עד לפני כמה שנים זה עוד נחשב לתופעה משונה ומעצבנת שרווחת בקרב אנשים משונים ומעצבנים, מז'אנרים שונים - מהאיסטניסטים הנודניקים ועד ההיפסטרים הרוחניקים. אפילו ב"סקס והעיר הגדולה" הקדישו פרק זכור למדי לסוגיה: אנשים שדורשים מכם להוריד נעליים לפני שאתם נכנסים אליהם הביתה.
אבל השנה היא 2019, קארי בראדשו בעצמה כבר נראית בדיעבד כמו האישה הכי מעצבנת בעולם, והדרישה להשאיר את הנעליים מחוץ לחלל הביתי הפכה לגיטימית, הגיונית ורווחת יותר. ועדיין, התנועה לשחרור כף הרגל נתקלת במתנגדים רבים, וגם אותם אפשר להבין: לא לכל אחד נוח ונעים להסתובב יחף בבתים של אחרים, בין אם בגלל מצבן של כפות הרגליים או דווקא של הרצפה המארחת אותן, ועם כל ההגיון בהעדפה שלא להכניס לכלוך מבחוץ אל הפנים, בהרבה מקרים זו לאו דווקא ההחלטה ההגיינית יותר. אז אם אתם נחושים להשאיר את הנעליים על הרגליים, רק הואילו נא ליישם את כללי האצבע (חה) הבאים, באדיבות אתר Apartment Therapy, שיבטיחו ביקורי בית נעימים יותר לכל הצדדים.
תלמדו לשאול
תקשורת היא תמיד המפתח ליחסים בריאים יותר, וזה תקף גם כאן. לא מכירים את ההעדפות של בני הבית בו הגעתם להתארח? פשוט תשאלו אותם. בעיקר אם איתרתם באיזור הכניסה איזשהו מתקן או שטיחון שנועד להשארת הנעליים.
רק על הרצפה
זוכרים את כלל הנימוס הבסיסי הזה שההורים והמורים שלנו היו מתעקשים עליו פעם? אז מסתבר שהוא תקף גם לאנשים בוגרים: הימנעו מלהניח את רגליכם על הרהיטים. זה כולל בעיקר ספות, משענות והדומים למיניהם. אם דחוף לכם להתרווח, חלצו נעליים - וגם אז אנחנו לא בטוחים עד כמה זה סבבה, תלוי באווירה ובטיב הקשר עם המארחים.
תרגלו שפאגט
הכלל הזה ממש בנפשנו, וצריך להיות בנפשו של כל מי שאי פעם יצא מהמקלחת ברגליים רטובות היישר אל שטיח אמבטיה מלוכלך. התעוותתם עכשיו במחשבה על התחושה הגרגירית, על שיערות שנלכדות בין האצבעות? יופי, כי מה ששנוא עליכם ממש לא מומלץ לעשות לרעיכם, ובייחוד במקרה הזה. ביקרתם בחדר הרחצה למטרות שירותים, שטיפת ידיים או סתם חיטוט בריא? אחלה - אבל אם נכנסתם לשם עם נעליים, אנחנו מצפים למצוא אתכם עומדים בפישוק רחב ולא נוח מעל השטיח הצמרירי כאילו היה לבה רותחת.
כבדו את השטיחון
רובנו משקיעים בו, טורחים למצוא את האחד בשבילנו, בוחרים את זה עם המשפט השנון שהכי מתאים לנו. האמת היא ששטיחוני כניסה הם כנראה לא הדבר היעיל בעולם, וסתם עוזרים לפזר את הלכלוך מהנעליים בתפוצה יותר רחבה, אבל בכל זאת אל תתעלמו מהם ומהכוונה הטובה שלהם. תראו מאמץ מינימלי, תנו ניגוב של נימוס, זה לא עולה כסף.
תחשבו רגע
האמת היא שרק אתם באמת יודעים איפה הנעליים שלכם היו היום, ובתים של אחרים הם בדיוק המקום לגלות בו מחשבה, אחריות ובגרות. השתוללתם עם הכלב בבוץ? דילגתם בין השלוליות? פיזזתם להנאתכם בשירותים ציבוריים? נשמע כיף, אבל לא עבור מי שיצטרך לספוג את זה על הרצפה הביתית שלו. אם אתם יודעים, עמוק בלב, שעדיף שלא - עשו טובה לאנושות, פשוט השאירו את הנעליים בכניסה מלכתחילה.
