בבתים רבים יש פינת עבודה – חדר ייעודי או שולחן כלשהו – אבל לעתים קרובות אנחנו מגלים שבעצם אנחנו עובדים על שולחן המטבח, על הספה בסלון או על המיטה, מפזרים דפים ברחבי הבית ומחפשים לשווא עט. אז איך מארגנים פינה שתעשה לנו חשק לעבוד בה? פנינו לשירה גנני ("שירה במלרע, כמו שירה בציבור"), שבעצמה עובדת מהבית ויש לה גם רעיונות יצירתיים במיוחד שאותם היא חולקת בבלוג אבן נייר ומספריים.
עוד בערוץ עיצוב הבית:
"למי שקצת מתקשה לפעמים לארגן את הזמן וסדרי העדיפויות, כמוני, כדאי מאד ליצור פינת עבודה בבית שהיא רק שלך, שכל הציוד, הארגון (וגם הבלגן) הם רק שלך", מסבירה גנני. "כמו שיש תהליכים שכל הזמן 'רצים' ומתפתחים בראש, יש גם תהליכים פיזיים שחשוב לעגן ולתת להם מקום. אם אני אתחיל פרויקט ואאלץ להחביא ולאחסן אותו בגלל שהילדים חזרו מהגן, הסיכוי שלי לחזור אליו לא גדול. אם הוא ימתין לי ליום המחרת בדיוק איפה שהפסקתי, אוכל להמשיך את רצף המחשבה והיצירה בקלות".
פינת העבודה ממחישה את הראש שלי
משך הזמן שגנני מבלה בפינת העבודה שלה תלוי בהפרויקט שעליו היא עובדת. "זה יכול לנוע בין ימים שלמים, מבוקר עד לילה, בהכנות של תחפושות לפורים למשל, לשמונה שעות בשבוע", היא מספרת. פינת העבודה שלה היא חלק מסטודיו שתוכנן כולו לצורכי יצירה וסדנאות. כמה ימים בשבוע היא חולקת את החלל עם הסטארט אפ של בן זוגה ארי. "השתדלתי לארגן את הפינה כמו חנות, כל החומרים והכלים מקוטלגים ומוצגים באופן מפתה ונגיש", היא מתארת. "הפינה עוד לא סיימה להתבגר ולהתפתח מבחינת סגנון, אבל בינתיים אני חושבת שהיא ממחישה יפה את איך שהראש שלי נראה מבפנים. החומרים בה מסודרים על פי צבעים. יש לי תשוקה לצבע ודחף עז לשחק בו ואפילו כשהייתי ילדה הייתי מסדרת את הגירים באריזה לפי גוון".
מה לדעתך חייבים בכל פינת עבודה?
"אחסון ותצוגה חכמים הם בעיניי הבסיס לפינת עבודה שכיף לעבוד בה. אני בחורה מבולגנת מאוד, אבל חומרי היצירה שלי מאורגנים ומסודרים, אביזרים אסתטיים ויפים מאוחסנים בצנצנות שקופות כמו ממתקים והכלים שבשימוש תכוף תלויים וזמינים. אם מתחשק לי ליצור, אני יודעת בדיוק מה יש לי ואיפה כל דבר נמצא. יש בסטודיו כלים וחומרים לשלושה גלגולי חיים, אבל הם מסודרים בקופסאות ומגירות ייעודיות".
במקרה של גנני, כמובן, העיסוק שלה ופינת העבודה מזינים זה את זה. "האופן שבו הסטודיו מסודר מניע את היצירה והיצירה משנה את פני הסטודיו, ממלאת אותו בכלים חדשים ובפריטים חדשים להשראה", היא מספרת. "כל תקופה יש משהו אחר שעומד בבסיס היצירה שלי, תיאבון למשהו חדש: חומר מלהיב, סקלת צבעים שמרגשת אותי, עונות השנה. זה מיד משפיע על החומרים שאני מסדרת בסטודיו לראווה, על לוח ההשראה ועל פריטי הנוי שמקיפים אותי".
מה החידוש האחרון בפינת העבודה שלך?
"השינוי המשמעותי ביותר הוא הלוח המחורר שבניתי לי, המאפשר לי להציג את הכלים וחלק קטן מהחומרים שלי".
מלבד חומרי העבודה והיצירה, גנני גם מחזיקה בפינת העבודה שלה פריטים שיש להם משמעות מיוחדת שבילה. "יש לי רובוט קרמיקה של Seletti שקניתי ביום חסר משמעות לכאורה, שהיווה נקודת מפנה מבחינתי" היא מספרת. הוא מזכיר לי את הקושי שחוויתי מבחינה מקצועית ואישית באותו זמן ומסמל את התפנית, את הרגע בו התעוררתי ונזכרתי שיש עוד פנים ליצירה ושאני צריכה לכוון לשם. הלכתי לתרום דם, קניתי לעצמו רובוט והתחלתי את הפרק הנוכחי בחיי".
עמנואלה בינר, המקימה והעורכת של מיס מנדלה, מגזין על נשים, עסקים קטנים ומרחבי עבודה, עורכת פרויקט מימון המונים כדי לפרסם ספר מיוחד וראשון על פינות עבודה של נשים - "פינה משלך".
הבלוג נתן לי קול
השינוי שאליו היא מתייחסת התרחש לפני שלוש שנים. גנני, בוגרת אוניברסיטת תל אביב באדריכלות, עבדה אז כמעצבת פנים והייתה בעלת סטודיו לעיצוב. "אחרי שבני הבכור דן נולד, הרגשתי שאין ברירה והבלוג, שהתבשל כבר כמעט שנתיים, חייב להתקיים", היא מספרת. "הרגשתי שאני חייבת, צורך פיזי ממש, ליצור עם הידיים ושאם לא יהיה לי תירוץ ראוי - לא אעשה זאת. הידיעה שיש מי שקורא את ההדרכות, שיש מי שמצפה ללמוד טכניקות חדשות ואני יכולה לחלוק איתו את הדברים המגניבים שלמדתי בתהליך, הניעה אותי להמשיך וליצור.
"מהיום שהבלוג נפתח אני מרגישה שמשהו משמעותי בחיי השתנה. הבלוג נתן לי קול ושחרר פרץ יצירתי שעושה אותי, עדיין, מאד מאושרת. התגובות של הקוראות וההזדמנויות שנקרו בדרכי בעקבות הבלוג רק מחזקים את ההנעה שלי לעשייה. זה המקום הכן והשמח שלי. אני מרגישה שהעשייה והכתיבה שלי בבלוג הם ייצוג מאד נאמן למי שאני. מי שקורא אותי כבר קצת מכיר אותי, והקהילה של הבלוג היא מעגל החברים החדש שלי. אני נהנית ללמד איך מכינים דברים יפים בקלות, מכרטיסי ברכה ועד יציקות מבטון. לאחרונה פתחתי את הסטודיו הפיזי לסדנאות, כדי ללמד ולחלוק באהבות שלי גם פנים אל פנים".
>> רוצים עוד? עשו לייק ל-living בפייסבוק
יש תוכניות נוספות לעתיד?
"אני עובדת על כמה שיתופי פעולה עם חברות ליצירת תכנים חדשים לבלוג - איך יוצרים מוצרי טקסטיל מרופדים לבית, איך עובדים עם כלי עבודה חשמליים וידניים ועוד. אני גם מפתחת כמה סדנאות וירטואליות שיעלו בשנה הקרובה".
את פינת העבודה, מספרת גנני, תכננה במשך תקופה ארוכה. "חששתי שאשקיע המון אבל אולי לא תמיד יהיו לי חשק או מוזה וזה יהיה לשווא", היא אומרת. "לשמחתי זה לא קרה לי עדיין".
ואם בכל זאת את צריכה שינוי אווירה, איפה תשבי לעבוד?
"לפעמים אני יושבת בבתי קפה כשיש מטלות משמימות לבצע לבלוג, כמו מיון מאות תמונות, תיקון טקסטים ישנים ועוד. במקרים כאלה אני מאפשרת לבית ולמשפחה לשאוב אותי ואני מתקשה להתמסר לכתיבה, אז פעם בחודש בערך אני יוצאת החוצה לחלל ציבורי שבו אין כביסה וכלים וצעצועים, רק אני, המחשב ורשימת המשימות שלי".