סבא וסבתא רבה של דנה רכשו דירה ותיקה בויצמן פינת ארלוזורוב, בשנים שתל אביב הייתה קצת אחרת. במהלך השנים, כמעט ולא נעשה שינוי בדירה וניתן לראות את הסגנון הצנוע: דירה קטנה עם מטבח קטן ושני חדרים. הרצפה יוצאת דופן. באותן שנים היה נהוג לרצף במרצפות קטנות. אמא של דנה, מספרת: "האדריכל זאב רכטר היה חבר טוב של סבא וסבתא שלי והוא זה שייעץ להם להניח מרצפות שומשום גדולות". דנה ואמיר, זוג קיבוצניקים צעירים, נכנסו לדירה הזו לפני שלוש שנים. היום הם הורים לאוריה בן שנה ורגע לפני שהם עוזבים את הדירה המקסימה הזו וחוזרים לקיבוץ, ביקשנו לצלם ולהראות לכם אותה.
ארץ ישראל שלה
דנה, בוגרת לימודי עיצוב תפאורה וחלל ב"שנקר" מספרת שתמיד הייתה חובבת יד שנייה ווינטאג'. בגיל צעיר יותר האהבה הזו באה לידי ביטוי בעיקר בבגדים ובאביזרי לבוש. בשנים האחרונות התשוקה נדדה לחפצים (הרבה "ישראליאנה") וריהוט. את התשוקה לצבע וטקסטורות היא מנתבת לבחירות העיצוביות בבית, היא עצמה לובשת שחור או "משתוללת" עם גווני אפור.
עם הכניסה שלהם לדירה נוצרה הזדמנות, או כפי שדנה מתארת את זה: "בדירות הקודמות שחיינו בהם לא הייתה התאמה בין אופי הבית והחפצים שלנו והדירה הזו ממש ביקשה את זה".
כבר בכניסה לדירה, התאהבנו. שידת מגרות שמצאו ביד 2 למסירה, במצב רע, עברה טיפול בספריי הזנה שעשה פלאות. אליה חיברו רגליים של רהיט מפורק אחר שמצאו זרוק בקבוץ וצבעו בצהוב, "צהוב עושה לי שמח". מאחור, על הקיר תלויות מפות ישנות של ארץ ישראל זו על זו. "נכנעתי לטרנד המפות", אומרת דנה בחצי התנצלות.
המעבר לסלון מכניס אותנו לחלל שהיה יכול לשמש בקלות סט לצילומים. הקיר, דרכו נכנסים למרפסת, מכוסה בטפט רטרו מקסים שמצאו בשוק בברלין (שני גלילים ביורו!) ואמיר הדביק בשעה.
הווילונות נתפרו מבד שמצאו בשוק הפשפשים בברצלונה. ספה מ"איקאה", ולצידה שתי כורסאות שמצאו ברחוב, שפצו והעבירו לריפוד אצל אורנה בורלא מ"סטודיו אוניקום".
על הקיר תלויות שתי תמונות מחנות יד שנייה. השעונים המטריפים שתלויים מעל הספה הם מתנה מאמא של דנה שלומדת ב"שורשים" – בית הספר להערכת אמנות ועתיקות. כחלק מתכנית הלימודים ב"שורשים" היא נוסעת עם הקבוצה לשווקים השווים ביותר בעולם. ראש האייל הוא יצירה של דנה ובקרוב מאד ניתן יהיה לקנות דרך אתר "הביתה".
דנה יצרה את קיר הצלחות הכחולות כ"מחווה לסבתא". שלוש צלחות הן מהאוסף המקורי של סבתא וכל השאר נאספו בשווקי פשפשים. אנחנו מאד אהבנו אותו, בעיקר את המיקום הלא שגרתי - ליד שולחן העבודה, ואת הבחירה בצבע אחד לצד ריבוי סגנונות באופי הצלחות. את שולחן הכתיבה הם מצאו ברחוב ודנה הוסיפה לו מגע של טפט כחול כדי לתת חיבור נוסף לקיר הסמוך לו.
ריבוי אוספים
דנה היא טיפוס מאד משעשע. במטבח הקטנטן ההומור הייחודי שלה מוצא ביטוי. למשל בבחירת האותיות שמרכיבות את המילה shit, כמענה על הטרנד החזק של אותיות מכל הסוגים והבחירה הפופולרית יותר במילים כמו : love ו home. חלק מהגישה שלה לעיצוב נובע מהמחשבה ש"אחד זה עצוב ושלושה זה אוסף". זה כנראה ההסבר לריבוי האוספים הקטנים שלה: גלובוסים, כלים, שעונים ועוד.
פינת אוכל מ"איקאה" משתלבת בצורה הרמונית בחלל הסלון סמוך לכניסה ולמטבח. חדר השינה הקטן מורכב כולו משידות קטנות, מנורות ואהילים שנאספו במהלך השנים בקיבוץ. המיטה מסודרת למשעי עם מצעים מלאי צבע ומהממים משנות ה-50, מסבתא של דנה.
החדר הקטנטן של אוריה מלא בצבע ובצעצועי רטרו יפיפיים. דנה הכינה לו את שרשרת הדגלים משאריות בד - השרשרת יצאה כל כך ארוכה שמצאנו אותה גם בחדר השינה של דנה ואמיר. הכורסה רופדה על ידי אמיר. הבמבי מ"שוקה".
אל המרפסת הקטנה יוצאים דרך דלתות הזזה מזכוכית והיא משמשת כהרחבה של הסלון. פינת ישיבה שיצרו מרהיטים שנאספו ורופדו מחדש. על הארון אוסף גדול של אגרטלי "ישראליאנה".
בימים אלה כאמור, דנה, אמיר ואוריה עוזבים את הדירה המקסימה הזאת ועוברים צפונה. דנה עובדת על הכנת חנות/סטודיו "בובקה" במתחם חנויות היד השנייה בקיבוץ גבעת חיים איחוד, שם היא תמכור מגוון פריטים בעיצובה: כריות, שרשראות דגלים, ראשי איילים ואוסף וינטאג' ממוקד לחדרי ילדים. כדאי לכם להתעדכן בדף הפייסבוק - מתי נפתח, שעות וכ"ו.
צילום: הגר דופלט
במדור הקודם: הבית מתלבש מחדש
לכל הכתבות במדור הביתה
את בלוג הביתה כותבות, תמר לביא, עדי מנור ודנה אלון.
"הביתה": בתים ופריטים ייחודים