כשנכנסנו לראשונה לבית בכפר הס, הרגשנו שהגענו לבית משפחתי. מקום של אנשים שאוהבים לארח. מהר מאוד התברר שצדקנו, קרן מגן ישראל המקסימה, ובן זוגה ידועים בהכנסת האורחים שלהם. וקסמו של הבית שבנו הוא באיזון בין גודלו רחב הידיים, שמתאים לאירוח של עשרות אנשים - לבין האינטימיות המשפחתית והחמה שמורגשת בין חדריו.
קרן ובעלה הם הבעלים של רשת מסעדות BBB בורגוס בורגר בר, כך שתרבות האירוח היא לגמרי עניין של אופי אצלם.
על הנחלה של סבא וסבתא
הבית בנוי על חלק מהנחלה של סבא וסבתא של קרן. בשטח הגדול עמד בית סוכנות קטנטן ובוסתן ענק עמוס עצי פרי. זה כבר הבית השלישי שקרן בונה ב-13 השנים האחרונות ומלבד הניסיון הרב שהיא צברה, גם טעמה השתנה והתגבש. הבתים הקודמים היו הרבה יותר מודרניים וקיצ'ים, על פי דבריה.
הבית הזה, שנבנה בנחלה המשפחתית, מעוצב יותר בסגנון כפרי טוסקני ומשדר בגרות ושורשיות. הבית בנוי בצורת ח'. הכניסה הראשית היא למרכז הבית. ממש מולנו נפרשת החצר הפנימית המרהיבה. מלבן כחול ומזמין של הבריכה, שולחן ארוך מאוד לארוחות הקיץ הגדולות ומאחור בר ישיבה גדול ומתוקתק.
קרן מלווה אותנו לפגישה ראשונה עם ביתה. פנינו ימינה למטבח, שם היא מרתיחה כבר מים לקפה. מהמטבח אנחנו ממשיכות לפינת האוכל הגדולה ולסלון רחב הידיים. כל החלל מואר מאוד ומשקיף לחצר הפנימית. חזרנו דרך מרכז הבית ועברנו לצד שמאל שם נמצאים חדר המשפחה וחדרי השינה של כל בני הבית. עודד גרינברג הוא האדריכל של הבית ועם הזמן (הוא תכנן גם את הבתים הקודמים שלה), נוצרה ביניהם מערכת יחסים של חברות.
100 מ"ר רק הסלון
כשמעצבים סלון בגודל 100 מ"ר, צריך לעשות זאת בחוכמה. הסלון מאד גדול ופתוח, ובחורף רוב האירוח מתמקד בו ובפינת האוכל. עם זאת, קרן רצתה לשמור על תחושה אינטימית ויכולת לשוחח זה עם זו בנחת. הבסיס בעיצוב הן שתי ספות גדולות מרובי ישראלי – "גבריאל", עליהן מונחות כריות רבות מקולקציה קודמת של בייסיק וכריות נוספות מהקולקציה החדשה והמהממת שלהן. קרן הוסיפה מספר עבודות אמנות שהיא מאד מתחברת אליהן, בעיקר מ"קולקטיקו" של יוסי גינסבורג. על הכורסה הנוספת בסלון - שתי כריות נוי עדינות של הביתה.
המטבח הוא לב הבית הזה ללא ספק. קרן כבר העמידה סיר לצהריים עבור הילדים והניחוח שעלה ממנו היה כזה שגורם לבטן לגרגר ולתחושת "הגעתי הביתה". המטבח בצבעי שחור ולבן מהווה רקע מצוין לכלים במראה טבעי ובמה נהדרת לצבעוניות עזה. הנטייה הטבעית של קרן היא לכיוון הטבעי, לבן אפור, אבל בתקופה האחרונה היא מעזה קצת יותר ומכניסה צבע. כך שאפשר לראות את כלי המלמין הנפלאים של סופי, לצד קרש חיתוך יפיפה של "בייסיק" וכפות במבוק של "הביתה" והכל נראה מצוין יחד. עגלת העץ המטריפה - מבית היילי דה מרקס. גדושה דלעות ועוד כמה ירקות שלא זיהינו, אבל מצטלמים מעולה.
החצר הפנימית מפנקת. חוץ מהברכה היפיפייה, הם הציבו שולחן ארוך ארוך לארוחות מרובות סועדים, כמעט בכל עונות השנה. את השולחן קרן ערכה עם הפלייסמטים המשגעים של טווילינגן, שהוסיפו עוד כתם צבע משמח לצד השידה הצהובה.
כל חדר הוא סיפור
חדר השינה נמצא בסוף המסדרון. תקרתו עשויה מקורות עץ מולבנות ויוצרת שקט נעים בחדר. המיטה מ"גבריאל", כריות של "בייסיק" ו"הביתה" וגם השטיח האפרפר מ"הביתה". במקום חדר ארונות יש קיר ארונות ענק שמכיל את בגדי הזוג בדרך אלגנטית ויעילה. אנחנו כמובן השתגענו על הסולם שנע על מסילה.
אנחנו חוזרות אחורה במסדרון ונכנסות לחדרי הילדים. כל חדר הוא סיפור - בדיוק כמו שאנחנו אוהבות. הסיפור של החדר של ניב הבכור הוא הפועל אדום עולה. בחדר של נדב הגולש יש סיפורי הרפתקאות ואקסטרים ובחדר הנסיכה נינה, שרוכבת על סוסים מגיל 4, יש המון סוסים מכל המינים והצבעים.
לא סתם הבית הזה הפך להיות לוקיישן נחשק להפקות עיצוב מיוחדות. ההבנה הגדולה שקרן רכשה במהלך השנים והניסיון הרב שצברה בתכנון ועיצוב יחד עם אישיות חמה, נעימה וכובשת יוצרים שילוב מנצח.
אז ככה, לפני שניפרד ואתם תבטיחו שתבואו לכפר הס לבית של קרן, חשוב לנו לומר תודה גדולה לקרן מגן על האירוח הנעים, האוכל הטעים ועל כך שפתחת בפנינו את ביתך ברוחב לב.
במדור הקודם: בית החלומות של בת האדריכל
לכל הכתבות במדור "הביתה"