הדיירים: אשת שיווק בשנות ה-60 לחייה, שמרבה לארח את משפחתה.
הדירה: ברמת אביב, בקומה ה-15 והאחרונה בבניין שנבנה בשנות ה-80. שטחה כ-90 מ"ר, גובה התקרה 2.48 מ'.
לבנין לובי מפואר ומשופץ, אבל הדירה הייתה מוזנחת מאוד.
לפני השיפוץ היו בה ארבעה חדרים - שלושה חדרי שינה וסלון. תכנון הדירה היה לקוי. האמבטיה והשירותים הצפופים והמוזנחים צפו לנוף הים, ואילו שלושת חדרי השינה התעלמו ממנו לחלוטין. הסלון היה קטן וצפוף, ולידו עמד חדר נוסף שגם הוא קטן מאוד. זווית הראייה מהסלון הייתה צרה ומוגבלת, עם נוף לבנייני מגורים. בצמוד לסלון מוקמה פינת אוכל ללא קשר למטבח, שאליו היה צורך להגיע בדרך עקיפה. המטבח עצמו היה בכניסה לבית, האפיל עליה ויצר תחושה קלסטרופובית וצפופה.
החזון: הדיירת ביקשה לשנות באופן מהותי את אופי הדירה, מצפופה וסגורה לפתוחה יותר, מרווחת ומאווררת. למעשה, שום חדר בדירה המקורית לא היה במקום הראוי. המטרה הייתה לתכנן דירה נכונה יותר תוך ניצול היתרונות הסביבתיים כמו הים, אשר תתאים לצרכיה של בעלת הבית - לא הרבה חדרים קטנים אלא חלל מואר ונעים.
משך השיפוץ: שלושה חודשים.
עלות השיפוץ: כ-300,000 שקל, כולל הריסה, בניה (גבס, בלוקים, אינסטלציה, חשמל), ארונות קיר וארונות מטבח, עיבויי גבס, טפטים וכו'.
המטרה: לופט ניו יורקי
השיפוץ התחיל בשינוי מוחלט של כל החלל. במקום שלושה חדרי שינה, קיבלנו סלון גדול ופתוח. שאר הפונקציות (מטבח, פינת אוכל ושירותים) זזו ממקומם.
החומרים בהם השתמשתי: ריצוף אבן בגוון אפור בהיר בגמר מט, קירות בציפוי טפט, תאורה מינימלית המייצרת פינות איכותיות, קירות בהירים, חיפויי גבס ויצירת מדפים בקיר הטלוויזיה.
ניתנה תשומת לב לפרטי בניה רבים ומקוריים. למשל, מעל המטבח הוצב פס תאורה דק מפלורוסנט, שמתחבר עם הנמכת גבס של מיזוג אוויר. למעשה, כל אילוץ הפך לאלמנט עיצובי.
המהפך בדירה דרש פתרונות יצירתיים מאוד לשינויי האינסטלציה, מאחר וגובה מילוי החול ברצפה היה כ-10 ס"מ בלבד. לצורך זה ניתנו פתרונות מקוריים, כמו הנמכות גבס באזורים מסוימים. בחדר השינה, למשל, היה צינור אינסטלציה שהיינו צריכים להסיט כך שיהיה ניתן להזיז את הקיר. לצורך זה העברנו אותו בסמוך לתקרה וסביבו בנינו הנמכת תאורה.
סלון: הסלון הוא הפונקציה היחידה שנשארה באותו מיקום אחרי השיפוץ, אבל כל הסביבה נפתחה. את החדר הצמוד לסלון פתחנו, וכך כשעומדים בכניסה לבית מקבלים חלל זורם גדול ופתוח, הצופה לשלושה כיווני אוויר ולים.
לדיירת היה בראש מראה של לופט ניו יורקי, ואני זרמתי איתה. הלכנו על צבע לבן. מכיוון שהספה באמצע הסלון, היא הייתה צריכה להיות בהירה ולא דומיננטית. לפריטי העיצוב והיודאיקה של הדיירת מצאנו מקום בדמות הנישות.
פינת אוכל: מוקמה במקום אחד מחדרי השינה, וכעת היא צופה לנוף מרשים. אני והדיירת בחרנו יחד טפט מרשים בצבע שחור, שעליו מופיע צילום ישן של העיר ניו יורק, עם מילות השיר של פרנק סינטרה "ניו יורק, ניו יורק". בהתחלה חשבנו לקשט את הבית בתמונות,אבל בסופו של דבר החלטנו שבמקום הרבה דברים קטנים, נבחר פינה משמעותית בלב הבית, שתהיה כזו שעוצרים ומסתכלים עליה.
מטבח: בעבר המטבח סגר וצופף את הכניסה. כעת מיקמנו אותו במקום פינת האוכל, יחד עם דלפק אכילה קטן. התאמנו אותו לצרכי הדיירת, שגרה לבד ולא צריכה שטח אחסון גדול. לכן המטבח מאוד פונקציונלי ומינימליסטי, עם כל האבזור הדרוש, אבל לא תופס שטח גדול. הוא עכשיו פתוח לכל החלל.
פינת עבודה: בכניסה לבית מוקמה פינת עבודה פתוחה ומאווררת הצופה לים. הפינה מחוברת למטבח דרך קיר עם פתח גדול, שבו שטח אחסון, ומצדו השני ארונות המטבח.
חדר שינה: השירותים הנוספים הפכו לחדר שינה עם מרפסת דק קטנה, הצופה לים. בקיר שמול המיטה תלינו טפט עם צילום של השמיים, שלמעשה משלים את הנוף שנשקף מהחלון.
דבר המעצבת: בעלת הבית זרמה עם הרעיונות, קיבלה אותם בקלות, מה שהועיל מאד לנוחות העבודה. כשיש כימיה טובה בין בעלת הבית והאדריכלית וניתנים פתרונות מקוריים, נוצרת הסכמה וקבלה בדבר הפרטים והליך העיצוב הופך לנעים ומוצלח.
טיפ: קודם כל, כאשר נכנסים לבית או לחדר, חשוב להשאיר שטח פתוח ומאוורר מול הדלת, רצוי עם אור טבעי. הדבר משדר שלווה, אוורור ונוחות.
שנית, כאשר מחפשים כלים או חפצי נוי לבית, רצוי לא לקנות הכל בפעם אחת. כדאי לקנות את הפריטים הגדולים, לסדר אותם בבית, ואז לראות אם יש צורך בחפצים נוספים. לעיתים חלל הבית לא זקוק לעודף קישוטים, ולכן רצוי לשלוט בדחף הקניה.
פריט אהוב: הטפט המיוחד בפינת האוכל, שנקנה ב"גולדשטיין טפטים". הוא בהחלט לא שגרתי, והעובדה שהדיירת בת 60 - רק מוסיפה עוד נקודה לטובתה. היא אישה מדליקה, אין ספק.
אדוט טל, אדריכלית ומעצבת פנים B.ARCH
>> לבית הקודם במדור: חגיגה בסנוקר
לכל הבתים במדור
ואיך נראה בית במיליון דולר?
מעצבים ודיירים, יש לכם בית להשוויץ בו? יש תמונות לפני השיפוץ ולאחריו? כתבו לנו