים. המשתתפים קובעים לאיזה באסט האונד יש את האוזניים הארוכות ביותר ואיזה כלב יכול להחזיק מגבת על ראשו למשך הזמן הארוך ביותר.

לא מתאים לאוהבי השקט | צילום: Bruno Vincent, GettyImages IL

אוזניים במקום מטאטא

הבאסט האונד הוא כלב גדול עם רגליים קצרות והורבע כך ש"יסבול" מגמדות. גובהו עד השכמות כ-30 ס"מ ומשקלו בין 16 ל-32 ק"ג. אמנם מדובר בכלב נמוך, אך הוא יכול להגיע לדברים המונחים על השולחן בקלות בשל גופו הארוך. פרוות הבאסט האונד חלקה, דחוסה וקצרה. טיפוחה פשוט מאוד והיא נושרת במשך כל השנה. כל צבע פרווה מתקבל, אך הצבעים הנפוצים הם טריקולור (שחור, חום ולבן), לבן עם כתמים אדומים, אדום עם גרביים וזנב לבנים, דבש ולבן, לימון ולבן.

אוזניו הארוכות והנפולות הן אחד מסימני ההיכר הבולטים שלו. שייקספיר תיאר אותן בפואטיות רבה כ"מטאטאות את טל הבוקר", אבל בבית הן פשוט מטאטאות את הרצפה. עוד סימן היכר הוא פרצופו העצוב שבשילוב מבטו הנוגה פשוט אי אפשר לעמוד בפניו. דבר זה נגרם עקב עודפי העור הרבים שיש לו באזור ראשו, היוצרים את הקמטים האופיניים. תכונות אלה לא רק אחראיות למראהו המיוחד של הכלב, אלא יש להן גם תפקיד פונקציונלי. העור הרפוי המדלדל מצווארו ואוזניו הארוכות עוזרים לבאסט האונד ללכוד את הריח של האובייקט שאחריו הוא עוקב.

הבאסט האונד הוא כלב בריא למדי, אך הוא זקוק לפעילות רבה ולתזונה נכונה כדי שלא יצבור משקל עודף. הבעיות הבריאותיות המוכרות שלו עלולות להופיע לאחר שיטוט בטבע, ולכן מומלץ לאחר טיול לנקות את אזור העיניים ואזור הפה שלו במגבת לחה. באזור שמתחת לגלגלי עיניו הנפולות יכול להצטבר לכלוך, ובקפלים שבאזור פיו יכול להצטבר ריר שיוביל לדלקת. מומלץ להשקיע תשומת לב מיוחדת באוזניים. לבאסט האונד יש נטייה למחלות אוזניים שעלולות להפוך לכרוניות אם הן נוגעות בקביעות במזונו או בקרקע. תוחלת החיים שלו היא 12-10 שנה, בדומה לכלבי ציד רבים אחרים.

הבאסט האונד הוא כלב חברותי במיוחד | צילום: Christopher Furlong, GettyImages IL

נביחה מוזיקלית

הבאסט האונד הוא כלב חברותי במיוחד, נאמן, עדין ושלו. הוא משתלב בקלות בחיי המשפחה, מסתדר נפלא עם ילדים ונוהג להפגין חיבה כלפי בעליו. בקיצור חיית מחמד נהדרת, אך לא לאוהבי השקט. הבאסט האונד ידוע ככלב ווקאלי ויש לו נביחה מוזיקלית ועמוקה. הוא נוהג לנבוח וליילל כשהוא רוצה משהו או כשהוא חושב שמשהו רע עומד לקרות (כמו סערה שמתקרבת).

לבאסט האונד יש גם נהמה אופיינית שנשמעת כמו מלמול. הוא משמיע אותה כשהוא רוצה תשומת לב או מתחנן לאוכל, והיא משתנה בעוצמתה בהתאם למצב. לכן אל תתפלאו אם תתקלו בבעלי באסט האונד שטוענים שכלבם מדבר.

הבאסט האונד עקשן לפעמים ולפיכך זקוק לבעלים קשוחים, סבלניים, עקביים ובעלי ביטחון. רצוי גם כאלה שהם בעלי חוש הומור, ואם יאהבו אותו הוא יהיה מאושר מאוד ויחזיר אהבה. הוא לא פראייר ובמידת הצורך ישמח לבצע טריקים עבור אוכל. אם לא יציעו לו חטיף טעים, סביר להניח שהוא ישכח את מה שלמד, אך במפתיע הוא ייזכר בדבר במהירות ברגע שיראה את הצ'ופר המיוחל. הבאסט האונד יכול לחיות בדירה. הוא לא פעיל כשהוא בתוך הבית, אך בחוץ הוא מסוגל לרוץ ולשחק במשך שעות. לכן יש לספק לו הזדמנויות מספיקות למשחק מחוץ לבית. עם זאת, אין לשחררו במקומות פתוחים ובטיולים - אם הוא יתחיל לעקוב אחר שביל ריח מעניין יהיה קשה להסב את תשומת לבו וייתכן שהוא בכלל לא ישמע את בעליו.

מתוך: מגזין עיתון חי

לקבלת גליון של עיתון חי במתנה לחץ כאן