תחרות ספורטיבית: הצביעו לסיפור שאתם הכי אוהבים

הצביעו לסיפור האהוב עליכם

1. הסיפור של דור

שלום חברים,

הסיפור שאני רוצה לספר לכם קרה לי כשהיינו בטיול בשוויץ באתר סקי בשנה שעברה. הורי מאוד אוהבים את ספורט הסקי. הם רצו לשתף אותי בחוויה המדהימה וטסנו לטיול כיף לשוויץ. התרגשתי מאוד שגם אני אוכל ללמוד לגלוש בשלג במסלולים מקצועיים (במיוחד לילדים).

אחרי חמישה שיעורים של למידה עם מדריך, החלטנו שאני יכול לגלוש לבד. גלשתי בשלג כמה מטרים והרגשתי כיף גדול - חוויה שלא הייתה לי מעולם בשום ספורט אחר!

פתאום נתפסו לי המכנסיים באחד מהעצים ונתליתי באוויר. לא יכולתי להשתחרר. פחדתי שהמכנס ייקרע. המראה היה מצחיק מאוד (כמו תמונה מתוך סרט של פספוסים). אמא שלי ראתה אותי וניסתה להגיע במהירות, אבל השלג היה עמוק מאוד והיה קשה להגיע אליי.

ואז הרגל שלה נתקעה עמוק-עמוק בשלג . בסוף היא הצליחה להוציא את הרגל ,אבל הנעל שלה נשארה עמוק עמוק בתוך השלג. כולנו צחקנו מאוד. אבא שלי הגיע וחילץ אותי (העיקר שלא נשארתי כמו בובת שלג תלויה.

לבסוף חזרנו לכניסה של האתר. הייתה שם חנות, ואימא קנתה לעצמה נעליים ולי מכנסיים. העיקר שזה היה מאוד מצחיק, ושלא קפאנו!

2. הסיפור של שחר א'

בכיתה שלי, אני לא נחשבת לאחת שטובה בספורט, כי חושבים שאני חלשה ביותר, אבל הם לא יודעים ששיחקתי טניס במשך 5 שנים! טניס הוא הספורט שאני הכי הכי אוהבת. התחלתי לשחק בגיל 5, ואני זוכרת את זה כאילו זה היה אתמול.

אני ממש אהבתי לשחק, כי זה היה פשוט כיף. בכל יום שישי אחרי הלימודים היינו יוצאים עם מחבט טניס ומשחקים. זה היה הספורט האהוב עליי ביותר, ואני תמיד אוהבת לראות תמונות ולהיזכר מאז.

אני אוהבת לשחק, פשוט לא ממש יוצא לי עכשיו, וזה מה שמבאס אותי.

געגועים עזים לטניס | צילום: AP

3. הסיפור של רון

קוראים לי רון ואני בן 5 וחצי. אני מתאמן במכון קארטה כבר שנה שנייה. אני מאוד תחרותי וכבר בשנה שעברה זכיתי באליפות קארטה לילדים בני 5-6. בכל דבר אני רוצה להיות הטוב ביותר.בשנה שעברה היה חוג שחמט בגן ובסוף השנה קיבלתי תעודת הצטיינות.

 גם בלבוש, אני לא אוהב ללכת לגן עם בגדים שנראים כמו פיג'מה, ובטח שלא עם סנדלים, רק עם נעלי ספורט כדי שאני אוכל לרוץ יותר טוב ולקפוץ יותר טוב.

4. הסיפור של יסמין

שלום לכולם קוראים לי יסמין ואני בכיתה ז'. בכיתה ו' התחלתי ללכת עם הבנות מהכיתה שלי לחוג אתלטיקה. בחוג למדנו ריצות ארוכות, ספרינטים , הדיפת כדור ברזל ועוד. אני מאוד אוהבת לעשות ספורט אך אני לא מאוד טובה בזה. אני לא גמישה וגם לא רצה מהר, אך בכל זאת רציתי לתת לזה צ'אנס

המשכתי בחוג, ואז הגיעה התחרות הראשונה באתלטיקה. אני נבחנתי בהדיפת כדור ברזל, ולא הייתי מאוד טובה, אבל בגלל שכולם היו בענפים אחרים אני נבחרתי להיבחן בזה. כל יום התאמנתי בהדיפת כדור ברזל ולא מאוד הצלחתי, אבל קיוויתי שבתחרות אני אהיה טובה.

הגיע היום של התחרות. זרקתי את כדור הברזל ולרוע מזלי התוצאה שלי לא הייתה מאוד טובה. כשכל הילדים הנרגשים הסתכלו על דף התוצאות אני ראיתי שאני מקום אחרון. הייתי נורא מבואסת, וחשבתי שאני לא ארצה להשתתף יותר בתחרויות וללכת לחוג האתלטיקה, אבל הזמן עבר והחלטתי בכל זאת לתת לזה צ'אנס. המשכתי להתאמן, אבל הפעם יותר בכיוון של ריצות.

השנה בכיתה ז' אני ממשיכה בחוג אתלטיקה ומתאמנת כל יום בריצה ושואפת להגיע למרוץ של אלפיים מטר. גיליתי שזה מאוד כיף לרוץ. תמיד חשבתי שזה נורא מעייף וקשה, אבל עכשיו יש לי מרץ והמון כוח רצון, ואני יודעת שאם אני באמת רוצה אני גם מצליחה.

גם ההרגשה הטובה אחרי שאתה מסיים ריצה ארוכה או כל ענף ספורט אחר שווה את כל המאמץ. אתה שותה מים וחושב על כמה כיף שהשתפרת ושהצלחת לעשות את זה! אז אני ממליצה לכולכם אף פעם לא להתייאש, וגם אם קשה, תזכרו את ההנאה שבסוף. מי יודע ? אולי תהיו אלופי העולם, ואולי גם אני.

שווה את המאמץ | צילום: עודד קרני

5. הסיפור של אלינור

אני אלינור ואני מאד אוהבת לרקוד אבל אצלי זה לא סתם תחביב - אלה החיים שלי! אני רוקדת 17 שעות בשבוע קלאסי, מודרני, היפ הופ, מחזות זמר, לירי, פלמנקו, קלאסי ספרדי וקומפוזיציה. כל מי שמכיר אותי יודע שאין אלינור בלי מחול, ואין מחול בלי אלינור!!

אני במגמת מחול ואחרי בית הספר מתאמנת בסטודיו. אצלי ריקוד הוא התרופה להכל. אני לא מפסידה אף שיעור! אני יכולה לבוא לשיעור מחול אחרי יום ארוך ונורא כשכל מה שאני רוצה לעשות זה לבכות, אבל שאני אצא מהשיעור אני אהיה הכי מאושרת בעולם!

אני בשיעורי מחול כבר מגיל 3 ולא הפסקתי לרגע. תמיד אמרו לי שאני רקדנית מלידה. אני והמחול זה סיפור אהבה!!!

6. הסיפור של איתמר

בקיץ הייתי עם המשפחה באילת. אח שלי עשה קורס צלילה ובגלל שאני בן 10 לא יכולתי גם. כבר צללתי צלילת אינטרו 3 פעמים ורציתי לעשות בננה, אבל להורים שלי לא התחשק לעשות איתי.

אבא שלי הציע לי לנסות סקי. ההורים שלי היו על הסירה ואני במים. המים היו קפואים. המדריך נתן לי הוראות לכופף ברכיים לחזה, והתחיל להשיט את הסירה ואני נעמדתי. לא נפלתי. היה פשוט כייף. בסיבוב נפלתי ואז שוב עליתי למעלה.

היה פשוט מדהים. בשבת האחרונה אבא שלי לקח אותי לפארק דרום לעשות סקי בכבלים. אני צריך להשתפר בסיבובים. זה ממש מגניב. מחכה לפעם הבאה.

חוץ מזה, אני בחוג קפוארה ומתחיל רכיבה על סוסים.

צלילה נעימה | צילום: אלינה ציבקין

7. הסיפור של הדר

טוב אז ככה: הספורט האהוב עלי הוא טניס. בערך בכיתה ה', לקחו אותנו למרכז הטניס באשקלון ומאז פשוט לא הפסקתי.

בהתחלה הלכתי רק כדי לצאת ממחוייבות ואז באתי שוב ושוב, וממש נהניתי. הכרתי מדריכים ועוד ילדים שמשחקים טניס. בשבילי טניס זה ממש חשוב, כמו כל מקצוע, מתמטיקה מדעים וכ'ו. אני נמצאת שם הרבה במרכז הטניס וכל פעם שזה מתבטל זה הכי מבאס בעולם.

אני לא יודעת מה הייתי עושה בלי הטניס. זה מרגיע וזה השעתיים ביום לעצמך.

8. הסיפור של אודיה

הסיפור שלי על הספורט הוא שאני בנבחרת כדורעף של בית הספר מזה 5 שנים. בשנה השנייה שלי הגעתי יחד עם קבוצתי למקום שלישי בארץ (התחרות הייתה בוינגייט. כל שנה אנחנו הולכים להתחרות שם, ובשנה שעברה זכינו במקום שני בבית בנדל במחוז צפון. אני אוהבת את הספורט הזה וכל ספורט אחר.

בבית הספר בשיעורי הספורט שלי רצה ומשחקת משחקי כדור, ביניהם : כדורעף, כדורסל, כדורגל ,מחניים, בית שדה ועוד. אני טובה בכל המשחקים האלה.

ובכלל, בספורט אני מקבלת 100 בכל שנה בתעודה.

9. הסיפור של שחר ב'

לפני שנה נבחרת ישראל שלנו בכדורסל עשתה הכנות לקראת היורובסקט הקרב ובא. משחק אחד שיצא לי ללכת אליו הוא משחק הכנה נגד הולנד שהתקיים בהדר יוסף.

כשהגענו לא נתנו לנו להיכנס כיוון שכל האולם היה מלא, אבל במקרה באותה הזדמנות נסענו לראות את המשחק עם בני הדודים שלנו, עדן וניב, שאביהם יוסי הוא מאמן כדורסל עם קשרים למאמנים בכירים בארץ. הוא נכנס פנימה וכעבור כמה זמן חזר ואמר שאנחנו יכולים להיכנס, עודד קטש אישר לו.

האוהדים שחיכו יחד איתנו היו פשוט המומים שנתנו לנו להיכנס, ויש להם גם סיבה טובה, כיוון שלא היה מקום למעלה. יוסי סידר לנו כניסה לVIP! יכולנו לראות את השחקנים ממש קרובים אלינו, ובסוף המשחק אפילו הספקתי ללחוץ ידיים, להצטלם ולקבל חתימות.

לא בכל יום יוצא לך להיות ב-VIP של משחק כדורסל. זו הייתה חוויה של אולי פעם בחיים. לא אשכח את זה לעולם!

חוויה של כמעט פעם בחיים | צילום: חדשות 2

10. הסיפור של אביב

הספורט המועדף עליי ביותר הוא טניס. התחלתי לשחק השנה ואני ממש נהנה. בשנים האחרונות לא עסקתי בדיוק בפעילויות ספורטיביות, ומכיוון שממש חשוב לי לשמור על כושר ועקב המלצות של חברים טובים, נרשמתי השנה לחוג טניס.

בהתחלה, כשהגעתי, לא ידעתי ממש מה לעשות, מכיוון שלא יצא לי ממש לשחק טניס, ולכן ממש פחדתי שאביך את עצמי. אבל כשראיתי את קבוצת הטניס ששייכו אותי אליה, וזיהיתי כמה חברים שלי, אבן ירדה לי מהלב. אני עדיין קצת חששתי ממבוכה אבל הרבה פחות. המדריך חילק אותנו לזוגות והתחלנו לשחק.

שיחקתי הרבה יותר טוב ממה שציפיתי, אולי בגלל שיצא לי כמה פעמים לשחק טניס שולחן. הרגשתי ממש טוב עם עצמי, שאני עושה ספורט שאני די טוב בו, וממש ממש נהנתי. זו הייתה גם פעם ראשונה מזה שנים שהזעתי המון, ובשבילי זה סימן טוב כי זה אומר שהתאמצתי ולא חיפפתי. המסקנה שלי היא שספורט ממש חשוב וממש עוזר לך ושכדאי מאוד לשמור על כושר כי זה גם תורם לבריאות.

כפי שקראתם, לכל אחד ואחת יש את החיבור המיוחד אל הספורט. עכשיו אתם מוזמנים להצביע לסיפור שהכי אהבתם. הילדים שיקבלו הכי הרבה הצבעות יזכו בזוג נעלי ספורט של ניו באלאנס. שווה לאללה!

כנסו להצביע לסיפור שהכי אהבתם

 

לקריאת כללי התקנון

>>רוצים לראות את הדגמים החדשים של ניו באלאנס? כנסו לאתר הבית

>>בקרו בדף הפייסבוק של ניו באלאנס