באמצע החודש פרסמה אושיית הרשת חן טל בטיקטוק סרטון של עץ האשוח המקושט בביתה. למעט שתי תגובות נוזפות, לא נראה ש-14 אלף ויותר העוקבים שלה באפליקציה התרגשו מהחגיגיות. לעומת זאת, כשפרסמה לפני כחודשיים וחצי בסטוריז באינסטגרם סרטונים של בנה אילור בן ה-4 כותב מכתב לסנטה קלאוס – התגובות כבר היו יותר שליליות. בתגובה לתגובות כתבה טל: "לא, אני לא נוצרייה, ונכון זה לא 'חג שלנו', אבל אין אחד שלא היה חולם לחוות את חג המולד... אנחנו כל שנה שמים עץ ומקשטים אותו ומחלקים מתנות".
הבית של חן טל הוא ממש לא הבית היחידי שבו ניצב עץ מקושט. לצד הנוצרים החוגגים ברובם את חג המולד ב-25 בדצמבר (בזרמים מסוימים חג המולד מצוין באמצע ינואר) ואת ערב השנה החדשה ב-31 בחודש, יש עוד ישראלים שנוהגים לקשט את הבית בתקופה זו. בעבר ראינו חגיגות כריסמס בארץ בעיקר ביישובים נוצריים כמו מעיליא ופסוטה, וביישובים מעורבים (מי שלא נדחס עם אלפי אנשים במרכז נצרת או חיפש חניה ליד כיכר השעון ביפו או במושבה הגרמנית בחיפה - שיצביע). אבל בשנים האחרונות יותר ויותר אנשים מקשטים את הבית ברוח החג. לשינוי הזה אחראים במידה רבה יוצאי ברית המועצות לשעבר, שהפסיקו להחביא את השורשים והחלו להתגאות בהם.
עוד בערוץ עיצוב הבית:
>> ב-250 שקל שגיא ושרון יצרו חדר כביסה מטריף
>> זהירות: זה הפריט במטבח שעלול להתלקח
בברית המועצות חגגו ב-31 בדצמבר את נובי גוד (כלומר "השנה החדשה") כחגיגה אזרחית ולא דתית. המסורת הזאת נמשכת במדינות ברית המועצות לשעבר, ויוצאי ברית המועצות החלו לחגוג אותה גם בארץ. כמו בכריסמס גם בנובי גוד נוהגים להציב בבית עץ מקושט, המכונה יולקה, ובעקבות הביקוש הגובר אפשר היום להשיג בקלות עצים (מפלסטיק כמובן) וקישוטי חג בסופרמרקטים שלא כשרים, ברשתות הסטוק למיניהן ובירידים ייעודיים בקניונים.
"ערגתי לעץ יפה כמו בגלויות"
כך, בין הישראלים שמציבים עץ מקושט בבית יש רבים שהם או הוריהם עלו לארץ ממדינות ברית המועצות לשעבר. "הוריי עלו בשנות ה-70 מרוסיה ותמיד בילדותי היה בבית עץ בחגים. היה כל כך כיף ורציתי להעביר את השמחה של החג לבנות שלי", מספרת מיקה סלבין, ואילו דן מנקו הצטרף לחגיגות בעקבות בת זוגו גבריאלה, שבאה מבית רוסי לטבי. "זה הפך לחג שאנחנו חוגגים בדיוק כמו פסח או ראש השנה. אנחנו מרגישים את המשפחתיות והחגיגיות בדיוק כמו בכל החגים", הוא אומר. את העץ, אגב, הוא מקשט באופן מאוד לא שגרתי באוסף נעלי הסניקרס שלו.
אלבינה (ביני) צ'יז'יק, אמנית בעלת עסק עיצוב ואקססוריז מפרחים טריים, עורכת מדי שנה הפקת צילומים מושקעת לכבוד נובי גוד, כביטוי לזהות שלה. "הייתי פעילה בקבוצת דור 1.5, אלו הילדים שחצי מהילדות שלהם הייתה בברית המועצות וחצי בארץ, והזהות שלהם מורכבת", מסבירה צ'יז'יק.
ולא מדובר רק ביוצאי ברית המועצות. סופי אוחנה נולדה באנגליה ועלתה לישראל לפני 23 שנה. "ניסיתי להפסיק לחגוג כשהגעתי לארץ אבל היה לי מאוד חסר וכשלייה בתי נולדה הבנתי שזה חלק חשוב של מי אני ואז חוגגים כל שנה והילדים מאוד נהנים. זה השורשים שלי שאני יכולה לחלק עם הילדים אפילו שהם יהודים", אומרת אוחנה, ומספרת שכל בני המשפחה עוזרים לקשט ומתרגשים לקראת החג.
"אמי גיורת, וכשהייתי קטנה בני המשפחה הנוצרים מאורוגואי נהגו לשלוח לנו גלויות עם ברכות יפיפיות של feliz navidad (חג מולד שמח) כשחגגנו חנוכה", מספרת ניבה קרן אור. "אני ערגתי לעץ יפה כמו בגלויות - אבל אף פעם לא היה. מה פתאום עץ. לקח לי די הרבה שנים להגשים לעצמי את הערגה הקטנה הזו, כאדם בוגר. אבל כבר כמה שנים שככה נראים אצלנו ימי החנוכה וסוף השנה האזרחית. ואני ממש אוהבת את זה", אומרת קרן אור, אמא לשלושה מזכרון יעקב ובעלת קייטרינג וסדנאות להכנת אוכל יפני טבעוני.
"הילדים רוצים גם בארץ"
ישראלים נוספים מציבים עץ בבית בעקבות מגורים בחו"ל, או טיולים. "חזרנו מניו יורק לפני שנה ושם היינו עושים כל שנה, זו כבר מסורת. הרבה מהיהודים עושים את זה וזה לא אישיו. אז פשוט המשכנו במסורת גם בארץ", מספרת מיטל הרשקוביץ, צלמת מהרצליה שהתגוררה עם משפחתה שלוש שנים בניו יורק. "השנה אני ממש מרגישה שאנשים פה קצת השתחררו, זה התחיל כבר בהאלווין, שהיו פה חגיגות רציניות. אנשים מתחילים להפנים שאם מקשטים בצורה מסוימת, לא הופכים לנוצרים פתאום. כל החגים היהודיים אפרוריים אז חלאס, תנו לילדים לשמוח קצת", היא מוסיפה.
קטי מיטרני-פרץ מנתניה אימצה את המנהג עם בני משפחתה אחרי ביקור אצל אחותה, יונה מיטרני, בצרפת. "כבר שנה שלישית אנחנו מציבים עץ בבית. אחרי שראינו את העץ אצל יונה בבורדו, הילדים רוצים גם בארץ. אני מניחה שעם הגיל זה יעבור להם אבל כרגע הם מתלהבים".
ויש מי שהחליטו לאמץ את העץ המקושט פשוט כי הם נהנים. רינה אינגבר הציבה לראשונה עץ מקושט בשנה שעברה. "התחלנו לכבוד גירושיי ולכבוד זה שבני בן השבע ביקש עץ חג מולד. הייתי דיילת באל-על אז קניתי את העץ בניו יורק ואת הקישוטים והכוכב בשנגחאי", היא מסבירה.
>> רוצים עוד? עשו לייק ל-living בפייסבוק
משפחתה של רעות אלדמע מקריית טבעון אימצה את המנהג בעקבות צילומים שעשתה אלדמע לכבוד חד המולד למותג שלה UNPAIR - גרביים הנמכרים ביחידים. "קניתי לצילומים קישוטים ועץ בנצרת, ובמקביל הבן שלי ממש התלהב כי יש בכיתה שלו כמה שחוגגים", היא מספרת "אנחנו פשוט אוהבים את העץ, הקישוטים ואת הדרך שלנו לשמוח. בקריית טבעון יש הרבה משפחות שמקשטות לקראת הכריסמס".