רחוק מהעין, קרוב ללב
בתים מדבריים רבים שנבנים היום מבוססים על שרידי מידע מההיסטוריה האדריכלית ומאפייני הבנייה שלה, אבל בעיקר מתייחסים לאקלים הקשה ששורר באזור. אותם בתים מתייחסים, כך או אחרת, לשיטות הבנייה העתיקות, מתוך תפיסה, לפיה מה שהתאים לאנשים שחיו במקום לפני 2,000 שנה מתאים במידה רבה גם לחיים המודרניים. בזמנו, ממש כמו בימינו אנו, אילוצי ההתמודדות עם האקלים הייחודי, ההתייחסות לסביבה ולנוף, החיים באזור הצחיח והלמידה כיצד לחיות בו ולנצל את יתרונותיו, הם אלו שמשפיעים במיוחד על אופי המבנה וסביבתו.
בזמן שרובנו בוחרים לגור במרכזי הערים וליהנות משלל הפינוקים הנלווים לכך, יש מי שבוחר לגור בתנאי מדבר ואף לראות את היופי שבכך. יחד עם זאת, מי שבוחר לגור במדבר לוקח בחשבון את המרחק ממרכזים עירוניים או תעשייתיים, את דלילות האוכלוסייה והחוסר בשכנים או שכנים רחוקים, את המרחק משירותים בסיסיים וכדומה.
"צריך להיות בנוי לזה נפשית", אומרת מירי סדן שגרה יחד עם בן זוגה ושלושת ילדיה ביישוב הקהילתי שחרות שבערבה, צמוד לבסיס הצבאי עובדה, יישוב קהילתי הכולל כ-23 משפחות. "הקניון הקרוב ביותר נמצא באילת במרחק של שעת נסיעה שלמה על כביש פתוח ומהיר, כך שהחיים כאן אינם מובנים מאליהם. למזלנו, יש לנו אישור כניסה לבסיס הצבאי הסמוך, שם אנחנו יכולים ליהנות מבריכה ומבית קולנוע".
"בית הספר נמצא במרחק של שעה נסיעה לכל כיוון וגם זה עניין שצריך להתרגל אליו", אומר שאג, שגר גם הוא מתגורר בשחרות יחד עם בת זוגו וארבעת ילדיהם שלומדים ביוטבתה. "אבל יחד עם זה, ילדינו הגדולים, שכבר ראו עולם, ממש בעניין של לחזור ולהמשיך את חייהם כאן".
המבנה מתמזג עם הנוף
הבנייה המדברית, שנחשבת בעיני רבים כפרימיטיבית, לא מתיימרת להפוך את המדבר לירוק, אלא לאפשר חיים ומגורים בתוך המרחב הצהוב. המגורים האקולוגיים כוללים ערבים של בריזה בקיץ, סופות בחורף, בעלי חיים שמסתובבים חופשי ובעיקר שקט ומרחב, שרק המדבר יכול לספק באזור שטרם נפגע מפלאי הטכנולוגיה ויד האדם. בדיוק בשל כך מאפיין בולט נוסף בבנייה המדברית הוא הצורך והרצון לבנות מבנים מחומרים מקומיים וברי מחזור, ובכך לאפשר לאסתטיקה של הבנייה להתמזג ולהשתלב בטבעיות ככל שניתן בנוף הקיים. בנייה שכזאת כמעט נעלמת בנוף ולעולם אינה חוסמת אותו.
בית שנבנה לחלוטין על טהרת הבנייה הירוקה הוא בית שתכנן אסי שלום מ"אבן דרך נגב", במדרשת בן גוריון בנגב. תכנון הבית משלב חשיבה אקולוגית והוא משתלב עם הטופוגרפיה הייחודית שבה הוא ממוקם. "התכנון שם דגש על ניצול ידע קדום בתקופה בה לא היו לא חשמל, לא מים ולא בטון", אומר שלום, "הוא פתוח אל המרחב המדברי ומתקנים שנמצאים בחצר כמו פינת אירוח, באר מים וקמין עשוי בוץ מאפשרים למשפחה לבלות באוויר המדבר הפתוח גם בתנאי המדבר של ערבי הקיץ החמים, ממש אל מול הנוף".
לבני אדמה דחוסות מבודדות חום
האדריכלות המדברית מתחשבת בתכונות הסביבה, מנצלת את יתרונותיה ונותנת מענה לבעיות כמו קרינת שמש, כיווני רוח, הבדלי טמפרטורה קיצוניים, לחות וסופות. במדבר היובש רב והחום בקיץ כבד עד בלתי נסבל. בתים פרטיים או בתי נופש נבנים לרוב כבתים קטנים ונמוכים שבהם שטחי קירות החוץ מצומצמים וכך גם שטחי החלונות הפונים אל השמש.
"קיר בנוי מהווה הגנה מפני הרוח והאבק, והסוכך שמעליו עשוי חומרי הצללה שמאפשרים חדירת רוח קלה ואוויר, אבל מונעים חדירת קרני שמש לוהטות", מסביר שלום. "ניצול האור שמוטל על הצד הדרומי של המבנה, ניצול הרוחות לאוורור בערב ובלילה, תכנון הצללה ומעבר רוח קלה במשך היום וצמחייה מתאימה (נמוכה הקרובה לקרקע), תורמים כולם ליצירת אקלים מיטבי. הבית עושה שימוש בחומרים טבעיים וידידותיים לסביבה, בשילוב עם ידע וטכנולוגיות מודרניות. לבני אדמה דחוסות נוצרו באתר הבנייה במיוחד עבור הבית, כשהקיר בנוי בעובי 35 ס"מ יוצר מסה תרמית, סופג את קור הלילה וחום היום ומבודד את הבית בפניהם".
אזורים מדבריים מאופיינים בטמפרטורות גבוהות ובמשקעים מועטים, כשהשטח לרוב מישורי ופתוח. לכן, בנייה מדברית מצטיינת ביכולת בידוד גבוהה במיוחד מהטמפרטורות הגבוהות של שעות היום ומאלו הנמוכות יחסית בשעות הלילה. בנייה שכזו שואפת להפחית ככל שניתן בצריכת אנרגיה שכוללת קירור, חימום וצריכת חשמל מכל סוג שהוא. בהתאם לכך, המבנה תמיד יוצב כך שינצל באופן מרבי את כיווני הרוח, פרגולות הצללה ובידוד מסוככות על מרפסות ושטחים פתוחים. החלונות מוצללים למניעת חדירת קרני שמש ישירה, חלונות בצד דרום נסגרים בקיץ ונפתחים בחורף, פתחי אוורור גבוהים מחדירים אוויר קריר בלילות הקיץ החמים, קירות עבים יחסית תורמים מאוד לבידוד, צבועים בגוונים לא מחממים ולא מסנוורים (צבעי אדמה) שמשתלבים עם אווירת המדבר.
מאוהל, לקרוון, לבית
בנייה מדברית נעשית פעמים רבות מתוך בחירה אישית לגור באזור מבודד וכך גם הבנייה לרב נעשית באופן עצמאי על ידי הדיירים עצמם תוך פיתוח מיומנויות תכנון ובנייה שמתאימות לתנאי השטח. "כל חיי נהגתי בזמני הפנוי לרדת למדבר וכשהייתי בוגר מספיק החלטתי שבבמדבר ארצה לבנות את חיי", מסביר שאג, "כשהכוכבים הסתדרו ירדתי דרומה וחיפשתי מקום מבודד.
"שחרות, שנחשב למדבר קיצון נטול צמחייה וכמעט ללא משקעים, נראה היה לי בזמנו כחור הכי רחוק, מנותק ומבודד בארץ. במדינה שלנו, במידה ורוצים להתבודד, אין כמעט לאן לברוח וכך מצאנו את עצמנו כאן בהתחלה באוהל, אחר כך בקרוון ואחר כך בבית שבנינו על גבי הקרוון. בניית הבית, מחומרים ממוחזרים ומחומרים שמצויים בסביבה כמו אבן וכפות תמרים, הפכה בהמשך גם למקור הפרנסה שלנו והיום אנחנו בונים בתים גם עבור אחרים".
בנו את הבית בידיים
מירי וצור סדן החליטו לעבור ליישוב לפני כ-16 שנה בשל עבודתו של צור ב"רוכבי הגמלים", חברה שמפעילה טיולי גמלים חווייתיים בלב נופי המדבר. "צור הגיע לשחרות דרך אהבתו לטיולים, החליט להישאר ואני באתי בעקבותיו וכאן הקמנו את משפחתנו", אומרת סדן, "כמי שבאה במקור ממוצקין, אני לא נמנית עם אנשי המדבר באופן טבעי. יחד עם זה, למגורים במדבר יש יופי שלומדים להכיר וליהנות ממנו עם הזמן. הנוף המדהים, גידולי הירקות שלי, חליבת העיזים, העבודה כמעצבת גרפית מהבית ועצם העובדה שאני צריכה בכל פעם להמציא את עצמי מחדש, הם רק חלק מהיתרונות הרבים שמצאתי פה".
"את הבית עצמו בנינו בשיטות הבנייה המקומיות ממש בידיים וככזה הוא גם אופייני, בעיקר בצדו החיצוני, לסביבה ומחופה אבן מקומית", מסבירה סדן. "מקום כל כך שקט יוצר גם חיי משפחה מלוכדים ואיכותיים יותר שנובעים בעיקר מהחום העז בחוץ ומעצם העובדה שכמות הגירויים קטנה יחסית. הילדים שלנו, שנולדו לתוך זה, הם ילדי טבע כפריים שאוהבים להיות בחוץ ולטייל, כמו גם להעסיק את עצמם ולא להשתעמם בקלות".
שאג מסכים עם סדן. "צריך לאהוב את החיים במדבר ואם אוהבים אותם אז חיים בתחושה שאין מצב לחיות במקום אחר. עבורנו, החיים במדבר לא מהווים לא מכשול ולא קושי. אין לחות מעיקה, כך שהרבה יותר אנושי להעביר כאן את ימי הקיץ וברגע שהבית בנוי ומבודד נכון ומקושט בבריכת שכשוך, הכל הופך למאוד אנושי ומאוד נחמד להעביר כאן את הקיץ. עבורנו מדובר במצב של מעין מדיטציה תמידית. היום, ולאחר 20 שנות מגורים במקום שכוללים עשייה, סקרנות, יצירה ואתגר, לא הייתי מחליף אותו בשום מקום אחר".
התמונות של בית מירי סדן מתוך הספר "עיצוב מבראשית", של אורלי רובינזון וצילה ירון, בהוצאת ידיעות אחרונות
עוד על המדבר, אבל הפעם בנכר: בית זורח באיידהו
וגם: בקתת בוץ בנויה באהבה
מעוניינים בסיורי בתים ברחבי המדבר? צרו קשר