הם אורחים לרגע, שמגיעים לארץ זרה ולבית שנבחר עבורם על ידי הממשלה ששלחה אותם. בתקופת שהותם בישראל הם נדרשים לעשייה דיפלומטית אינטנסיבית בשלל תחומים, שחלק לא מבוטל ממנה מתבצע מתוך "בסיס האם" – הלוא הוא בית השגריר. מעונם הפרטי משמש, פעמים רבות, לאירוח מסיבות קוקטייל וארוחות רשמיות עתירות משתתפים. אז מה בכל זאת גורם לשגרירים הזרים להרגיש בבית? מהי הפינה האהובה עליהם? מה מעורר את בלוטות הגעגוע שלהם או מזכיר להם את ביתם שבמרחקים? איך בדיוק ישראל מזכירה את אוסטרליה? איך משחק שחמט יכול לחבר בין שווייץ לישראל? והאם כבר הספיקו לגבש דעה על האדריכלות והעיצוב המקומיים? יצאנו לבדוק.
עוד בערוץ עיצוב הבית:
- לכל הכתבות בערוץ living
- הברקת השנה: 100 טיפים לניקוי קל ויעיל
- בדקנו לאיזה פריט יש את האימפקט הגדול בבית
אוסטריה: געגועים לאלפים
השגריר: מרטין וייס
ותק בישראל: כשנתיים
מיקום הבית: הרצליה פיתוח
מה הופך House ל-Home:
"בית פירושו המקום שבו יקיריכם נמצאים סביבכם. במקרה שלי – אשתי, הילדים והכלב, שהוא לגמרי חלק מהמשפחה. גם הספרים שלך, פריטי הריהוט והאמנות שלך הופכים את ה-House ל-Home. בית סטנדרטי שמרוהט על ידי הממשלה שלך לעולם לא ירגיש בית אמיתי".
הפינה האהובה עלי בבית:
"הפינה האהובה עלי היא המקום שבו אני קורא את הספרים והעיתונים שלי ובודק את האימיילים האחרונים. הפרווה שנמצאת כאן יוצרת אווירה חמימה ומזכירה לי את הבית באוסטריה. יש לי כאן ציור של ידיד אמן שמציג את נופה של אחת הערים האהובות עלי ביותר – קיצביל שבאלפים האוסטריים. המשפחה שלי אוהבת לבלות שם בחורף ובקיץ, והציור הזה מזכיר את הנוף שאליו אנחנו מתעוררים בבוקר כשאנחנו מבלים שם".
מי עיצב את הבית:
"אשתי ואני ביחד. לאשתי יש טעם נהדר כשזה נוגע לרהיטים וצבעים, והיא יודעת היטב איך לעצב בית. וכן, בהחלט חשוב לי להיות מעורב בתהליך ובבחירות. החלק הטוב הוא שכמעט תמיד אנחנו תמימי דעים בעניין".
האם נושא קידום האדריכלות/העיצוב האוסטרי נמצא על סדר יומה של השגרירות בישראל? תוכל לספר לנו על הפעילות שלכם בתחום?
"הנושאים הללו הם בהחלט חלק מסדר היום של השגרירות. אנחנו משתפים פעולה, באופן קבוע, עם שבוע העיצוב בירושלים ועם מוזיאון העיצוב בחולון. המעצב האוסטרי תומאס פייכטנר (Thomas Feichtner) מציג שם בימים אלה בתערוכה 'קול וחומר בעיצוב'. בשנה הבאה אנחנו מתכננים להביא לישראל את סטפן סגמייסטר (Stefan Sagmeister), שהוא מעצב אוסטרי מדהים שחי ופועל מניו יורק, ובין השאר עבד עם מוזיאון גוגנהיים ועם הרולינג סטונס (עיצב עבורם את עטיפת האלבום “Bridges to Babylon” – מ"ש). אם הוא אכן יגיע, את חייבת לראות אותו... בתחום הארכיטקטורה הבאנו לא מזמן את האדריכל דיטמר אברלה (Dietmar Eberle) לסדנאות בישראל".
במהלך תקופת שהותך בישראל, האם כבר הצלחת לגבש דעה לגבי הארכיטקטורה והעיצוב המקומיים?
"מה שמרשים אותי בישראל הוא ריכוז המעצבים ומוסדות העיצוב המצוינים כאן. שנקר נהדרים בעיני, וגם בצלאל. היה לנו ניסיון נהדר עם המדרשה – הפקולטה לאמנויות בבית ברל, והרשימה עוד ארוכה. במילים אחרות העיצוב הישראלי חי ובועט, צבעוני ותוסס. אני מעריץ נלהב של רון ארד, מאוד אוהב את מה שהוא עשה במוזיאון חולון".
הולנד: פסנתר, פרחים ותה
השגריר: גילס בסחור-פלוך
ותק בישראל: כשנתיים
מיקום הבית: הרצליה פיתוח
מה לדעתך הופך House ל-Home?
"הבית הוא סביבה בטוחה וליברלית שנותנת לך את האפשרות להיות אתה עצמך, ומסיבה זו, בעת ובעונה אחת לחלוק ולשתף עם אחרים".
הפינה המועדפת עלי:
"הבית משמש את השגרירות ההולנדית מאז 1994. אשתי ואני רואים את עצמנו בני מזל על כך שאנחנו חיים בו. הבית שלנו הוא מרחב פתוח אך אינטימי המאפשר אווירה נהדרת, הן עם חברים והן עם עצמנו. בפינה האהובה עלי מעורבים כל החושים: ראייה - אמנות עתיקה ומודרנית; שמיעה - מוזיקת פסנתר; ריח – פרחים; וטעם - ובכן... תה".
מה מזכיר לי את הולנד בבית שלי:
"האווירה והחופש - יותר מפריט מסוים - מזכירים לי את הולנד, שהיא ביתי במובן האינטלקטואלי והרגשי".
עד כמה היית מעורב בעיצוב הבית שלך?
"העיצוב הוא שיתוף פעולה בין מחלקת העיצוב במשרד בהאג, אשתי ואני. אני חושב שחשוב להיות מעורב בתכנון, שבסופו של דבר אמור לתמוך בנו בעבודתנו".
האם קידום האדריכלות/העיצוב ההולנדי נמצא על סדר יומה של השגרירות? האם אתם יוזמים, מעודדים או תומכים בשיתופי פעולה בתחום?
"אין ספק שזה נושא חשוב, אם כי לצערי אין לנו קרנות רבות לשיתוף פעולה תרבותי. אנו מזמינים באופן קבוע אדריכלים ומעצבים מהולנד להציג או להרצות בישראל. יש לנו שיתופי פעולה עם מוזיאון העיצוב בחולון. לי אדלקורט (Lidewij Edelkoort), הטרנדולוגית המפורסמת, הגיעה לפני שלוש שנים לשבוע העיצוב בחולון כדוברת מרכזית והעבירה שם הרצאות וסדנאות. מאוחר יותר הציגה שם גם אחת מתלמידותיה, מעצבת האופנה איריס ואן הרפן (Iris van Herpen), תערוכת יחיד.
גם דאן רוזגארדה (Daan Roosegaarde), אמן הולנדי שמפתח פרויקטים שממזגים טכנולוגיה ואמנות בסביבות עירוניות, ביקר כמה פעמים בישראל לטובת תערוכות ופרויקטים, והאדריכל פרופסור טום אוורמטה ( Tom Avermaete) הגיע לכאן לפני שנתיים להרצאות בטכניון.
פעילות נוספת שאנחנו שותפים לה היא פרס דוידסון, על שמו של האדריכל הנס דוידסון (Hans Davidson), שהיה מעורב בתכנון של כמה ערים בהולנד מאז 1970. הפרס מוענק מדי שנה לסטודנט בית הספר לאדריכלות ע"ש דוד עזריאלי באוניברסיטת תל אביב, על מצוינות בעיצוב עירוני ועבודה יוצאת דופן בתחום".
מה דעתך על העיצוב הישראלי?
"אשתי ואני הגענו לישראל לפני שנתיים ואנחנו עדיין נדהמים כל יום מההישגים של המדינה ומהאתגרים שלה. העיצוב והארכיטקטורה הישראליים הם אטרקציה גדולה מבחינתנו, משום שהם משקפים את המגוון הרחב של עם ישראל. בעולם שהולך ונעשה דומה מאוד, במובן התרבותי, חשוב להיאחז בזהות הייחודית. כמו כן, אנחנו מוצאים חדשנות בעיצוב ובאדריכלות הישראליים, וזה לא מפתיע בהתחשב ביתרונות של ישראל בתחום הזה".
שווייץ: שחמט בסגנון באוהאוס
השגריר: ז'אן-דניאל רוך
ותק בישראל: כשנה
מיקום הבית: רמת גן
בית בשבילי הוא:
"יש בית ויש בית... הבית הוא המקום שבו אתה שייך, הבית הוא המקום שבו אתה חי אחרי שבחרת בו (או במקרה שלי – אחרי שנבחר עבורי), ומה שהופך אותו לבית הוא לא החפצים, אלא הזיכרונות - המסיבות, החברים, ותיקים וחדשים, החתולים שלנו, או סתם ערב עם המשפחה סביב ארוחה טובה, יין טוב ושיחה מעוררת השראה. כל זה ממלא את הבית אנרגיות חיוביות שהופכות אותו לכזה".
החלק האהוב עלי בבית:
"הבית הזה משמש כמעונו של השגריר השוויצרי מאז תחילת שנות ה-70. הוא נבנה בשנת 1945 והיה שייך עד אז למשפחה של תעשיינים, המתמחה במזון ומשקאות. באותה תקופה הוא היה מוקף מטעי הדרים, וגם היום הגן נהדר, עם המון עצים וצמחים שאתה רק יכול לחלום עליהם בשווייץ. זה, לדעתי, הדבר הכי קסום פה בבית".
מה בבית מזכיר לך את שווייץ:
"משחק שחמט שעוצב בשווייץ בסגנון ארכיטקטורת הבאוהאוס. במובן מסוים, הוא ממחיש את הקשר העמוק בין ארצי לבין ישראל".
מי בבית אחראי על העיצוב?
"הקומה הראשונה, שהיא החלק הפרטי, מעוצבת על ידי, אך ורק עם הרהיטים שלי. קומת הקרקע היא אזור ייצוגי שמרוהט על ידי הקונפדרציה, ואשתי ואני חופשיים להחליט איך לסדר את הרהיטים. פריטי הדקורציה, כמו הציורים על הקיר, הם כולם שלנו, וזה בדיוק המגע האישי שהופך את המעון הרשמי לבית מזמין".
במהלך תקופת שהותך בישראל, האם כבר הצלחת לגבש דעה לגבי הארכיטקטורה והעיצוב המקומיים?
"לא בטוח שאפשר למצוא תכונות משותפות בין 'תכשיטי הבאוהאוס' של תל אביב, גורדי השחקים של אזור בורסת היהלומים, מבני האבן המפוארים של ירושלים או הארכיטקטורה הקסומה של ימי הביניים בעכו. שלא לדבר על הבתים הקטנים האירופיים בקיבוץ או האחוזות העצומות בהרצליה. אנחנו נהנים לגלות את כולם - מתרשמים מהדינמיות בבנייה, כמו גם מהמנופים הרבים הפזורים בכל רחבי הארץ".
האם נושא קידום האדריכלות/העיצוב השוויצרי נמצא על סדר יומה של השגרירות?
"לצערי, זה לא היה בעדיפות גבוהה עד כה, אם כי יש בישראל עבודות של כמה מהאדריכלים השוויצרים המובילים, כמו הרצוג ודה מרון (המתכננים את הספרייה הלאומית בירושלים – מ"ש). זה פשוט לא חלק מהמנטליות של היזמות השוויצרית להסתמך יותר מדי על השגרירויות, הקשרים נעשים באופן ישיר, עצמאי, וזה הכי טוב. אפשר לחשוב על כמה פרויקטים מעניינים במעורבות של האוניברסיטאות המובילות. יש לנו שורשים משותפים להתבסס עליהם כמו הבאוהאוס או הסגנון הבינלאומי שאחד מאבותיו הוא לה קורבוזיה".
אוסטרליה: מפלט ירוק מההמולה
השגריר: כריס קאנן
ותק בישראל: שנה ורבע
מיקום הבית: הרצליה פיתוח
בית בשבילי הוא:
"בשבילי בית הוא המקום שבו אני יכול להירגע. אני אוהב לייצג את אוסטרליה בישראל, והיחסים בין שתי המדינות מצוינים, אבל הבית הוא המקום שבו אני יכול להיות אני ולקחת פסק זמן קצר מהפרסונה המקצועית, הרשמית. מבחינתי, הבית הפך ל'בית' באוגוסט, עם הגעתם של ילדיי, בניי התאומים, אלכס וניקולאס, שהם כמעט בני 11. הם רוב הזמן נמצאים עם אמם, שמכהנת כסגנית שגרירת אוסטרליה בבריסל, ובאים לבקר כאן בחגים. כשהם לא איתי אני מוצא נחמה כשאני רואה בבית את הצעצועים, את ציוד הספורט ושאר הדברים שלהם".
הפינה האהובה עלי בבית:
"אני נהנה במיוחד מהחצר הקדמית שלי, שכוללת גינה מטופחת שמספקת לי מפלט ירוק מההמולה של תל-אביב ושל ישראל. אני גם נהנה לחיות - ולא רק לעבוד - בקומת הקרקע שלי באזור האירוח. למרות שזה 'מקום עבודה' לקבלות פנים ולארוחות שאני מארח, אני אוהב את האור ואת המרחב. אני נהנה לשבת על הספה באחד החדרים, עם קפה או כוס יין אוסטרלי, לקרוא ספר ולהשקיף על הגינה וללטף את הכלב הישראלי שלי, Aria!"
יש משהו בבית שמזכיר לך את ביתך באוסטרליה?
"במובנים מסוימים, בבית שלי, שנמצא בהרצליה פיתוח, יש תחושה של בית חוף אוסטרלי - אם כי בקנה מידה גדול יותר. כמו מיליוני אוסטרלים, גם אני גדלתי קרוב לחוף, אז אני נהנה מהתחושה הזאת. יש לי גם כמה יצירות אמנות אוסטרליות בבית, ולעתים אני מוצא את עצמי מתבונן בהן וחושב על המרחבים הפתוחים, על האור והאנשים של אוסטרליה".
עד כמה אתה מעורב בעיצוב הבית שלך?
"מאחר שאני לא נמצא כאן תקופה ארוכה, הקרדיט לעיצוב הנוכחי של הבית שייך לקודמי בתפקיד, דייב שארמה. אני חושב שהוא ואשתו, רחל, עשו עבודה נהדרת. עם הזמן אני אוסיף את הפריטים האישיים שלי, בסגנון שלי".
האם נושא קידום האדריכלות/העיצוב האוסטרלי נמצא על סדר יומה של השגרירות?
"לאוסטרליה יש אדריכלים ומעצבים מדהימים ברמה עולמית, וגם ניכר שבמהלך העשורים האחרונים האוסטרלים מקדישים תשומת לב רבה יותר לנושא עיצוב הבית. אני אשמח לעודד הגעתם של אנשים מהתחום, לטובת שיתופי פעולה בארץ".
