הדיירים: ליאת גליק, שחקנית ("ג'ירפות", "כיפור") ובמאית, בוגרת הסטודיו של ניסן נתיב, המסיימת בימים אלו את סרט הגמר שלה בלימודי קולנוע, ונטשה, כלבת לברדור לבנה מקסימה ואהובה מאוד.
הדירה: דירה בצפון הישן של תל אביב, עם שני חדרים ובגודל של 55 מ"ר. הדירה הישנה הייתה שייכת לסבה של ליאת שהלך כבר לעולמו, ובמשך השנים היא הושכרה לסטודנטים. הדירה הייתה מיושנת, חשוכה ולא מתוחזקת.
משך השיפוץ: ארבעה חודשים וחצי.
החזון: ליאת ואני גדלנו בשכונה הזאת, ולשתינו נשארו זיכרונות וגעגועים לזמנים בהם אנשים לא סגרו מרפסת בכדי לקבל עוד שטח לבית. לכן, כאשר תכננו את הדירה לפני השיפוץ, היה לנו חשוב לשמור את המרפסות הרומנטיות של פעם, למרות מימדיה הקטנים של הדירה. החזון היה למצוא את האיזון בין הגעגועים לעולם הישן לבין מבט לעתיד.
שולחן מאיקאה, שנדליר מבית הכנסת
השיפוץ כלל שינוי טוטלי של כל מה שהיה בדירה (שבירת קירות, החלפת רצפה, החלפת אינסטלציה ועוד) אבל מתוך מטרה לתת לבית החדש נגיעות נוסטלגיות.
השיפוץ כלל שבירה של קירות לפתיחת החלל (קיר בכניסה לבית ובמטבח). בכל הבית יצקנו רצפת בטון שמזכירה לנו פשטות של כביש ודרך, ויצרנו קיר סיליקט לאורך החלל (שהזכיר לליאת את הקיר שהיה בבית ילדותה). דלת שהובילה מהמטבח למרפסת נסגרה והפכה לחלונות.
הסלון: תכננו מתחם המכונה "ליוינג ספייס", מה שאומר שכל ההתרחשות בבית נערכת באותו החלל; הסלון משמש לאירוח, לאכילה ולעבודה. המרפסת של הסלון היא אלמנט חשוב שכאמור נשאר. במרפסת הוצבו דרגשים שאפשר לשבת עליהם. דלתות ההזזה שעשויות מזכוכית ועץ, נצבעו בצבע שמן עם לוק של חלונות ישנים. לסלון נקנתה ספה חדשה בצבע חאקי, מזוודה ישנה משמשת כשולחן באמצע הסלון, ושולחן נוסף נקנה ב"איקאה". הבר השחור משמש גם כפינת אוכל וגם כמשטח עבודה רחב.
פינת העבודה היא לא פינה רשמית. מעליה נתלה אהיל אדום שמזכיר סצינה משנות החמישים. המחיצה של פינת העבודה היא חלון של בית אחר, שנשמר אצלי במשך שנים וסוף סוף מצא את מקומו.
המטבח: עשוי מדיקט ולא מעץ. מדובר בדיקט הכי יפה שמצאתי שמצופה בעץ ליבנה. במטבח יש כמה מדרגות שיוצרות מראה מעניין לאורך המשטח ומאפשרות הנחה של חפצים שונים.
אמבטיה: מכיון שהיה מדובר בחדר אמבטיה ישן, מלפני ארבעים שנה, היה צורך בהחלפה של כל האינסטלציה. כל הכלים הסניטריים הוחלפו. הברזים המודרניים נקנו ב"ספדה" והקיר חופה בפסיפס זכוכית.
טיפ: אל תשכחו את חדוות היצירה.
מציאון: הפריט האהוב עלי הוא מנורת הסלון שהגיעה מבית כנסת ונרכשה בשוק הפשפשים.
דבר המעצבת: ההפתעה הגדולה הייתה החיבור המופלא ביני לבין ליאת, שהתפתח מאז לחברות קרובה. ליאת רתמה אותי להתנדב ליצירת חדר הנצחה לניסן נתיב שנמצא כרגע בתכנון. היא שיתפה אותי ביצירת האספקטים האסתטיים של סרט הגמר שלה למנשר, והיצירה המשותפת היא חוויה מעמיקה ומרתקת במיוחד. היתה בינינו הסכמה מלאה לגבי אופן השיפוץ. הכי נהניתי מבחירת התאורה.
סיגל שכטר, אדריכלות ועיצוב פנים
>> למדור הקודם: לשפץ במיליון וחצי שקל
לכל הבתים במדור בשיפוץ
מעצבים ודיירים, יש לכם בית להשוויץ בו? יש תמונות לפני השיפוץ ולאחריו? כתבו לנו