הדיירים: זוג שכירים בסוף שנות השלושים, עם ארבעה ילדים - שני בנים ושתי בנות בגילאי 6 עד 17. משפחה מסורתית שנוהגת לארח לעיתים קרובות.
הדירה: דופלקס גן בן 11 שנה במודיעין. לפני השיפוץ, הבית היה חסר סגנון או עיצוב מוגדרים. הוא הכיל אוסף של רהיטים שהדיירים צברו במשך השנים. בקומת הכניסה היו חדר העבודה, הסלון, המטבח ושרותי אורחים, ובקומה השניה - חדר שינה לשני הבנים, חדר הורים קטן ללא אמבטיה אישית, ושני חדרי ילדים נוספים.
החזון: לאחר 11 שנה בבית, הבעלים חשו צורך להתאים אותו מחדש לצרכיהם. היעד: בית שכיף לחיות ונעים לארח בו. הזוג ביקש ליצור מרחב נוח יותר; פינת אוכל גדולה שמתאימה לאירוח, יחידת הורים מפנקת ונפרדת מקומת הילדים שכבר גדלו, וחדר ילדים לכל ילד. האווירה המבוקשת הייתה אווירה כפרית בצבעים בהירים.
עלות השיפוץ: כ-400 אלף שקלים. התקציב הראשוני שעמד לרשות הפרויקט היה נמוך בהרבה (כ-100 אלף שקלים), אבל עם תחילת העבודה הבינו בני הזוג שיצטרכו להשקיע יותר כדי להגיע לתוצאה אליה שאפו.
משך השיפוץ: כחצי שנה. בני הזוג החליטו לבחור את אנשי המקצוע לבד על מנת להוזיל עלויות ולא לשכור שירותיו של קבלן.
כמו צימר בכפר
המראה הכללי שנבחר לבית הוא כפרי (אווירה פרובאנסית) ולכן הגוונים ששולטים בו הם צבעים בהירים וגווני שמנת שנשמרו לאורך בחירת כל הפריטים המשלימים - מנורות, סדינים, מגבות ונרות. הריצוף הוחלף לאבן טרוורטין נוצ'ה (בגודל של 60 על 60 ס"מ), הוספו טייחים צבעוניים ולסלון נוסף טפט עדין, שיוצרים תחושת חמימות בבית. שירותי האורחים מתחת למדרגות זזו ממקומם כדי לאפשר חדר אמבטיה רחב בחדר ההורים. כל האמבטיות הוחלפו על כל מרכיביהן, מכלים סניטריים וברזים ועד ריצוף וארונות.
המטבח: בדומה לבית כולו, המטבח עוצב בגוונים בהירים מאוד. בהתחלה בני הזוג חשבו רק להחליף את דלתות המטבח אך ביצעו שינוי נרחב יותר שכלל הורדה של קיר שחצץ בין המטבח לכניסה לבית. הסרת הקיר יצרה תחושת מרחב ובמקומו נבנה אי ישיבה ממשטח של עץ אלון מלא. ההחלטה על הסרת הקיר לא הייתה פשוטה, אך בסופו של דבר בעלי הבית נהנים מאוד מהאי ומהשימוש הפרקטי שנעשה בו. במקום לחפות את הקיר בחיפוי קרמי הוא נצבע בטיח פיגמנטי ליצירת מראה אותנטי. פינת האוכל מוקפת בשישה חלונות ענק, שנעטפו בוילונות רומיים שנסגרים כמו קירות מסך על מנת ליצור תחושה אינטימית ופרטית.
הסלון: חלון הסלון הורד והורחב לכיוון הגינה, ממנה "נגנב" חלק שנוכס לתוך הבית ליצירת חלל גדול יותר לפינת האוכל. מהסלון הקודם הוצאה פינת האוכל שזכתה למרחב גדול יותר. הרהיטים בסלון נשארו כשהיו. הספה הכתומה הייתה חדשה ובמצב טוב ונשמרה. על מנת לסגנן את החדר הוסף טפט בגווני שמנת על הקיר. השולחן הסלוני והאופניים העתיקים הם חלק מהפרטים שבעלת הבית נוהגת לאסוף ולשפץ בעצמה.
חדר ההורים: בחדר ההורים הקודם היה חדר עבודה, אליו הייתה צמודה אמבטיה קטנה ומיושנת. הקירות של החדר נשברו, החדר נפתח, נוספו נישות גבס והרצפה חופתה בפרקט לבן. נבנתה אמבטיית ג'קוזי פתוחה על מדרגה, והיא צופה אל המיטה ואל הטלוויזיה שתלויה על זרוע מסתובבת. המיטה הקודמת נשמרה אבל עברה צביעה לגוון שמנת. חלל השירותים והמקלחון סגורים בקיר זכוכית חלבית על מנת ליצור תחושה של פרטיות. לחדר ההורים צמוד חדר ממ"ד שהפך לחדר ארונות. בסך הכל החדר הפך למעין "צימר" מפנק לבני הזוג כפי שחלמו. כל הפריטים המשלימים (מגבות, וילונות, כלי מיטה) הוחלפו לגווני שמנת על מנת להשלים את המראה הלבן והנקי.
חדרי הילדים: כל ילד קיבל חדר משלו. הקירות קיבלו נגיעות בצבעים שנבחרו על פי טעמם של הילדים, והרצפה שנבחרה היא פרקט בגוון עץ בוק חמים. אמבטיית הילדים שופצה על טהרת הגוונים הבהירים. הקיר טויח בגוון תכלת ועליו נתלתה מראה בסגנון עתיק עם מסגרת זהב.
קניות מגניבות: לחדר השינה נקנו שלל פריטים לבנים שהקנו לו אווירה "צימרית" - מהמצעים, דרך הבובות המקשטות ועד הפרחים הלבנים. גופי התאורה במטבח הם למעשה גופי התאורה הישנים ששודרגו על ידי הוספה של גוף תאורה זהה נוסף וכמעט לא הצריכו הוצאה כספית.
פריט אהוב במיוחד: שעון לבן שתלוי באמבטיית ההורים ומוסיף המון חן לחלל.
דבר המעצבת: נעניתי לכל בקשה של הדיירים, אך כל השינויים נעשו בשיתוף. בעלי הבית סמכו עליי באופן מלא, מה שהביא את העבודה והתוצאות לשביעות רצון כולם. לדבריה של בעלת הבית: "הוגשם החלום לפינת אוכל גדולה, וכן לחדר הורים מפנק שמרגיש כאילו הלכנו לישון והתעוררנו בצימר".
שרון דוד היא מעצבת פנים בעלת משרד לתכנון ועיצוב פנים
>> למדור הקודם: בעל הבית משפץ בעצמו
לכל הבתים במדור בשיפוץ
מעצבים ודיירים, יש לכם בית להשוויץ בו? יש תמונות לפני השיפוץ ולאחריו? כתבו לנו