חורף. אתם מגיעים הביתה מהעבודה, פושטים את המעיל, מתפרקדים על השטיח העבה מול האח המבוערת, נרגעים אל מול בולי העץ שמתפצחים בלהבות, רק אתם, הפאוץ', והחום של הקמין. לא נהניתם ככה מאז הערב ההוא בבקתת הסקי באיטליה, חוויה שנשבעתם לשחזר ולכן בשובכם התקנתם קמין בביתכם שבראשון לציון. נכון ששם הטמפרטורה בינואר לא התקרבה ל-20 מעלות וגם השטיח היה מפרוות דב, אבל יש גבול, אתם הומניים. בינתיים, אגב, בבניין ממול, שכן מנסח פוסט זועם. הנושא: אתם. זה לא אישי, פשוט הארובה שלכם עליו וזה מרגיש כאילו אתם עושים לו מנגל בסלון.
ישראל 2020 משוסעת על ידי מלחמת אחים שרובכם עדיין לא שמעתם עליה, אבל הגיע הזמן לתפוס צד: הקרב על הקמין. עזבו אתכם משמאל ימין, מזרחים אשכנזים, להט"ב ורפי פרץ. חובבי קמין העצים ומתנגדיו יוצרים את הקרע הנוכחי בחברה הישראלית. אנשים שיש להם ארובה בבית, והשכנים שלהם שהעשן מסריח להם, שמספרים שזה מסוכן ומסרטן ואף אימצו את המונח "נישוב". אתם יכולים למצוא אותם בקבוצת "קמין עצים – סכנה בריאותית", שכרגע עוקבים אחריה כ-1,500 אנשים מעורבים רגשית, או בקבוצות פייסבוק של ערים כמו כפר סבא ופרדס חנה, למרות שמרבית הקמינים בארץ מותקנים צפונית משם.
אבל רגע, קמין? בישראל? יותר הגיוני יהיה להתקין פה שכשוכית קרח ביתית. זאת מדינה עם שמונה חודשי בערה על סף ההתלקחות הספונטנית, חודש אחד סגרירי ושבוע של גשם שהורג אנשים במעליות. מי צריך פה קמין? מאיפה באתם, "פרוזן 2"? אתם גרים בפרדס חנה, לא בממלכת ארנדל, מה קרה לרדיאטור שעליו כוס עם מים וקליפת תפוז? ועם זאת, 4% מתושבי ישראל מחזיקים בבית קמין עצים, שזה 300 אלף איש בהערכה גסה. נתון שמצליח להישמע גם זניח וגם פי שלושה מציפינו שיהיה. וארבעת האחוזים האלו, מנתונים שפרסם המשרד להגנת הסביבה בשנת 2018, פולטים כ-8%-10% מה"חלקיקים הנשימים", שאלו החלקיקים שנפלטים בשריפה ומובילים למחלות ריאה וסרטן.
עוד כמה נתונים: בישראל קמין הנפט עדיין הכי פופולרי, אבל השימוש בקמיני עץ צובר תאוצה כי מתברר שעץ זה די זול. לפי משרד הבריאות אי אפשר לאמוד את שכיחותם של סוגי הקמינים השונים במשקי בית בישראל, פשוט כי אין גוף שמרכז את המידע הזה (הפתעה!). אבל לפי המשרד להגנת הסביבה, בחורף מתקבלות לא מעט תלונות על מטרדים שנגרמים מהפעלת תנורי הסקה בעץ: בשנים 2015-2018 התקבלו 294 פניות למשרד בנושא זיהום אוויר מארובות בתים פרטיים.
מי המתלוננים בנושא זיהום האוויר? שכנים, ברור. כשזה מגיע לפתיחת עין על הזולת, כולנו גרטה תונברג. מילא בעלי הקמין שנושמים את הרעל הזה - אומרים המתנגדים - זו בחירה שלהם והם נהנים מחומו של הקמין, אבל מה איתנו, השכנים? לנו לא הייתה פה זכות בחירה, איש לא שאל אותנו אם בא לנו לחיות במדורה. אבל מה אתם רוצים מאיתנו? אומרים בעלי הקמין, זה אמצעי החימום שלנו בבית, שקנינו בלא מעט כסף, שלא הפריע לכם עד היום ושלא מפריע לאנשים רבים (נגיד, תושבי יבשת אירופה) כבר מאות שנים, מה אנחנו אמורים לעשות עכשיו?
חמים וקמין (ולהתראות מזגנים)
"הקמין הגיע עם הבית כשקנינו אותו, מבחינתי זה היה התנאי לקנייה - שיהיה קמין או אפשרות להתקין אחד כזה", מספרת ד', שגרה בבית פרטי באחד ממושבי המועצה האזורית אלונה, לא רחוק מחיפה. "המזגן מייבש, חונק, מרעיש, ועושה כאב ראש, ובטח שלא מחמם כמו קמין. חלק גדול מהבתים פה ביישוב הם ישנים, אין להם בידוד ולכן רדיאטור ותנור חשמלי לא רלוונטיים, מה גם שבעלי דירות לא ממש ממהרים להתקין מזגנים חדישים ושקטים בכל חדר".
אבל זה מסריח ומזהם.
"אנשים תפסו היסטריה על עניין הקמינים. את יודעת מה? מעניין אותי כמה מהמתלוננים הם אנשים מעשנים - אני בטוחה שיש לא מעט. גם סיגריות גורמות לסרטן ריאות, גם מזון מעובד ומתועש גורם לסרטן המעי הגס, כל הסבונים והמשחות שיניים מהסופר שמכילות SLS מסרטנים, ואני יכולה להצביע על עוד עשרות מסרטנים שאנשים חשופים אליהם ביומיום ודווקא מהקמין הם עושים עניין. ואם אחמם בחשמל אנשים יוכלו להגיד שבגללי תחנת הכוח בחדרה פולטת יותר זיהום. ובואי לא נשכח שהכל פה מוקף בשטחים חקלאיים שמרססים חומרים מסרטנים, אף חקלאי לא באמת מקפיד שהחלקה שלו לא תרוסס 200 מטר הרחק ממגורים".
השכנים לא מתלוננים?
"אף שכן לא העיר לי על הקמין, כמעט לכל בית פה יש קמין. אני גם לא רואה שמישהו שואל אותי בשבת אם יפריע לי שהוא יעשה על האש ויחנוק אותי עם המנגל. בכל כפר באירופה מחממים בתנור עצים, ורק פה בארץ מתלוננים".
"קראתי המון מחקרים בנושא", אומר א', שמתגורר בבית פרטי בהוד השרון ומנהל את קבוצת "בעלי קמין עצים בישראל" – "זה נכון שהקמין שורף עצים ופולט עשן, מאידך, גם שימוש בחשמל ורכבי דיזל מזהמים מאוד את האוויר. גם תעשיית הבקר מזהמת, גם אוטובוסים, רכבות, אסדות גז. אנחנו מדליקים קמין שלושה חודשים בשנה ורק בלילה".
העירו לך על השימוש בקמין? הנושא עלה על סדר היום אצלכם בשכונה?
"אף אחד לא התלונן מעולם. בשכונה שלנו המרחק בין הבתים גדול מאוד אז אני מניח שגם בגלל זה אין השפעה על השכנים. דאגתי גם שיתקינו לי ארובה גבוהה במיוחד כדי שהעשן יתרחק".
בתל אביב הצפופה יש כבר דיווחים ראשוניים על השפעת הקמינים. ת', שגרה בלב העיר, מספרת כי לאחרונה ריח השריפה מלווה אותה בערבים. "בהתחלה חשבנו שיש שריפה איפשהו בשכונה", היא אומרת. "כשהריח חזר גם למחרת בערב, ובזה שאחריו, הבנו שמדובר בקמין והתחלנו לסגור חלונות. זה לא עזר לכביסה שתלויה בחוץ, וכך הפכנו לשני אנשים שמריחים כמו מדורה".
זעקת בני הארובה
מתברר שהסוגיה בוערת במיוחד בפרדס חנה, שבה הפכו הקמינים למוקד מאבק בין התושבים. מפתיע, במיוחד בהתחשב בכך שהסטריאוטיפ המקובל לגבי היישוב זה שהוא מאוכלס ביועצות הנקה מתנגדות חיסונים, היינו מצפים שקמין יהיה חלק מהחיבור לטבע וגם יקל על שריפת המרווה החודשית, אבל לא.
"אני גר בשכונה שיש בה 40 קמינים מתוך 80 בתים. את הריח השרוף מריחים מכל מקום בשכונה, הבגדים מסריחים כמו בל"ג בעומר ולאנשים עם בעיות בריאותיות הקמינים מזיקים", אומר דניאל, ממובילי המאבק בקמינים, מנהל עמוד הפייסבוק "קמין עצים – סכנה בריאותית" וקבוצת הפייסבוק "בני ארובה – סובלים מקמין עצים". לדבריו, "אדם בריא רק מריח את ריח הקמין ומבין שמשהו לא בסדר, אדם שסובל מקצת בעיות נשימה הופך להיות אחד שסובל מהרבה בעיות נשימה. אשתי למשל, הפכה מאסתמטית פסיבית שלא משתמשת במשאף, לאחת שמטופלת בטיפול תרופתי קבוע".
מבחינת דניאל זו לא סוגיה פרדס חנאית פנימית, אלא בעיה גדולה הרבה יותר. "לפני כמה שנים פגשתי בחור מהגליל שאמר שגם הוא סובל מהקמינים במושב שלו. ואז הבנתי שהמאבק הוא לא שכונתי, אלא ארצי".
ספר קצת על המאבק.
"בהתחלה הייתי מציק לשכנים בקבוצת הווטסאפ השכונתית, אבל בנקודת זמן מסוימת הבנתי שהמאבק מייצר לי אויבים פנימיים, וצריך להפוך אותו לארצי. כל עוד אנשים חושבים שקמין הוא רומנטי, טבעי ובריא, המניעה תהיה קשה יותר. ברגע שיבינו שזה מזיק לבריאות, כל מי שיפעיל אותו יצטרך לתת הסברים".
וזה עובד?
"היום בשכונה שלי כבר לא לגיטימי להפעיל קמינים. בחורף הנוכחי פועלים רק אחדים מבין 40 הקמינים פה, וגם הם פועלים שעות מעטות. אני מאמין שזה בגלל המודעות. מעבר לזה, ליד השכונה שלי הוקמה שכונה חדשה ושם אף אחד מהתושבים לא התקין קמין בבית".
ומה לגבי המאבק הארצי?
"אנשים כותבים לי שבזכות עמוד הפייסבוק אנשים הפסיקו להזמין קמינים. מעבר לזה, נפגשתי אישית עם מנכ"ל החברה להגנת הסביבה, וגם עיריית כפר סבא ומועצה אזורית מנשה החליטו לעצור את ההתקנה של קמינים חדשים באזורם".
קמין זה אח, בריאות זה קשה
צורי ודניאל רוקח, בעלי "רוקח קמינים", לא יודעים על ירידה במכירות בשנים האחרונות, מאז שאנשים נחשפים לנזקי הקמין. להיפך, הם מדווחים שהקמינים רק פופולריים יותר. "אנחנו בצמיחה מטורפת בשנים האחרונות", אומרים שניהם בשיחה טלפונית. "ברמת הגולן ופתח תקווה המכירות הכי גדולות. בצפון יש יותר צורך כי יותר קר, במרכז הקמין הוא יותר מותרות, אבל המכירות בערך זהות. קמין העץ הוא הכי פופולרי בכל הסניפים. מדובר על מאות קמיני עץ בשנה. על פי הסטטיסטיקה, במרכז הארץ קמיני העץ נמכרים יותר מפי שניים מקמיני הגז".
אתה מודע לסכנות הטמונות בקמינים?
"בהחלט. הסכנה היא בעיקר התקנה לא מקצועית, כי הבית עצמו עלול לעלות באש אם ההתקנה לא מדויקת. הקמינים שלנו עומדים בכל התקנים הכי מחמירים באירופה ובארץ. על פי מה שנאמר לי מהמשרד לאיכות הסביבה הקמינים בארץ מפרישים פחות מאחוז מכלל הזיהום הישראלי".
אוקיי, אבל מחקרים מוכיחים כי הקמינים פולטים לאוויר חומרים מסרטנים בשיעור ממש גבוה, אלו נתונים של המשרד לאיכות הסביבה.
"תחום הבריאות הוא תחום קשה. יש כאלה אומרים שגם לאכול בשר זה מסרטן. אגב, יש אצלנו קמינים שהפליטה שלהם ממש נמוכה. אפשר לא להריח אותם ולא לראות אותם. אחוז הזיהום בהם הוא אפסי. בסופו של דבר, אם מכון התקנים אמר שאנחנו לא מזיקים – אפשר לסמוך על זה".
אם כך, אנחנו מוצפים בערימות של מידע סותר לגבי קמינים. אולי מדובר ברוצח מעושן ושקט, אולי בתענוג ביתי משמח ומחמם. מה אמת ומה פייק ניוז? כשאפילו הנתונים על מספרי הקמינים כל כך מעורפלים, קשה להעריך את גודל הסכנה. מי שבכל זאת מצליח הוא תומר, שגר בדירה בבת ים ואין לו קמין, אבל משום מה הוא פעיל מאוד בקבוצת "קמין עצים – סכנה בריאותית": "אני מתעניין באיכות הסביבה. קמין היה מאז ומעולם בהיסטוריה האנושית, כמויות הקמינים בארץ הם אפסיות, זו פשוט קבוצה הזויה שלא אוהבת קמינים. אחוז פליטת הזיהום של קמינים בארץ הוא אפסי, זה מגוחך".
אבל הם פולטים מלא חומרים מסרטנים, המתנגדים טוענים שלפי המחקרים, פי ארבעה מכל תחנות החשמל בארץ.
"זו שטות מוחלטת. איזה מחקרים? מי מימן את המחקרים האלה? זו נראית לי קבוצה הזויה, על גבול הפרודיה".
חמין לישראלים, קמין לסקנדינבים
אבל לא ניתן לתומר להוריד לנו. מה שמעניין יותר מאנשים שגרים ביישובים קרים בצפון ומתחזקים קמין, זה אנשים שגרים בערים ומחליטים שהם מתקינים אחד. ליאת מ"קמין סנטר" בכרמיאל, טוענת שבצפון רוכשים יותר קמיני עץ ובמרכז קמיני גז, שהם יקרים יותר ומזהמים פחות. מעבר לעניין המחיר והזיהום, מעניין לנסות ולפענח את המניע הפסיכולוגי לרכישת והתקנת קמין. במדינה כמו ישראל, ובאזור המרכז, זה מרגיש יותר כמו קפריזה עיצובית, גחמה נובורישית, מאשר צורך אותנטי. יש משהו בעיצוב הסקנדינבי הנקי והחמים שהשתלט נורא על הבתים בישראל – פרקטים, שטיחים צמריריים וקמינים, ככל הנראה תוצאה של בהייה ממושכת בקטלוגי איקאה, מגזיני עיצוב וסדרות טלוויזיה.
החורף הישראלי לא באמת זקוק לקמין, גג לחמין. הרי מדובר בעלות התקנה די גבוהה ובתחזוקה מסורבלת, ואמנם זול יותר לחמם בית בעזרת קמין מאשר בעזרת חשמל, אבל זה נכון לבתים פרטיים בגליל, כמה כבר עולה לחמם דירה בפתח תקווה? למה אנשים בפתח תקווה צריכים קמין? הם לא, הם רוצים אחד. והרצון הוא בכל מה שקמין מייצג: סוג של יוקרה, של אירופה, סימון של מעמד. הקמין הוא חומת אש שמגנה עליך מהסחלה שבחוץ, זה אקססורי אינטליגנטי. אם יש לך קמין בבית כנראה שקראת פעם ספר, שבזכותו אתה יודע מה זה קמין. אחרי כל זה, איך אפשר בכלל לדמיין שאולי זה לא נעים לסביבה?
יש כאלה שבכלל לא רצו קמין ולגמרי במקרה נקלעו לאחד. "נתקלתי לראשונה בחיי באופציה שגם יהיה לי חם בחורף וגם לא תהיה לי מיגרנה", מספרת התסריטאית לילך ברנע לשם, שגרה בתל אביב ושוכרת דירה שבמקרה יש בה קמין. הקמין אמנם נכפה עליה, אבל סך הכל היא די מרוצה, "הקרבה לאש חיה, תשמעי יש לזה אפקט, חבר שלי מאוד נהנה להדליק את הקמין, לדעתי זה מטפח אצלו אשליה קמאית שהוא שולט באש ולכן בטבע כולו. שטות מוחלטת, אבל כשאני מדליקה את הקמין, אני מרגישה שהיא מחלחלת גם אצלי".
השכנים לא מתבאסים עליכם?
"אנחנו חנפני שכנים ולכן הקפדנו לקנות מוצר אקולוגי שמעשן מעט וכמעט לא משאיר פסולת, במקום בולי עץ. הם מצידם מעריכים את זה ומעולם לא התלוננו, אולי בגלל שאנחנו גרים ליד גן החשמל ורובם נרקומנים".
אבל מה עם הנזקים הבריאותיים וכל זה?
"ברצינות, אנחנו חיים מטר מהתחת של התחנה המרכזית על כל אגזוזיה, חצי מהמרפסות פה עם אסבסט ואין כמעט בר בעיר שלא מעשנים בו, אבל קמינים זו הסכנה?".
לפי החברים ממחאת הקמינים, כן.
"שיט".
כפר סבא מכבה את המדורה
האמת שלא רק תומכי המאבק בקמינים טוענים שהוא מזיק, לאט לאט גם גורמים ברשויות המקומיות, שהם אלו שממונים על "מפגעים מהסקה בבית", מתחילים להכיר בבעיות. בעיריית כפר סבא, החליטו להתחיל לפעול נגד הקמינים.
"קיבלנו לידינו את הנתונים המאוד המדאיגים של ההשפעה של קמיני העצים על בריאות האוכלוסיה", אומר עילאי הרסגור הנדין, סגן ראש העיר כפר סבא ומחזיק בתיק הקיימות ויושב ראש וועדת איכות הסביבה, "אנחנו הולכים עכשיו לסדרת מערכים שייגנו על תושבי כפר סבא מפני סכנת הקמינים. הבעיה הגדולה ביותר היא חוסר המודעות של אנשים שמקינים קמיני עצים בבית לנזקים הבריאותיים שהקמינים יכולים לגרום להם ולבני משפחותיהם. אנחנו בתהליך שבסופו, אני מאמין, תתקבל החלטה לאסור לחלוטין על התקנת קמיני עצים חדשים בכפר סבא".
"אני קורא לתושבי כפר סבא ומדינת ישראל בכלל להפסיק להשתמש בקמיני עצים", הרסגור הנדין מוסיף, "זה לא שווה את ההנאה או את הרומנטיקה שיש בהפעלת קמינים. הנזקים הבריאותיים קשים הרבה יותר מנזקים של עישון".
יכול להיות שיותר מהכל, קמינים הם עניין חברי ושכני. כל עוד אין תקנה וחוק נגד קמינים, אין דרך לכפות על אף אחד להפסיק להשתמש בקמין, זה תלוי אך ורק בהתחשבות ורצון טוב. איזה אדם אתה? כמה תתאמץ על מנת לא לגרום לשכניך לאי נעימות? כמה אכפת לך מהזולת? הרי להפעיל קמין, בידיעה שהוא מפריע לשכניך, זה כמו לעשות מנגל במרפסת שצמודה להם. זה להיות הישראלי המכוער רק עם כסף.
"אני גרה בבית פרטי בחיפה, באותה חלקה של הבית שלי יש בית נוסף ובו הדיירים התקינו קמין עצים לפני 10 שנים. באותה תקופה אמרו שהקמין הוא טבעי, בריא, ונחשב סמל סטטוס, הם התלהבו ממנו והפעילו אותו בכל יום כל השנה הראשונה. כבר מהרגע שהם התקינו אותו הרגשתי שמשהו לא בסדר, הייתי נכנסת הביתה כאילו שאני במדורה, ל"ג בעומר. אי אפשר לנשום". כך מתחילה את דבריה שרון תמרי מחיפה, שמבחינתה הקמינים הם הרבה מעבר למטרד. היא מאמינה שהקמינים גרמו לאסטמה של העור אצל בתה ושהם גם אחד הגורמים לסרטן הדם של אביה.
הערת לשכן שלך? ביקשת ממנו להוציא את הקמין?
"אני מעירה לו בלי סוף כבר שנים. הוא היה אומר לי לשים פילטרים על הבית. בשנים הראשונות הייתי מוכנה לשלם לו כסף כדי שיעבור למזגן אבל הוא לא הסכים. היום הוא מפעיל את הקמין רק בחורף, אבל עדיין כשהקמין פועל אנחנו חיים בתוך עשן".
"אני רוצה לומר לך חד משמעית שבלתי ניתן לחיות בבית כזה. מבחינתי, אנשים שמפעילים קמינים הם אנשים עם חוסר אכפתיות לסביבה. תראי, זה שהוא מחליט שהוא מסרטן את עצמו ואת הקרובים שלו זה עניין שלו. אבל הוא מגדיל לי ולשאר השכנים את הסיכון לחולות בסרטן. הידיעה הזו שכל פעם שהוא מדליק את הקמין גורמת סכנה לחיים של הבנות שלי גורמת לי לתחושה נוראית".
אם אין קמין, לכו על אח פלסבו
ומה אם אפשר היה ליהנות מתחושה של קמין בבית, אבל בלי קמין אמיתי? אחת היצירות מעוררות ההשראה בנטפליקס היא "Fireplace for your home", שעה וחצי של אח בוערת בטלוויזיה. חווית בהייה מרהיבה, ואגב, מעניינת יותר מ"האירי", מבית הבמאי – שלא לומר אוטֶר – ג'ורג' פורד, שיצר שלושה סרטי "אח מבוערת לביתך" וגם ספין אוף אחד – "אקווריום לביתך", שמתעד, כן כן, אקווריום דגים. צפייה בטריילר ליצירה פורצת הדרך תשלח אתכם מיד לסרט המלא, ואולי גם לחיפוש אובססיבי של סרטוני אח וקמין ביוטיוב.
ומתברר שלסרטי אח מבוערת יש שורשים די עתיקים בארה"ב, הם מכונים "yule log", ומדובר במסורת חג מולד טלוויזיונית שהחלה כבר ב-1966, שבמסגרתה שודרו בטלוויזיה בין שעה וחצי לשעתיים של בולי עץ נשרפים בקמין על רקע שירי חג וללא פרסומות. כל זה התרחש ברשת טלוויזיה ניו יורקית, שרצתה לספק לתושבים בדירות נטולות הקמין בניו יורק את חווית הכריסמס השלמה. האח המקורית צולמה בביתו של ג'ון לינדסי, שהיה אז ראש העיר ניו יורק.
האמת היא, שבאופן די משונה, זה בא טוב. אח בוערת בטלוויזיה, סימולקרה של קמין שמשמיעה רחשי להבות והתפצחויות עץ ומפזרת אור חמים וכתמתם, משרה בבית נעימות מדהימה שאינה מפריעה לאיש. איכשהו, פסיכולוגית, באפקט פלסבו משונה, זה אפילו קצת מחמם. יש בטלוויזיית הקמין איכויות של רוגע, של ה"הוּגה" הסקנדינבי שאנחנו חומדים כבר שנים. על הקמין האמיתי אפשר להתווכח, וכנראה שעוד נעשה את זה, אבל קמין על המסך מצטיין גם כקמין וגם כטלוויזיה, ומתפקד כמסאז' לנשמה שמעניק לנו את הדבר היחידי שאנחנו באמת זקוקים לו, בחורף הזה ובכלל – חיבוק.