זהו לא סוד שתהליכי תכנון, בנייה, שיפוץ ועיצוב הבית אינם פשוטים בלשון המעטה. מדובר בתקופה שבה בעלי הבית צריכים להתמודד עם אינספור החלטות, לחץ של זמן, תקציב הולך ומצטמצם ובעלי מקצוע רבים שצריך לסנכרן ביניהם ולא תמיד עושים את עבודתם כמצופה. כל אלו מעלים את מפלס הלחץ, עד שהוא מתפוצץ על מישהו, ולצערנו בדרך כלל מדובר באלו הקרובים אלינו ביותר.
מי שחשב שעבודת העיצוב מסתכמת בבחירת צבעים ובשרטוט נקודות חשמל כנראה טעה ובגדול, כי האדריכלים והמעצבים המלווים את בעלי הבית לאורך התקופה המאתגרת הזו מוצאים את עצמם לעתים קרובות בחזית הוויכוח, ולעתים האש אפילו מכוונת כלפיהם. "אנחנו פוגשים אנשים במצבי הקיצון שלהם, כאשר כל דבר נראה הכי משמעותי. יש הרבה לחצים והחלטות ונלחצים כל הכפתורים הכי בעייתיים", מספרת מעצבת הפנים ענבל צלקה.
הנושא הופך לקיצוני כשמדובר בבני זוג שלא מסכימים ביניהם על אלמנט כזה או אחר בעיצוב הבית. פרטים קטנים כגדולים עולים לדיון כחלק מהתהליך ובאופן בלתי נמנע קיימות גם אי הסכמות. האדריכלים והמעצבים חשופים לכל ההתלבטויות, ההחלטות והקשיים שבני הזוג עומדים בפניהם. "מתכנן הוא סוג של מפשר ומגשר בין בני זוג, משום שמעורבים כאן הרבה רגשות", משתפת מעצבת הפנים גלית אבינועם, ומוסיפה "לעתים זוגיות לא טובה מתפוררת לנו מול העיניים".
הנושא מוכר וידוע בקרב המעצבים והאדריכלים, שלמדו להתמודד עם העובדה שזהו חלק בלתי נפרד מתהליך תכנון ועיצוב הבית. "אני משתדלת תמיד להבין, לקבל ולהכיל את המצבים שהלקוחות נמצאים בהם, ובעיני אנחנו כאן כדי לעזור להם לצלוח את התקופה הזו", מסבירה צלקה. אבל מה עושים בהרגע האמת, כאשר דיון על גוון, ידית או תמונה הופך לוויכוח הכולל בכי וצעקות? חמש מעצבות משתפות אותנו על ריבים קיצוניים שהיו עדות להם ועל דרכי ההתמודדות שלהן.
עוד באתר לעיצוב הבית:
- המעצבות חושפות: בקשות לא שגרתיות
- אוכל, עיצוב, אהבה: הדירה השווה של השף עומר מילר ואשתו שירן
- 6 חנויות פופ אפ שצריך לסמן
הקו הירוק
"תכננתי בית של פוליטיקאי ואשתו, שאגדיר אותה כבעלת אישיות גבולית ובעייתית. היה בינינו דיון מאוד ארוך ומסובך בנושא הספה בסלון, ובחנות יוקרתית הם ראו דגם שאהבו", מספרת מעצבת. עד כאן הכל טוב ויפה עד שהיה צריך לבחור צבע. "הספה היתה בגוון ירוק, שלדעתי היה נפלא, אבל התחיל דיון בצעקות לגביו. כעשר דקות הם צעקו זה על זה. אני ניסיתי לברוח הצדה וכל האנשים בחנות הסתכלו עליהם וזיהו אותם". הזוג לא הסתפק בצעקות זה על זה והפנה אותן גם למעצבת – "הצעתי להם להפסיק את הוויכוח ואז האנרגיה הופנתה כלפי. אמרתי להם שהסיטואציה לא מכבדת אותם, הלכתי משם ועזבתי את הפרויקט".
לא בת 16
מעצבת עיצבה את חללי הפנים בקומה הראשונה של בית עבור חמש נפשות - זוג הורים עם בת גדולה בת 16 ושני בנים. היא מספרת שהדמות הדומיננטית היחידה לאורך התהליך היתה בעל הבית, עד לפגישה ספציפית, שבה אתגרי גיל הטיפש-עשרה באו לידי ביטוי: "הגענו לשלב שהיינו צריכים לבחור אריחים וכלים סניטריים לשירותי האורחים והצטרפו אלינו האם והבת, שפתאום במהלך הפגישה החלה לבכות. התברר שהיא חשבה שהיא תהיה במרכז העניינים והתאכזבה. היא נעלבה שלא פניתי אליה באופן ישיר, אלא אל כולם יחד". גם אחרי התנצלות של המעצבת, הבת המשיכה לנהל את הפגישה – "היא התחילה לבחור דברים מזעזעים, כנראה בכוונה, כדי שאני אהיה זו שמבטלת כל הצעה שלה. כדי לשמור על מקצועיות עצרתי את הסיטואציה, הצגתי בפניהם שלוש אופציות של שילובים לבחירה והשארתי אותם לעשות את ההחלטה הסופית. לאחר מכן האב הרגיש נבוך והתקשר להתנצל בפני".
על הצבע ועל העוקץ
מעצבת פנים מספרת על ויכוח שהתעורר בעקבות תכנון המטבח. היא ציינה כי בן הזוג מגיע הביתה מאוחר ובקושי רואה את המטבח, ובת זוגו היא שחיה במטבח. "בפגישה בחברת המטבחים זוג לקוחות רבו על צבע השיש כאשר עלתה הצעה לשלב גוון יוצא דופן. היא היתה בעד הרעיון והוא התנגד, בטענה שיימאס להם מהגוון. התחיל ויכוח שכלל גם צעקות ובכי והפסקנו את הפגישה. לאחר מכן יצרתי איתה קשר ושאלתי אותה מה היא באמת רוצה. הזמנתי אותו לפגישה בלעדיה ובמשך שעתיים הוא המשיך להתעקש כמו פרד. רק לאחר שציינתי בפניו את העובדה שהם משלמים לי הרבה כסף, אך למעשה הוא עושה הכל לבד ולא מקשיב לעצות שלי, הוא ויתר".
עד המזרח הרחוק ובחזרה
המעצבת גלי סילס עוסקת גם בליווי לקוחות לרכישת תכולת הבית בסין. "מדובר בסיר לחץ מטורף, שכולל בחירה של כל החומרים, האביזרים והריהוט תוך כשבוע ימים. הזוג הראשון שליוויתי ונסעתי איתו היה זוג צעיר ומאוד נחמד, אבל שמתי לב שכל הבחירות בוצעו רק על ידי בן הזוג. ביום הקניות האחרון הם רבו על רכישת תמונה, שהיא רצתה לקנות והוא התנגד נחרצות. היה ריב מטורף, בכי, וכולם רואים מהצד". באותו שלב החליטה המעצבת שהיא עוצרת הכל והופכת לרגע למטפלת זוגית – "פתחתי כמה נושאים מולם, העליתי את הנושא של קבלת ההחלטות החד-צדדית ושיקפתי לו שכאשר היא רצתה לבחור משהו, הוא לא נתן לה. נתתי להם סוג של שיעור לחיים, הם מאוד הודו לי אחר כך ואנחנו חברים עד היום".
עיוורי צבעים
"זוג מבוגר הגיע אלי לקראת סוף הבנייה כדי שאתכנן עבורם נישות גבס ואעזור להם בבחירת הצבעים לחללי הדירה. הם היו מאוד נחמדים אבל כל הזמן אמרו הפוך זה מזה, אם הוא אומר שחור אז היא אומרת לבן. הם כל הזמן התנגחו ואני כמו כדור פינג פונג ביניהם. הבהרתי להם שהתפקיד שלי הוא לייעץ ואני לא יכולה לקבל עבורם את ההחלטה הסופית. שאלתי אותם אם הם מתנהלים באותה צורה גם במקרה של החלטות הנוגעות לנושאים אחרים מלבד השיפוץ. הם דווקא ענו שהם רבים רק בנוגע להחלטות של הבנייה והעיצוב ושבן הזוג בכלל עיוור צבעים".