גלית היא צלמת. מהצלמות המסורות/מחוברות לעשייה שלהן ולתהליכים אישיים דרך המצלמה. מתעדת. ומעבר לזה, אדם צנוע מאוד. הדירה שגלית ומשפחתה גרים בה היתה של סבתא של גלית, גינקולוגית שעבדה בקליניקה שמוקמה בדירה עצמה. גלית מצאה תמונות של הדירה כפי שנראתה אז ושילבה אותן ברחבי הבית, על הקירות, בחדרים או ליד הכניסה של החדרים היום. כך יצא שבכניסה לחדרי הבנות תוכלו לראות תמונה בשחור לבן של הקליניקה של הסבתא.
הבית מלא בעבודות יד ובמגע אישי. לא רק שגלית עצמה עוסקת באמנות, היא גם מוקפת במשפחה יצירתית (אחותה), ובחברות וחברים מוכשרים במיוחד (הדס הול, דיויד הול, ליאת יניב). כל המגוון הזה והצבע יוצרים בית עשיר ושמח במיוחד. כשאנחנו משתפות את גלית, היא מפתיעה אותנו - "אני אף פעם לא חושבת על הבית שלי בתור צבעוני, אני תמיד חושבת עליו כלבן", אבל מסכימה איתנו שהיא כנראה נמשכת לצבעוניות. חוץ מהצבע סגול ("אין מצב שייכנס אלי הביתה סגול, שונאת את הצבע הזה").
עוד באתר לעיצוב הבית:
- לפלנד בהוד השרון. הפקת חורף
- הגוזלים עזבו את הקן? יופי, הבית שלכם
- שלל עצות לעיצוב בית הרמוני שמורכב מניגודים
הזמן הצהוב
בדירה המקורית היה מטבח קטנטן עם קיר חוצץ לפינת אוכל קטנטנה. גלית ורם שברו את הקיר ויצרו חלל פתוח לפינת אוכל במטבח. הספסלים בפינת האוכל היו של סבתא של גלית, והיא צבעה אותם לצבע שהיא זכרה מבית סבתא. גם הכריות הקטנות המונחות עליהם משמרות את זיכרון הכריות הקטנות שסבתא היתה מניחה על הספסלים. לשולחן הישן הם שידכו פורמייקה צהובה חדשה. גלית מספרת שהיא תמיד מצלמת את עבודות הקרמיקה שלה על השולחן הזה, כך שיש לה המון תמונות עם רקע צהוב.
כמה מכלי הקרמיקה של גלית ואוסף המצלמות המרשים מוצגים על מדפי הספרייה. גלית קיבלה במתנה את המצלמה הראשונה שלה ליום הולדתה ה-12, אבל התחילה ממש לאסוף מצלמות במהלך הלימודים שלה בבצלאל. רוב המצלמות היו ועדיין בשימוש. באוסף מצלמות מיוחדות לצילום אפקטים, עוד לפני עידן האינסטגרם, מצלמות וינטג' ומצלמה לשקופיות בלבד.
מעל המיטה בחדר השינה תלויה תמונה בודדה קטנה של נמר. מובן שהסתקרנו. למה דווקא נמר? קיבלנו תשובה בצורת סיפור על עץ. תוכלו לקרא את הסיפור המלא בפוסט משעשע שגלית כתבה בבלוג החדש שלה - בלוג אישי, שבו היא משתפת חוויות משפחתיות לצד חוויות מהעבודה שלה כצלמת משפחה.
מקנדה עד הולנד
החדר של הבנות, עלמה ותמר, ססגוני ומלא בעבודות יד שיצרו אחותה של גלית וחברותיה הכישרוניות. מובייל טיפות, עיגולי רקמה ושמיכת טלאים מאחותה. קקטוס מבד ותמונת פינגווין מקסימה שהמאיירת ליאת יניב חברתה נתנה לה במתנה, ובובות של הדס הול מ"מותק" וחברה טובה. מדבקת הקיר הגדולה והמרשימה היא דווקא אובססיה של גלית שהחלה שנתיים לפני שנכנסה להיריון. את המדבקה היא ראתה בחנות בוונקובר, קנדה, והתאהבה. כשהחלה לקנן בהיריון הראשון חיפשה את המדבקה הזו ולבסוף הגיעה ליצרנים ההולנדים ורכשה אותה. המדבקה עשויה מדוגמאות טפט וינטג' מקורי ומגיעה בחלקים נפרדים. גלית נזכרת בחיוך בתהליך ההדבקה כשהיא יושבת, מיניקה ומכוונת היכן להדביק ורם מדביק כל עלה במקום.
גלית מספרת שעם הזמן והמשפחה שגדלה הם היו צריכים עוד קצת מרחב. לכן החליטו לסגור מרפסת אחת עם חלונות גדולים והפכו אותה לחדר עבודה מרווח ומוצף אור. המרפסת השנייה נותרה פתוחה והכיסאות המרופדים בדוגמאות ויניל צבעוניות עם הצמחייה מסביב יוצרים אווירה שמחה. "חשוב לי שהבית יהיה מסודר", היא אומרת, "צריכה סדר בעיניים. כל בוקר אחרי שהבנות הולכות לגנים אני חוזרת לעשות סבב סדר קצר בבית, ורק אז יכולה להתיישב על המחשב או להתחיל לעשות דברים בעצמי. שולחן העבודה שלי, אגב, לא ממש מסודר. מלא ברשימות של דברים שצריכה עוד לעשות".
גלית ורם מתכננים כבר את הדירה הבאה שלהם בעזרת המעצבת המוכשרת והמשעשעת רונית כפיר. מבטיחות לצלם את הדירה הבאה אי שם בעוד שנה וחצי כשתהיה מוכנה, ובינתיים המון תודה על השיתוף והתמונות, שיהיה בהצלחה ובהנאה בתהליך.
במדור הקודם: בית בעמק יזרעאל שמשתנה עם עונות השנה
לכל המדורים הקודמים