שלב ראשון: פינוי טונות של אשפה
עם פתיחת שער הכניסה שנצבע בכחול נגלה לפנינו בית אבן ירושלמי עתיק ומופלא. בזמן שנפעמנו מיופיו, סיפרה לנו נועה, שזה לא בדיוק מה שהם ראו בפעם הראשונה שבאו להתרשם ממנו. "נזקקו לדמיון רב כדי להאמין שנוכל להפוך את החורבה שהייתה כאן לבית חלומותינו", היא מתארת, "הבית לא שופץ מאז שנות ה-40, ומצבו הרעוע היה בהתאם: כל הפתחים - היכן שממוקמות הקשתות, היו סגורים בקירות גבס. הכניסה לבית הייתה מהצד, ופתח היציאה למרפסת היה מוגבה ולא אפשר יציאה לחוץ".
למרות מצבו הרעוע של הבית, בני הזוג התאהבו בו, לא חששו משיפוץ יסודי ורכשו אותו. יחד עם האדריכל, אורי גור, שמתמחה בבתים לשימור, התחילו את עבודות השיפוצים המקיפות. ראשית היה צורך במלאכת פינוי ענפה מהשטח. "פינינו טונות של אשפת בניין שהצטברה בבית, בחצר ואפילו מלאה את בור המים העתיק", היא משחזרת.
קירות הגבס הוסרו, הרצפה הונמכה כדי ליצור עומק וגובה ובפתחים הותקנו דלתות וחלונות חדשים. הריצוף העתיק בחלל המרכזי הוחלף בריצוף עתיק אחר - עשוי מחיתוך של אבנים עתיקות (secondcut). הריצוף בחדרים גם הוא עודכן במרצפות ישנות ומקוריות, מריצפות מפורקות של בתים ישנים ברחבי ירושלים.
קבלן העבודה שעבד איתם, הוא בעל חווה בגבעת שאול ובה שלל מציאות שונות שפורקו מבתים; אפשר למצוא אצלו מרצפות ואריחים, דלתות, חלונות ועוד מסגרות עתיקות ושיקיות - גן עדן לחובבי הז'אנר. גם בביתם של נועה ומשה, הדלתות ואפילו הידיות הגיעו מפירוק. בפינת האוכל שולחן אוכל והכיסאות נקנו בחנות חפצים ארונות הוויטרינה מ"חדרים".
אהבנו במיוחד את חדר השינה וחדר הרחצה של בני הזוג: חדר השינה פתוח בעיצוב נקי ומאופק, והוא מוביל לחדר הרחצה המושקע, שמזכיר חדרי רחצה בארמונות מפוארים עם ידיות וטוש מוזהבים.
חדר הילדים, שלפני השיפוץ, שימש ככניסה של הבית. כיום הוא עדיין לא מאורגן לגמרי, לדברי נועה, והיא עדיין מתלבטת ומשנה מדי פעם מיקומים של חפצים, בהתאם למצב הרוח. בדרך החוצה, אנחנו נפרדות לשלום תחת סוכת הגפן בחצר. כבר אמרנו שקסום פה?
במדור הקודם: צמוד לסבאסבתא, שני בתים תחת קורת גג אחת
לכל הכתבות במדור "הביתה"