מאיה ונדר היא לא עוד כוכבת ישראלית שכבשה את הוליווד. זה לא סיפור על שחקנית שגידלה קריירה בישראל, שלחה אודישנים לסוכנים הוליוודיים, עזבה מאחור הכל רק בשביל צ'אנס לגעת בפנטזיה. עד לפני חודש ונדר בת ה-37 היתה סוכנת נדל"ן אנונימית שמתפרנסת ממכירת בתים, הריונית שחיה על קו לוס אנג'לס-מיאמי עם בעלה, נטולת שאיפות לפלוש לטריטוריה של יעל גרובגלס ומורן אטיאס. והיום ונדר היא כוכבת הריאליטי הכי אהובה בנטפליקס, לפחות כרגע.
בסוף מרץ עלה הדוקו-ריאליטי Selling Sunset שעוקב אחר חייהן של שש מתווכות מסקרנות - ונדר ביניהן - שעובדות בסוכנות נדל"ן מפונפנת בהוליווד. הסדרה הפכה ללהיט מיידי, ו-ונדר לחביבת הקהל. "כשרק פתחתי את עמוד האינסטגרם שלי, לפני חודש, הייתי על 180 עוקבים, חברים שלי", היא מספרת בראיון טלפוני מביתה בלוס אנג'לס. השבוע היא חצתה את קו ה-50 אלף. "נתוני הצפייה טובים", ונדר מגלה, "לא בטוחה כמה מותר לי לחשוף, אבל אני יכולה לומר שלפי נטפליקס, אנחנו הריאליטי הנצפה ביותר בקטגוריית הבינג'".
מאז העלייה היא מקבלת מאות תיוגים, ציוצים והודעות, כתבות ברשת שמנסות לדלות כמה שיותר פרטים על המאמי הישראלית, ואפילו פירגונים ברחוב מזרים. "שואלים אותי הרבה על עונה שנייה, מספרים כמה הם אוהבים את התכנית ושאני הפייבוריטית, שואלים על התינוק. אפילו בבית חב"ד, כשחגגנו את סדר פסח, זיהו אותי".
שש הגיבורות של "מסמנים את סאנסט", בתרגומה הנטפליקסי לעברית, מרכיבות חבורת ברביות למראית עין עם טייפקאסטים ברורים: "הבחורה החדשה", "הביץ' מהגיהנום", "הבלונדינית הנאיבית". ונדר מצאה את עצמה בנישת "הבחורה האותנטית" - העובדת החרוצה והחברה הטובה שהיא גם הלב של המשרד - מה שגרם לצופים להתחבר אליה. אפשר להניח שגם המבטא הזר לא הזיק, מהלך ידוע ע"ש גל גדות. "בהתחלה, כשרק עברתי, לקחתי כמה שיעורי מבטא כדי לנסות להוריד אותו, אבל לא התמדתי ובסוף ירדתי מזה", היא מספרת. "הייתי רוצה להישמע יותר מקצועית ולדבר בשפה יותר גבוהה, בשביל העבודה, לא להיות 'זאת עם המבטא'. אבל אני מסתדרת די טוב גם ככה".
"האקס הכדורסלן צפה בסדרה ושלח 'כל הכבוד'. לא עניתי"
אז מאיה לא מנסה להסתיר מאיפה היא באה, וכבר בפרק הראשון מספרת על שורשיה הישראליים. רק דבר אחד נותר בחוץ: שמה האמיתי. "נולדתי בשם מעיין, אבל עם השנים בארצות הברית לאנשים היה קשה לבטא אותו, בגלל הדאבל A ב-Maayan, אז שיניתי". שם המשפחה, שקוצר מוואן דר קראץ, מגיע מאביה ההולנדי, שנולד שם וחזר לגור בה לאחר גירושיו מאמה.
היא נולדה ב-1982 באילת, וכשעלתה לי"ב עברה עם אמה ואחיה לרחובות, שם עשתה את צעדיה הראשונים בעולם הבידור. "התחלתי לדגמן בגיל 17, כשהשתתפתי בתחרות נערת השנה של 'מעריב לנוער' וסוכנות יולי. אני אפילו לא זוכרת מי היו השופטים, רק שיעל בר זוהר הייתה המנחה ושחן יאני זכתה", היא מנסה לשחזר. התחרות הביאה איתה עניין ומאיה החלה להצטלם לקטלוגים ומגזינים, ביניהם "בלייזר" ואפילו "פלייבוי" ההולנדי. "זאת דווקא הייתה הפקת אופנה", היא ממהרת להרגיע, "משהו אמנותי, בסגנון גברי עם עניבה ושעון, בחצי עירום". תוך זמן קצר הדלת לעבודות בינלאומיות נפתחה, ובגיל 21 מאיה יצאה לנסות את מזלה מעבר לים. "דיגמנתי בברצלונה ובאמסטרדם, ומשם התגלגלתי לסינגפור".
איזה חוויות את זוכרת מהתקופה הזאת?
"דיגמנתי לקטלוגים של סוני ולפרסומות, והסתובבתי בעיקר עם דוגמניות. כשהייתי שם הזמינו אותנו להתארח במירוץ פורמולה 1 במלזיה, והופתעתי כשאחד מנסיכי מלזיה התחיל לחזר אחרי באגרסיביות. הוא היה בא בכל סוף שבוע לסינגפור, כי זה ממש במרחק נסיעה, ומוציא אותי ואת החברות שלי ליציאות. אבל זה לא עשה עליי יותר מדי רושם".
זה לא שנסיכים לא נאים בעיניה, אלא שבזמנו, מאיה היתה במערכת יחסים עם שחקן NBA אמריקאי שהכירה כששיחק בישראל, ואשר את זהותו היא מעדיפה לשמור חסויה. בגיל 22 החליטה לעזוב את אסיה ועברה בעקבותיו ללוס אנג'לס, שם המשיכה לדגמן ואפילו הצטלמה לקליפ של אנריקה איגלסיאס. אך תחושת המיצוי, לדבריה, הגיעה די מהר. "באיזשהו שלב הבנתי שזה כבר לא כל כך מדבר אליי, בייחוד כשלאל.איי כולם באים כדי להגשים חלום, ואני בסך הכל הגעתי אליה כי הייתי מאוהבת. הייתי יותר טוטאלית בזוגיות מאשר בדוגמנות, אז החלטתי להוריד הילוך ועבדתי במכירות בגדים".
הזוגיות איתו הייתה שווה את הכל?
"היחסים איתו לא היו הכי בריאים שיש, אבל היינו ביחד 10 שנים והרגשתי שאני חייבת לו".
מה קרה?
"זה נגמר רק כשהייתי בת כמעט 30, כשהבנתי שלא הייתי היחידה שבזוגיות איתו. את יודעת איך זה, כדורסלן שנוסע כל הזמן לא בדיוק נאמן, בלשון המעטה. אגב, לא מזמן הוא ראה את הסדרה בנטפליקס וכתב לי 'כל הכבוד'".
נו, וענית?
"לא, עברו כמה שנים טובות מהפרידה והוא גם יודע שאני נשואה".
מהסיפור שלך, לא נשמע שזה פקטור.
(צוחקת) "גם נכון".
"אמרו לי - 'רוצה לסגור עסקאות בהוליווד? תיפטרי מהפורד פוקוס'"
כשהזוגיות נגמרה, מאיה נאלצה לחשב מסלול מחדש ולמרות שכל הסימנים הצביעו על חזרה לישראל - היא בחרה להישאר. "לחזור לארץ הרגיש לי כמו סוג של ויתור. מה עשיתי פה? הייתי בלוס אנג'לס שבע שנים, איתו אבל לא איתו, והרגשתי שאני יכולה לעשות יותר מלהיות מארחת במועדון וללוות לקוחות בחנות בגדים. אז החלטתי להישאר ולנסות לעשות משהו עם עצמי".
הודות לעבודות הדוגמנות המזדמנות שסיפקו לה ויזת עבודה, מאיה שקלה פתיחת חנות בגדים, אבל בסוף החליטה להקשיב לעצה של אמא. "היא אמרה, 'למה שלא תוציאי רישיון לנדל"ן?'. בהתחלה שללתי, בסוף היא שיכנעה אותי. הייתי שם לבד, בלי משפחה, בלי עזרה. את תלויה רק בעצמך. גם מבחינה כלכלית - כבחורה לבד באל.איי, שמחזיקה אוטו ודירה ואף אחד לא מממן אותה. ידעתי שזה טוב שיש לי בק-אפ, אז גם כשכבר הוצאתי את רישיון הנדל"ן וראיתי שיש פוטנציאל, עדיין המשכתי לעבוד בשתי עבודות נוספות: מארחת במועדון בהוליווד ודילרית בקזינו".
קזינו? נשמע קשוח.
"זה כסף טוב. במשמרת אפשר לעשות 500-1,000 דולר בטיפים במזומן. אם לא הייתי נשואה אולי הייתי ממשיכה לעשות את זה פעמיים בשבוע. העבודה כיפית, אבל עובדים עד מאוחר, וצריך להתעסק עם אנשים מכורים שבאים כל יום ומפסידים הרבה, זו סביבה די שלילית".
והנדל"ן זאת סביבה חיובית יותר?
"כן, למרות שגם כאן יש למשל את הקטע של המכונית היפה. באל.איי יש את הקטע של השואו-אוף, להשוויץ, ובגלל שצריך שם לקחת רכב לכל מקום - כי אין תחבורה ציבורית מפותחת כמו בארץ - את רואה מכוניות סופר יוקרתיות שחונות בבניין קומות הכי עלוב שיש. העיקר שאת המכונית הפנסי יש לך. אז כשאת מוציאה את הרישיון של הנדל"ן ואוספת לקוחות, פתאום שופטים אותך לפי הרכב, ובשנה הראשונה הייתה לי פורד פוקוס, שבארץ נחשבת לסבבה אבל שם פחות".
גילית את זה בדרך הקשה?
"היו כל מיני עקיצות. לא מצד הלקוחות, אלא דווקא מצד אנשים מהתעשייה. היו צוחקים עליי שאפילו חלונות חשמליים אין לי. אמרו לי 'אם את רוצה עסקאות בהוליווד ובבוורלי הילס - את לא יכולה לקחת לקוחות באוטו בלי ידית חשמלית'. את לודקריס (הראפר) כבר לקחתי במרצדס".
"כשאת מוכרת בתים את רוצה להיראות טוב. זה שטחי, אבל זה המצב"
אחרי הסיפתח של הדירה הראשונה, אותה מכרה כעבור שבעה חודשים ב-300 אלף דולר, משהו התחיל להשתנות. "קיבלתי פתאום סכום של 10,000 דולר. אבל יש לך הוצאות על שלטים, כרטיסי ביקור, מיסים, ו-10,000 דולר הופכים מהר מאוד ל-5,000. צריך להיזהר לא להתפזר. לא קפצתי ישר מאפס למאה, רק אחרי שנתיים הפסקתי עם העבודות הצדדיות".
על זה היא יכולה להודות לכריס ברידג'ס, שמוכר גם כראפר והשחקן האמריקאי לודקריס. לקראת סוף שנתה השנייה בנדל"ן, היא הכירה אותו במסעדה הוליוודית וניצלה קצת מהחוצפה הישראלית כדי לקדם את הביזנס. "בתקופה ההיא נהגתי לומר לכולם שאני מתעסקת בנדל"ן ולחלק כרטיסי ביקור. הוא ישב בשולחן לידי והתחלנו לדבר, ואחרי כמה חודשים סגרנו עסקה של חמישה מיליון דולר. רגע אחרי החתימה כבר עזבתי את הקזינו".
איך היה לעבוד איתו?
"אחלה. ברגע שהתחלתי להראות לו בתים, והוא הבין שאני רצינית ולא סתם מישהי שמנסה להתחיל איתו, הוא מאוד העריך את זה".
והוא לא ניסה?
"ממש לא, הוא הכי לא ראפר טיפוסי במובן הזה. זאת הייתה מערכת יחסים מאוד מקצועית. הוא גם ראה שלא ניסיתי לדחוף לו סתם בתים יקרים. לקחתי אותו לכל מיני אזורים כדי להבין מה הטעם שלו ולכוון, בלי לנצל את הסטטוס שלו. הבית המנצח היה מורכב משלושה מפלסים עם נוף מדהים, שמאפשר לראות את השלט של הוליווד ואת הדאונטאון. איך שנכנסתי ידעתי שזה יהיה הבית שלו, וגם הוא ידע. הוא אגב גר שם עד היום ולמרות שעברו ארבע שנים אני עוד בקשר טוב איתו ועם אשתו".
כמה חודשים אחרי המכירה, היא פגשה את הבוס הנוכחי, ג'ייסון אופנהיים, ברוקר נחשב בתעשייה שסיפר לה שהוא פותח משרד. "מאוד אהבתי את הדרך שהוא משווק את המשרד. ג'ייסון מאוד אנליטי, מאוד בררן. הוא זה שיעיר לך על מה שאת לובשת ואיזה תיק יש לך. הוא מאוד שואו-אוף". במהלך השנים יצא לוונדר להראות בית לג'ניפר לופז, ולנהג המרוצים מרקו אנדרטי, אבל ג'ייסון זה שמחזיק בתיק הסלבס במשרד.
אם לשפוט על פי הפידבקים, נראה שגם חבורת המתווכות יהיו למפורסמות בעתיד הקרוב. קאסט פוטוגני הוא האלף-בית של תכניות כאלה, וב-Selling Sunset הייתה נבחרת מרשימה במיוחד. "יש לנו כמה סוכנים גברים, אבל את המפיק זה לא עניין כל כך", היא מודה. "אפילו רואים אחד מהם ברקע באיזה פרק. אבל לא נראה לי שהם נעלבו, הם הבינו שזה יותר תפור על הבנות. הן מייצרות יותר דרמה".
ובמקרה כולן נראות כאילו יצאו מקטלוג?
"יש גם אנשים שסוגרים עסקאות ולא נראים טיפ טופ. אבל ככה זה, אנשים נמשכים לאנשים שנראים טוב. במקרה שלנו כנשים זה גם יכול להזיק, אבל בעבודה כזאת, כשאת מוכרת בתים - בין אם ב-3,000 דולר או בשני מיליון דולר - את רוצה להיראות טוב, לשדר הצלחה. זה שטחי, לצערי, אבל זה המצב".
יש גם לא מעט ישראלים בענף הבנייה והנדל"ן באל.איי, המוצא שלך בטוח עוזר.
"איי איי איי", היא נאנחת. "תראי, יש הרבה קבלנים ישראלים שבונים באל.איי וזה עוזר כשגם את ישראלית, אבל בגדול, יותר קשה להתמודד איתם. האמריקאים יותר מנומסים וסבלניים, הישראלים ינסו ישר להוריד לך את האחוזים. אם את מייצגת קונה או מוכר, הם ירצו שתתני להם חלק מהעסקה ויאיימו שילכו עם מישהו אחר במידה ולא תסכימי".
מה הסיפור הכי מטורלל שנתקלת בו?
"עבדתי למשל עם קבלן ישראלי שצרח עליי שהוא יהרוג אותי. אנשים לוקחים דברים מאוד קשה, וכשמדובר בעסקאות עם כסף גדול - יש הרבה רגשות. הייתה גם עסקה בה יומיים לפני המכירה נפטר המוכר. אלה היו יומיים של לחץ - אם זה קורה או לא, כי מדובר ב-2 מיליון דולר, ואת רק רואה את האחוזים שלך מתעופפים להם. אבל תודה לאל, היה לו ייפוי כוח למקרה חירום".
אגב ג'ייסון, את לא היהודיה היחידה במשרד. גם הוא ואחיו ברט יהודים, לא?
"כן, אבל אפילו מזוזה אין להם וגם את פסח הם לא חוגגים, הם עושים את חג ההודיה במקום. הם אומרים שהם יהודים רק כשהלקוח או הקבלן יהודי, ואז פתאום מבקשים שאגיע, כי אני מדברת עברית".
בתכנית רואים את טל, הלקוח הישראלי שמתחיל איתך באגרסיביות. זה קורה הרבה?
"כן, אפשר לומר שהוא הישראלי הטיפוסי. זה מחמיא אבל מאוד מתסכל, כי את לא יודעת מי מבזבז לך את הזמן ומי לא. עכשיו כשאני נשואה מתנהלים מולי אחרת ואני גם תמיד מנסה להציב גבול, אבל כאישה אוטומטית לוקחים אותך פחות ברצינות. אז אם הלקוח מתחיל לעשות עניינים, מביאים את ג'ייסון והוא מנטרל את המצב".
"חשבתי 'יופי, אני בת 36, אחרי שתי הפלות ועם שחלה אחת'. ואז נקלטתי שוב"
בדיעבד, נראה שהצלחת הסדרה הייתה די ברורה מאליה. דרמה קווינז שמוכרות פורנו נדל"ן מהסוג שיכול לגרום אפילו לנשות "שקרים קטנים גדולים" להחוויר? נשמע כמו משוואה שיוצרת את הגילטי פלז'ר האולטימטיבי, אבל הבוס ג'ייסון לא היה משוכנע. "ג'ייסון נוהג לפרסם תמונות של עובדי המשרד על שלטי חוצות ובעיתונים, ולפני שנתיים היה שלט כזה בסאנסט פלאזה עם תמונה של כל הבנות, והמפיק, שנסע באזור, ראה אותה וחשב שיש פה משהו. הוא פנה לג'ייסון כמה פעמים, וג'ייסון סירב עד שבסוף התרצה. כמה חודשים אחרי הם החליטו לצלם פיילוט ונטפליקס לקחה אותו. כל העסק לקח כמעט שנתיים וחצי".
לא פחדת מאיך שתצאי בעריכה?
"היו כמובן חששות שאולי זה יפגע בקריירה, כי בסופו של יום אני מוכרת בתים ורוצה שיקחו אותי ברצינות. אבל מצד שני, להיות בריאליטי זה גם סוג של הזדמנות וחוויה. בכל זאת מדובר בשש בנות אז מתבקש שתהיה איזושהי דרמה. אני פשוט שמחה שהדרמה לא הייתה סביבי".
אבל היתה דרמה שכן התרחשה סביבה. "גיליתי שאני בהיריון בשבוע השני לצילומים והתלבטתי הרבה אם לשתף או לא, כי הייתי אחרי שתי הפלות, ובסוף החלטתי שכן". את החדשות המשמחות בעלה דיוויד גילה בכלל אחרי המפיקים. דיוויד הוא כלכלן בן 40, שהכירה בבר בסנטה מוניקה בתחילת ימי טינדר. הם נשואים מ-2017, אבל הקשיים סביב ההריון התחילו רק מאוחר יותר.
"נכנסתי להריון ואחרי כמה שבועות זה נפל. נקלטתי שוב די מהר, וזה שוב נפל. מתברר שהייתה לי ציסטה בשחלה, והגניקולוגית רצתה שנסיר אותה למרות הסיכון שיאלצו להסיר גם את השחלה, כי הגודל עשוי להפריע להריון עתידי. אמרתי 'טוב, מה יכול להיות', אז חודש לפני הצילומים עברתי את הניתוח ובסוף הורידו לי גם את הציסטה וגם את השחלה. יצאתי מהניתוח וחשבתי 'יופי, אני בת 36 עם שחלה אחת ואחרי שתי הפלות', ובצילומים פתאום גיליתי שנקלטתי שוב".
את הפיצוי על התקופה הקשה לפני מאיה קיבלה בדמות הריון קל, נטול תסמינים ותופעות לוואי, שהגיע לקיצו ב-5 באפריל, כשבנה איידן הגיח לאוויר העולם. "היה לי אחלה של הריון, אבל הלידה הייתה סיוט. 16 שעות בבית חולים, שעתיים של דחיפות ובסוף לידת וואקום", היא מסכמת וכבר מריחה את סוף חופשת הלידה שלה. אמה הגיעה מישראל כדי לעזור, ולטענתה ההחלמה מהלידה מצוינת, ואפילו יש לה זמן לקריירה הצדדית שלה: מורה לפילאטיס. "כבר לימדתי פילאטיס אתמול, בשבוע הבא אני מראה בתים".
כבר? את לא רוצה לנוח? ליהנות מחופשת הלידה?
"לא, אני פשוט מנצלת את זה שאמא שלי כאן לעזור".
נשמע שאתן בקשר טוב. את רואה את עצמך חוזרת לארץ?
"כרגע לא, בגלל בעלי. המשפחה שלו פה והעבודה. וגם אני, בניתי כאן חיים במשך 16 שנים. אנחנו בדיוק בשלב של לקנות בית במיאמי, אבל לא כמו האחוזות שאנחנו מוכרים בשש או בשבע מיליון דולר. הוא יותר צנוע, קצת פחות משני מיליון דולר, אבל מבחינתי הוא מספיק ומושלם".