לפני שש שנים נכנסה שירה פנקס, אדריכלית וסופרת, לדירת שני חדרים (48 מ"ר) בצפון הישן של תל אביב והתחילה לשבור מחיצות. בתקציב הנמוך שהיה לה היא הורידה את הבוידעם, דלתות ומשקופים והגדילה את חדר השינה. שש שנים אחרי נפלה ההחלטה לשפץ מחדש. "רציתי את השינוי ההפוך: לסגור, או במילים חיוביות יותר, ליצור חללים שונים ואינטימיים", אומרת פנקס. "חלמתי על 'חדר משלה' של וירג'יניה וולף ('אישה צריכה חדר משלה והכנסה קבועה כדי ליצור') לצורכי כתיבה. בנוסף, רציתי לעבור דירה מבלי לעבור דירה. ששום דבר לא יראה כמו לפני כן. דירה חדשה לגמרי".
מפרידה בין האינטימי לציבורי
שיפוץ הדירה מחדש ארך כחודשיים ונדרשה השקעה של כ-100 אלף שקל בכדי להגיע לתוצאה הרצויה שכללה: הריסה, אינסטלציה, חשמל, גבס, חיפוי אמבטיה, ריצוף פרקט למינציה, דלתות, גופי תאורה, מטבח ונגרות. לא כלל ויטרינה שנעשתה בשיפוץ הראשון בדירה.
בדירה הקודמת היה הרבה שטח מבוזבז על מעברים. חדר העבודה היה בסלון יחד עם ספרייה גדולה. המטבח מרוחק מהסלון, כמו שנהוג היה לעשות בשנות ה-50. הייתה מרפסת שירות ישנה. שירותי אורחים נפרדים, חדר אמבטיה מיושן, וחדר שינה. "כדי להכניס חדר נוסף הייתי צריכה למקסם כל מ"ר, לכן צירפתי את מרפסת השירות לאמבטיה, את השירותים לאזור הרחצה, ואת האמבטיה החלפתי במקלחת שתופסת פחות מקום", מסבירה פנקס.
כיום המטבח פתוח אל הסלון ואת מקום המטבח הישן תפס חדר השינה עם גישה ישירה אל חדר הרחצה החדש. חלל העבודה ובו ספרייה גדולה מוקם בחדר השינה הישן, בקירוב לסלון ולמטבח. בסופו של דבר נוצר בידול בין אזור אינטימי לשינה ורחצה, לאזור הפתוח יותר – המטבח, הסלון וחלל העבודה.
גוונים שמחים וצעירים בסלון
הכניסה לדירה מובילה למעבר בו עומד ארון קיר ישן מעץ שנצבע בלבן. ארון כמו שנהוג היה לעשות בעבר, מרצפה לתקרה, ארבע דלתות, שמשמש לבגדי חורף וקיץ, תלייה וקיפול.
מימין נמצא חדר השינה החדש. מכיוון שהחדר קטן יחסית, עומד המזרן על במה שכולה מורכבת ממגירות לאחסון, מצעים ומגבות. יש אפילו מגירה גדולה אחת מתחת למזרן עצמו למזוודות ולאחסון שאינו מצריך גישה יומיומית. מתחת לחלון תכננה פנקס שידת מגירות לאחסון נוסף. השידה, מתחת לאור החלון, משמשת מעין שידת טואלט לקופסאות תכשיטים. "את המיטה והשידה עשה לי חבר פסל (אבנר איתן) שעוסק גם בנגרות. מכיוון שהוא אינו נגר אמיתי, יש לרהיט נשמה אחרת. הקו הפיסולי של אבנר איתן נמצא ברהיט עצמו. עד היום לרהיט יש ריח של עץ ליבנה שנותן לי הרגשה שאני ישנה בבית מעץ מחוץ לעיר.
החלון הגדול בחדר הרחצה, הצמוד לחדר השינה, אפשר לבחור אריחים כהים. "רציתי להכניס אינטימיות גם לשם", אומרת פנקס, "כשגוונים כהים מקבלים אור טבעי ומלאכותי נכון, הם יכולים לתת תחושה של חום, אינטימיות ואפילו ביטחון. בנוסף, רצינו להדגיש את הפרופורציות המלבניות של החלל עם כיור ארוך וצר, מעליו מראה צרה וארוכה עם גופי תאורה שמבליטים את אותה זרימה דינמית".
את חדר העבודה אפשר לראות מהכניסה, מדפי הספרים הכהים ממשיכים את הפרספקטיבה פנימה אל הבית. גם כאן נבחר גוון עץ כהה כדי ליצור תחושה של שולחן עבודה וספרייה של פעם. "החלום היה להביא secretaire וינטג' מעץ, אבל בסופו של דבר העדפתי לתת צורניות נקייה ועדכנית ורק להתחקות אחרי צבע העץ העתיק", פנקס מסבירה.
כשמגיעים אל המטבח והסלון, החלל של הדירה נפתח בבת אחת אל מול הוויטרינה הגדולה. אור גדול נכנס פנימה בשעות היום ויוצר חלל פתוח ומלא צבעים: ארונות המטבח הבהירים, אריחי הבטון הכחול, אריחי החרדל, הקיר כחול-אפור, הספה האדומה, העציצים, המעבר בין אזור השינה לחלל העבודה האינטימיים - אל אזור הפנאי והאירוח, יוצר שינוי אווירה למשהו יותר חי ומלא שמחה. הספה האדומה שנקנתה באאוטלט של חברת הרהיטים אליתה ליווינג, משדרת עיצוב צעיר וקולי.
"חשוב לציין שבסטודיו שלנו אנחנו משחקות הרבה עם גוונים, גם בקירות, גם בנגרות וגם בריהוט הנייד", אומרת פנקס. "התאמות הצבעים, או הנגדה בין צבעים, יוצרים תחושות שונות. בדירה הזאת רצינו ליצור כהות עם סוגים שונים של אפורים וחומים בחדרים, לעומת גוונים שמחים וצעירים יותר בסלון ובמטבח. צבע הוא משהו שאפשר לשנות בקלות. אם יום אחד אופנת הכחולים והאפורים תתחלף, לא תהיה בעיה לשנות את סקלת הצבעים בבית, ולרענן באווירה אחרת.
"הבית הזה הוא אני"
משימת אדריכל או מעצב פנים שמתכנן ומעצב לעצמו את הבית, אינה קלה. הוא לוקח על עצמו שלושה כובעים, המתכנן, הקליינט ומנהל הפרויקט בפועל. "במקביל לעבודה השוטפת של הסטודיו שלנו, תכננתי לעצמי, בעזרתה הגדולה של שותפתי, את הבית, ופיקחתי עליו מדי יום", מספרת פנקס, "במילים אחרות, בגלל שלושת התפקידים הללו, השקעתי בפרויקט הרבה יותר ממה שאני משקיעה בפרויקט רגיל בו אני רק המתכננת. אני יכולה להגיד, שהחוויה האישית של השיפוץ גרמה לי להבין את התהליך שהקליינטים שלנו עוברים בעצמם.
"שיפוץ בית זה תהליך ארוך שדורש הרבה סבלנות. עבודה עם אנשי מקצוע שונים, התיווך ביניהם, הבדיקה של איכות העבודה שלהם, ומעל הכל, ההוצאה הכספית, יוצרים סיטואציה אישית ובין-אישית לא פשוטה. החיובי הוא שכשהאדריכל מעצב לעצמו את הבית, הוא יכול לעצב. הוא חופשי לעצב. יכולתי לעשות את הפרויקט כשאני אומרת: 'זה הבית שלך, את אדריכלית, מעצבת, עכשיו תפנטזי, תעשי דברים שאף קליינט לא ייתן לך את החופש לעשות'".
"לדוגמה, בדיעבד חשבתי שבגלל גודל חדר השינה יכולתי להגביה את כל החדר ולפסל, לגרוע ולהבליט, את מקומות האחסון, המקום למזרן וכדומה, אבל בסופו של דבר, רציתי ליצור לעצמו בית רגיל שיהיה נעים ונוח לחיות בו. משהו בדירה הזו, מתאים לי. על משקל 'הילד הזה הוא אני', אולי אפשר לומר 'הבית הזה הוא אני'.
תכנון ועיצוב פנים: שירה פנקס ולימור הראל, arcd-studio.
כך עיצב האדריכל את דירתו הקטנטנה
ועוד דירה אורבנית מושלמת, גם היא דל אדריכל