ימי הבידוד והסגר הפכו את המרפסת למצרך נחשק. אפילו ביום העצמאות, במקום לשהות בפארקים או על איי תנועה, נדרשנו לעשות על האש במרפסת או בחצר. המרפסת הישראלית מלווה את הדירות שלנו במשך עשורים, בזה האחרון היא סומנה לא רק כשטח שמעלה את ערך הדירה, אלא גם את איכות החיים בה ונתפסה כגינה מרחפת. העיצוב שלה הפך לקטגוריה נפרדת, מטשטש בין חוץ לפנים ומתוכנן כתמונת ראי לשטחי הדירה (סלון חוץ, מטבח חוץ, פינת קריאה ועוד). גם עכשיו, בימי קורונה, המרפסת לא מאכזבת ומגלמת תפקיד חדש כבמה לאינטראקציות חברתיות (ע"ע השירה מהמרפסות או תופעת מחיאות הכפיים). המרפסת הפכה לזירת בילוי מרכזית וזו סיבה טובה להציג כל מיני סוגים, גדלים ותפישות של מרפסות.
אשליה של מגורים בבית פרטי
הדירה של אדריכלית דנה אוברזון ברמת השרון מוקפת במרפסת גג שמעניקה אשליה של מגורים בבית פרטי. אוברזון התייחסה אליה כאילו היא חלק בלתי נפרד מסלון הבית, והיא מרוצפת באריחי טרצו מצוירים שאוברזון ייבאה מטורקיה וטובלת בצמחי מרפסות קלאסיים כמו פלומריה (פיטנה), אגבה ולבנדר. על פינת הישיבה מצילה פרגולה מברזל עם מילואת עץ.
קופסה של אור
המרפסות בביתם של האדריכלים הילה ורן ברוידס נועדו ליצור תחושת מרחב, להחדיר אור טבעי ואוויר ולאפשר קשר עין בין חללים שונים. המרפסת הקדמית בקומה העליונה מחלקת את מסת החזית לרחוב ובזכותה מודגש קנה המידה האנושי בבית. המרפסת מוקפת בלוחות זכוכית אסיד לבנה שיוצרים מראה של קופסת אור כשהחשיכה יורדת.
המרפסת שפונה לחצר האחורית מזכירה מרפסות במבנים שנבנו בשכונה ברמת גן בשנות ה-50 של המאה הקודמת. כדי ליצור בקומה פרטיות נתלה וילון חיצוני לאורך המרפסת והסטתו באופנים שונים יוצרת דינמיות בחזית. בקומה העליונה תכננו האדריכלים פטיו, שמתפקד כ"ריאה ירוקה" במרכז הבית. הוא צמוד לקיר הבטון של הבית הצמוד ותורם לתחושת מרחב ולחדירת אור טבעי ואוויר.
כמו בתאילנד
מרפסת הגג התל אביבית של המעצבת ענת סודרי תוכננה בהשראת ריזורט תאילנדי והיא משמשת כאזור בילוי ואירוח שמנותק מחללי המגורים. הבית מעוצב בקו מינימליסטי וחם, עם נטייה אסייתית שמתבטאת בשימוש במספר מועט של חומרים ובצבעים החוזרים על עצמם. סודרי עיצבה את המרפסת באותו סגנון. היא בנויה בצורת האות רי"ש ולאורכה הוצבו אדניות זהות שבתוכן שתולים שישה סוגי צמחים בגוונים שונים של ירוק. בין האדניות שולבו פסל בודהה, מזרקות וחלוקי נחל. מנורות מלבניות מזכוכית צהובה מזכירות בצורתן עששיות ומאירות את המרפסת.
הרמוניה ואיזון
שתי מרפסות, עליונה ותחתונה, מקיפות את ביתה של המעצבת הילית קרש במושב הבונים ויוצרות שטחי חוץ רחבים המכניסים פנימה אור, אוויר ונוף. המרפסת העליונה עוטפת את כל חדרי הבית, מתחברת לשטח הציבורי ומיישמת את אחד מהעקרונות שעמדו בבסיס התכנון של הבית: פתיחות מרבית אל הנוף. עיצוב הפנים של הבית מודרני ומאופיין בסקלת גוונים ניטרלית של לבן ואפור שיוצרים הרמוניה ואיזון. אותם צבעים מופיעים גם במרפסת. הפרגולה, למשל, צבועה באפור כהה והרצפה מחופה בפרקט שמוסיף חום. אדריכלות: סאאב אדריכלים.
כפרית וחמה
מרפסת מעוגלת שפונה לנוף עצים ותיקים, מרוצפת באריחים לא אחידים שיצרו משחק שהולם את רוח העיצוב של הבניין הישן ברמת גן, שבו שכנה בעבר מפקדת האצ"ל. הסיפור ההיסטורי ואופיו של הבניין שקירותיו מעוטרים בצלקות כדורים שנורו מרובים בריטיים, השפיעו על העיצוב שבחרה עבורו עדי אדליס. הדירה והמרפסת מעוצבות בסגנון כפרי עדין המתאים לקווי הבניין ולחלונות ודלתות העץ המקוריים ששומרו בו.
מצילה על הבית
הנוף שנשקף מהבית בצפון הארץ שימש כנקודת מוצא לתכנונו על ידי גולני אדריכלים. מרפסת מקורה ומרוצפת מלווה את הסלון ופינת האוכל ומשמשת כחלל מתווך בין פנים הבית לבין מערכת הצללה המורכבת מסרגלי עץ שנעים על גבי מסילות ברזל. כשהסבכות סגורות, הן מצילות ומקררות את פנים הבית ועדיין מאפשרות ליושבים בפנים ליהנות מהנוף. כשהחלונות סגורים אפשר להרגיש את זרימת האוויר והמרפסת הופכת לחלק בלתי נפרד מהחלל הפנימי.
מרפסת מעץ לבית בין עצים
מרפסת המהווה פרשנות לבית על עץ. הבית שנבנה על ידי גולני אדריכלים ממכולות כדי לא לפגוע בשורשים של שני עצי אורן בוגרים שצומחים בשטח. חיפוי העץ והמרפסות הוספו מאוחר יותר והחורים ברצפת המרפסות ובגג, שדרכם העצים גדלים, מורחבים בהתאם לצמיחתם.
פטיו שמאיר את כל הבית
המבואה בבית שנבנה באזור השפלה לפני מאה שנה הייתה במקור חצר פנימית. היא הוסבה בשיפוץ על ידי אדריכלית רות חובב לפטיו שמוסגר בתקרת זכוכית שמחדירה אור טבעי, ומשמש כמרחב שמוביל לכל חלקי הבית. הפטיו כולל את המאפיינים המרכזיים של הבית – פתחים עם קשת מחודדת, אריחים מצוירים שפורקו ושומרו, עיטורים מקוריים ועמוד אבן. מהחלל הציבורי של הבית תלויות שתי מרפסות מעוצבות על פי האלמנטים התקופתיים ומאותם חומרים, והן מחדירות אור וצבע לחדר המגורים ולמטבח. הפתחים המקוריים שלהן שומרו וחודשו בעזרת מסגרות מאלומיניום דקיק ותריסי פומפייה מברזל והם מובילים למרפסת צרה שבה נשמר ריצוף האבן המקורי. מהקומה העליונה ניתן לצאת למרפסת רחבה המקורה בפרגולה ומשקיפה אל נופי העמק.
שיק אורבני
ריצוף מבטון שחור, קירות חשופים ואלמנטים מפלדה שולטים בעיצובה של עדי ארונוב בדירת הפנטהאוז באזור השרון. מהחלל הציבורי יוצאים למרפסת רחבת ידיים שתוכננה כגינה בשחקים. מול הסלון חופתה הרצפה בדק עץ שנצבע בגוון כהה והותאמה לה מערכת ישיבה סלונית שיוצרה על פי מידות מפלדה צבועה בלבן. באזור שמחבר בין הסלון לבין חלקה הפנימי של המרפסת הונחו יריעות של דשא לטובת הילדים. החיבור בין הדירה המעוצבת בסגנון תעשייתי לבין הגינה מהווה מבחינת ארונוב את נקודת האיזון של הפרויקט.
מעשה בשלוש מרפסות
שלוש מרפסות מקיפות את הפנטהאוז התל אביבי שעיצבה פנינית שרת אזולאי וכל אחת מהן מתפקדת כהמשך של חדר אחר. מהסלון יוצאת מרפסת שניתן להשקיף ממנה לים, קיר גבוה שחובק את ליבת הבניין הפך לגינה ורטיקלית שבמרכזה מפל מים. בעומק תוכננה במה שמחופה בדק עץ ומוצלת בפרגולה צפה שהוטמעה בה תאורה סמויה. מהמטבח יוצאת מרפסת נוספת, מרוצפת באריחים מצוירים, שבהם נעשה שימוש גם בפנים הבית, ומגודרת במשרביות שמטרתן לטשטש את נוף הבניינים סביב. באדניות שמקיפות אותה שתולים צמחי תבלין, עצי פרי ומטפסים והן משולבות עם ספסל ישיבה ופינת קפה. במרפסת חדר השינה תוכננה פינת ישיבה מוגבהת שצופה לים, היא מוצלת בעזרת פרגולה ומוקפת בצמחייה ים תיכונית שבתוכה שולב סלע שמתוכו מפכפכים מים (אדריכל נוף: כרכום עיצוב נוף – שי דוד).
גינה על הגג
קומת הגג התל אביבית עוצבה על ידי לירן בן אבגי בהתאם לעקרונות עיצוב גינה בבית פרטי ומתוך מחשבה ליצור חלל אירוח מרווח ומאובזר. במרפסת נבנתה בריכה שהוגבהה ממפלס הרצפה כדי לאפשר מקום למבנה ולמערכות הנלוות. הדופנות שלה מחופות בצמחייה שיוצרת קיר ירוק.
טוסקנה פינת מרקש
המרפסת של הפנטהאוז שעוצב על ידי לירן בן אבגי בסגנון טוסקני יוצרת תחושה של בית כפרי במרומים. היא מעוצבת בחומרים והגוונים שבהם נעשה שימוש בפנים הבית – אריחים מצויים בסגנון מרוקאי לחיפוי הרצפה, לבנים מבתים שפורקו לחיפוי הקירות, גופי תאורה ופריטי ריהוט בצבעים בהירים. המרפסת כוללת שלושה אזורי שהייה שונים שמאפשרים צורות בילוי ואירוח שונות.
נוף פתוח לעיר
בדירה התל אביבית בקומה ה-48 שתכנן האדריכל רז מלמד, הוחלפו חלק מהזכוכיות האטומות בזכוכיות שקופות, בתיאום עם הבניין, וכך התקבלה חזית שלמה עם מבט למרפסת ונוף אל החוץ. שיטת הנחה של רצפה צפה בחוץ יצרה מפלס זהה לזה של מפלס הריצוף בדירה. כשהחלונות פתוחים אין "קפיצה" במפלס הרצפה ומתקבל מראה רציף והמשכי. הצמחייה מינימליסטית ומתבלת את המרפסת בירוק בלי לחסום את הנוף.
מרפסת החלוקה
בעלי הבית של הדירה בתל אביב שתכנן אדריכל יניב פרדו לא הסתפקו במרפסת צרה והסכימו לוותר על שטחי בנייה יקרים כדי לאפשר מרחב חוץ לאירוח. לכן תוכננה המרפסת כשהיא שקועה בתוך נפח המבנה, בניגוד למרפסת התל אביבית הטיפוסית שבולטת מעבר לקו הבניין. המרפסת חודרת לתוך הדירה ומחלקת את אזור המגורים בה, היא מפרידה בין הסלון לבין המטבח וחדר האוכל אך מאפשרת ביניהם קשר ויזואלי. כמו כן היא מחדירה לדירה אור ואוויר טבעיים. ה"סלון הפתוח" שנוצר הופך לחלק מהדירה ומתפקד כמעין חצר אורבנית שמשתפת את חיי העיר בתוך הדירה ושומרת על הפרטיות של הדיירים. כדי להעמיק את האפקט של סלון פתוח נעשה שימוש בחומרים השולטים בעיצוב הדירה ובהם בטון, פלדה ועץ.
זולה בעיר
הדירה החשוכה שעצבה יעל פרי התמלאה אור הודות למרפסת שנוספה לה במסגרת שיפוץ וחידוש הבניין. החלל מעותב בגוונים בהירים, פריטים מינימליסטיים וזכוכיות שמאפשרות לאור טבעי לחדור פנימה ומשנות את מראה הדירה בהתאם לשעות היום. פנים הדירה חופה בפרקט בהיר שמשתלב עם רצפת המרפסת, המחופה באריחי טרצו בדוגמת קוביות תלת ממדיות. כדי לא לחסום את הנוף התל אביבי המרפסת מרוהטת בכורסאות אווריריות שמאפשרות ישיבה נוחה.
>> רוצים עוד? עשו לייק ל-living בפייסבוק
חלק מהסלון
המרפסת באזור השרון בדירה שתכנן אורן מילשטין, עוצבה כשלוחה פונקציונלית לסלון. היא מאפשרת לדייריה ליהנות מרגע של מנוחה, מקום לשתיית קפה או אירוח. הקיר המפריד בינה לבין הדירה השכנה הפך לקיר ירוק ובסמוך לו, מול הנוף, הותקן דלפק ישיבה. אלמנט ריהוט נמוך עם נגיעו
בריכה על הגג
המרפסת המקיפה את הפנטהאוז שנבנה באזור השרון על ידי ניצן הורוביץ זהה בגודלה לשטח הדירה עצמה. היא מחולקת לשלושה אזורים - סלון מוארך עם פינות ישיבה, אזור בישול ואכילה שחופה בדק מעץ במבוק, ובריכה מוגבהת מחופה באריחי גרניט פורצלן בגוון חלוד. בכך ניתן מענה לבקשתם של הדיירים ליצור קשר רציף ופונקציונלי בין הפנים לחוץ.
המרפסות מתוך ספריה של העיתונאית וכותבת הספרים שרון היבש: "ביתו של אדריכל", "ביתו של אדריכל 2", "הספר הישראלי לעיצוב הבית, תכנון והשראה", "דירה ישראלית", "דירות בעיר" ו"מטבח ישראלי", וספרה של לירן בן איבגי "בתים מהלב" בעריכת שרון היבש