השבוע השני של שלב הבתים ב-MKR המטבח המנצח כבר מאחורינו, וכמו שכבר הבנו, האוכל הוא אולי חלק בלתי נפרד מהתחרות - אבל הוא לא לבד. לעיצוב של המסעדות יש חלק מהותי בחוויית הסרוויס כולו, ובכל מסעדה אנחנו נחשפים לסגנון חדש ומפתיע. רגע לפני שאנחנו מכירים את הזוגות של הסבב השלישי ומתאהבים במסעדות החדשות, אורן חנן, המעצב האומנותי של התוכנית, מסכם לנו את כל מה שצריך לדעת על השבוע שהיה.
"ראג'עין" – המסעדה של ג'וזף ונידאל
הטבחים מנצרת רצו לערבב את העולם הערבי של פעם עם העולם המודרני של היום, מצד אחד אותנטי, אבל מהצד השני מעודכן וצעיר. "זה מתחיל כבר בשם של המסעדה שלהם שאומר 'חוזרים הביתה', הם חוזרים לשורשים שלהם", מסביר חנן. "שניהם עובדים במקומות שבו האוכל הוא מערבי, והם רצו לחזור הביתה לשורשים. בסמל של המסעדה הם בחרו את המעיין בנצרת ועל הקירות הם תלו רקמות של בדים מסורתיים".
הצבעים השולטים במסעדה של ג'וזף ונידאל היו אדום וטורקיז, והם שילבו אלמנטים של גרפיטי על הקירות כדי להכניס טוויסט עם קריצה מודרנית. "השילוב של הבדים עם המשרביות בקופסאות התאורה והקשתות יצר תחושה של בית ערבי, ומהצד השני, גם קריצה מודרנית ואפילו קצת היפסטרית".
"האחיות ניסני" – המסעדה של עדי ומיכל
הרעיון המרכזי במסעדה של האחיות ניסני היה להביא את הסטודיו לקרמיקה של עדי לתוך חלל המסעדה. "הלכנו על צבעים טבעיים כמו לבן, פסטל ועץ בשילוב של חומרים טבעיים. שילבנו גם ירוק בעזרת שיחים ועציצים וצמחייה שנתנה עומקים שונים. כל הכלים הם עבודות של עדי והשולחן של המסעדה הוא השולחן שבאמת היה לה בבית, זה שולחן עץ אמיתי".
"היה לנו חשוב להעניק אווירה טבעית של סטודיו מצד אחד, ומצד שני לא להעמיס יותר מדי. זו מסעדה שמציעה חוויה אמנותית, שנותנת מקום של כבוד לכלים, מכלי האוכל ועד הגולגולת שעל השולחן. ניסינו לתת מקום לאומנות של עדי ומצד שני לא להגזים בעומס, שלא ירגיש כמו חנות", אומר חנן.
"נגד וחצי" – המסעדה של דורון ושמעון
המסעדה של הטבחים הצבאיים העמידה אתגר רציני בפני חנן: ליצור אווירה של בסיס צבאי, בלי בסיס צבאי. "הפנטזיה הייתה לצלם בבסיס שלהם, אבל לא קיבלנו אישור", הוא חושף. "היה לנו ברור שצריך לעשות מסעדה עם אווירה צבאית, אבל מצד שני אף אחד לא באמת רוצה לאכול בחדר אוכל צבאי. חיפשנו דרכים למצוא התכתבות עם המסעדה הצבאית, אבל ברור שהיא לא בצבא. יצרנו עומקים עם ברזלים, לוחות מתכת בכל מיני גוונים של כסף ועמודי שיש בגוון ירוק זית. יחד עם זאת, הכנסנו אלמנט של גוף תאורה בצורת מכסי סירים שקורצים בהומור למטבח הצבאי".
"הרפרנס לסידורי פרחים היה ה'קופי בר' של רותי ברודו. רצינו להיות בצבא אבל ב'פיין'. מצד אחד יש לך סידור פרחים בגובה מטר וחצי, אבל הוא יושב על ארגז תחמושת בצבע שחור. זה היה חיפוש מאתגר של אלמנטים צבאים אבל עם קריצה והומור שהגיעו משמעון ודורון. היה לנו חשוב שהמסעדה תספר את הסיפור שלהם".
"סול דיינר" – המסעדה של דפנה ואורי
דפנה ואורי הגיעו עם הוראות ברורות: הם רצו דיינר אמריקאי קלאסי. "זה לא היה סתם דיינר, הם דייקו לדיינר של ניו אורלינס. דיינר שהוא עם יותר עץ, עם מוזיקה מאוד דומיננטית, תמונות וגרמופונים", מספר חנן. "הם רצו יותר בלוז, לא פופ-ארט, בלי פלסטיק וצבעוניות של שלטי נאון. משהו יותר אולד סקול". המסעדה עוטרה במוביילים של תקליטים ובתמונות של האומנים שהשניים מעריצים. "הלכנו על שילובים של קרמיקות מארבעה או חמישה סוגים, והפיצוח מבחינתי היה איך להכניס את כל החומרים והשילובים האלה ככה שיצא טוב ולא מקושקש מדי".
הכל במסעדה של אורי ודפנה, כולל המפיות, מותג "סול דיינר". "זה עולם שיש בו המון פרטים, ניסינו להביא את האווירה של הדיינר לא רק בקירות אלא גם במה שעל השולחן".
"ריק ורוקסי" – המסעדה של ירדן ואושרי
ירדן ואושרי סיפרו כי ההשראה למסעדה שלהם נלקחה מהסרט האהוב עליהם, 'מלון גרנד בודפשט'. "הם ידעו מה הם רוצים, הם אתגרו אותנו בקטע טוב", מספר חנן. "היה להם ברור שההשראה שלהם כרוכה בסימטריה ופרופורציות, שהאורחים שמגיעים ירגישו שהם הגיעו לסעודה. יצרנו רצפה של דמקה והצבנו עציצים מאסיביים בצדדים, ניסינו ליצור כל הזמן חזרתיות ומקצב".
"הצבעים השולטים במסעדה שלהם הם צבעי פסטל של ורוד, ירוק וצהוב. הייתה מפה לבנה ואלגנטית, ועליה סידורי פרחים צהובים בתוך כדים שהם יציקת בטון", מוסיף חנן. "היה להם מאוד חשוב ליצור אווירה של סעודה יוקרתית ותיאטרלית, והם הבינו שבשביל ליצור אווירה כזאת צריך ליצור חוויה מאוד לא שגרתית. חיפשנו דרכים להיות אלגנטיים, לא להעמיס בפרטים, לא להשתמש ביותר מדי צבעים או טקסטורות ועדיין לתת אווירה של פטיו במלון אירופאי. זה היה כיף, כי היה ברור שיש שם משהו שעומד מאחורי זה עבורם".
